השבוע: משפט "ג'נין ג'נין"

ארבע שנים וחצי עומדת ותלויה בבית המשפט תביעת דיבה שהגישו חמישה חיילי מילואים נגד במאי הסרט "ג'נין, ג'נין", מוחמד בכרי. ביום שלישי הקרוב, אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים לגישור בין הצדדים, ייפתח המשפט הלכה למעשה בדיון מקדמי בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, במהלכו יגישו הצדדים תצהירי עדויות וחוות דעת מומחים.

בשנת 2002 אמור היה לצאת לאקרנים סרטו של בכרי, "ג'נין ג'נין", שמתעד שיחות עם תושבי מחנה הפליטים ימים ספורים לאחר קרבות הדמים שהתחוללו בינם לבין כוחות צה"ל. הסרט נפסל להקרנה על ידי הצנזורה הישראלית ולאחר מאבק ציבורי שנמשך כשנתיים, קיבל בג"צ את עתירתו של היוצר והתיר הקרנות מסחריות של הסרט בישראל.

בפברואר 2003 הגישו חמישה חיילי מילואים ששירתו בג'נין תביעת דיבה נגד בכרי ותביעות נפרדות נגד הסינמטקים בתל אביב ובירושלים שהקרינו את הסרט לאחר שנפסל על ידי הצנזורה. החמישה תובעים 2.5 מיליון שקל מהיוצר וטוענים כי אין מדובר בסרט דוקומנטרי וכי הקטעים המוצגים בו מהווים לשון הרע נגדם ונגד כלל חיילי צה"ל.

בצעד יוצא דופן החליט יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים, נפתלי גליקסברג, להתייצב לימינו של בכרי ובין עדויות המומחים שמגישה ההגנה על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, מצוי גם תצהיר שכתב ובו הוא יוצא נגד הטענות על מניפולציות לכאורה של הבמאי, עדויות מפוברקות והיעדר אובייקטיביות שמביאה, כך לדברי התביעה, לתפיסת מציאות מסולפת. "היצירה הדוקומנטרית אינה חותרת לגילוי של אמת אבסולוטית, אלא לשיקוף המציאות מנקודות מבט שונות, לספר סיפור, מתוך מחשבה שכלל היצירות הקיימות, ששוק הרעיונות הכללי, הוא זה שישקף את המציאות כפי שהיא", כתב גליקסברג. "ככל ששוק הרעיונות מגוון יותר, רחב יותר ועשיר יותר בקולות, כך החברה בכללותה יוצאת נשכרת. יתרה מכך, תפקידו של הקולנוע התיעודי, שליחותו, הינה להטיל ספק בקול הדומיננטי, להציע זוויות מבט שונות, לחשוף קולות וצבעים אחרים שאינם נגישים לצופה... לאחר שצפיתי בסרט, ברצוני לומר כי על פי שיקול דעתי המקצועי, מדובר בעבודה דוקומנטרית-אמנותית העומדת בסטנדרטים האתיים המוכרים של סרטים המבוססים על עדויות מצולמות. על פי חוות דעתי המקצועית ועל פי ניסיוני, הסרט איננו ערוך בצורה שמעצימה את הדרמה, אינו יוצר מניפולציות, אלא ברובו מעמיד מצלמה מול אנשים שאומרים את אשר על ליבם... הבמאי הוא כאמור מספר הסיפורים ולא חוקר אמת אבסולוטית והסרט, כך נראה, משקף את תחושותיהם האותנטיות של המרואיינים".

עוד הוסיף גליקסברג וכתב: "אין מדובר, להבנתי, בסרט שנועד להכפיש את צה"ל או מי מהלוחמים שלקחו חלק במבצע שהתקיים במקום".

התצהיר עליו חתום יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים מבקיע בקעים בשתיקה הרמה של היוצרים אשר ליוותה כצל את ההתכתשות המשפטית בעניין סרטו של בכרי. בראיון ל-ynet מסביר גליקסברג את ההחלטה להתערב. "אני רואה את זה כחלק בלתי נפרד מתפקידי כיו"ר הפורום, אבל גם כאזרח וכיוצר להגן על היוצרים ועל היצירה הדוקומנטרית הישראלית. יצירה אינה דבר מסוכן, הסכנה טמונה בהתערבות של השלטונות בה, והדבר הזה עלול להוביל לליקוי מאורות. מוחמד בכרי עשה סרט שאפשר להתווכח איתו, לאהוב או לא לאהוב אותו, להסכים או לא להסכים עם תכניו, אבל מפה ועד לתבוע דיבה זה צעד אחד רחוק מדי. אני לא חושב שמדובר בסרט נוסח לני ריפנשטייל. אני משוכנע שאנחנו חזקים יותר מכל זה ואני משוכנע שבית המשפט יבין שהדמוקרטיה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להתערב ביצירה".