הקלות הבלתי נסבלת של הכריתה
רשויות החוק וקק"ל נאבקות בתופעת כריתת העצים הבלתי חוקית של עבריינים. אבל מה קורה כשהגודעים הם קבלנים העובדים עבור הרשות המקומית? אזרחים טוענים כי לעיתים קרובות מבצעות עיריות כריתה של עצים לצורך פיתוח עירוני, ומסתתרות מאחורי ההיתר לבצע גיזום בלבד. בנהריה זה קרה - וראש העיר התנצל
אלפי עצים בוגרים ועתיקים נמצאים ברחבי הארץ. אנו פוגשים בהם ברחוב, בצידי הדרכים, בגנים ציבוריים ופרטיים, ביערות ובשמורות הטבע, וגם סתם בפינות חמד אקראיות. לעיתים יד זדונית גודעת אותם, ללא כל היתר חוקי. אך לעיתים היד הגודעת אינה של פורעי חוק אלא של רשויות השלטון בעצמן, שפועלות ברישיון אך נוהגות בקלות יתרה בגרזנים ובמסורים. לעיתים הגודעים מפרשים את החוק בגמישות ניכרת; לעיתים מתעלמים ממנו לחלוטין. הבעיה היא שנחל שמזדהם ניתן לשקם; עץ כרות לא יצמח שוב.
על פי פקודת היערות, כדי לכרות עץ המצוי בשטח פרטי או ציבורי יש לקבל היתר ממשרד החקלאות. הפקודה כוללת עצי זית וחרוב, ואת רוב עצי הנוי בישראל, המוגנים ברשימה המעודכנת בצו. ניר עצמון, פקיד היערות של משרד החקלאות, מספר כי מידי שנה מתקבלות כ-4,000 בקשות לכריתת אילנות מגורמים פרטיים או ציבוריים. "מדובר באילנות הנטועים מחוץ לשטחי היער של קק"ל, אשר תהליכי פיתוח או צורך של אדם פרטי או ישוב דורשים כריתה או העתקה שלהם".
העצים שנכרתו בנהריה (צילום: ישראל שגיא)
אך הבעיה היא שפקודת היערות נכנסה לתוקף בתקופת המנדט הבריטי ולא עודכנה שנים רבות. לפיכך אין בה כל התייחסות לפעולות של גיזום או השחתה, ובשל כך אפשרויות התגובה של גורמי האכיפה השונים מוגבלות.
דוגמא בולטת לצורך לחדד את החוק בנושא ניתן למצוא בשבועות האחרונים בנהריה. תושבי העיר טוענים כי לאחרונה החלה העירייה לכרות כמות גדולה של עצים בני 50 ו-70 שנה. פקחי הקרן הקיימת לישראל ופעילי סביבה אף הגיעו לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה נגד העירייה והעומד בראש, ג'קי סבג, בגין הכריתות.
"הכריתה הפושעת בנהריה התחילה כבר לפני שנים, אולם בתקופה האחרונה התחילו כריתות נרחבות של עצי אקליפטוס, עצי פיקוס ועצים נוספים, מספר ישראל שגיא, מנהל פורום נהריה ב-ynet. "אני יודע, בשיחה עם הפקח האחראי של קק"ל, כי אושר לעירייה לעשות גיזום, אבל בפועל הם הלכו וכרתו את מרבית העץ".
לפעמים גיזום הוא כריתה מוחלטת
מנהל אזור גליל מערבי-כרמל מטעם קק"ל, אריה עשת, מעיד כי מקרי הכריתה בנהריה הם מהחמורים שהוא נתקל בהם, וטוען כי על פניו נראה שמאחורי הכריתות עומדת דווקא העירייה. "יש פה מצב שבו הרשות המקומית - עובדים של העירייה - מבצעים על פי תפיסתם 'גיזום'. הם בכלל לא פונים לקק"ל לבקש אישור. חלק מהכריתות נעשות בתוך חצרות של בתי ספר ובכל מיני אזורים שרק לעירייה יש גישה אליהם. הדברים נעשים בצורה מאוד מאורגנת בשעות שאין הרבה אנשים בחוץ. לפעמים אדם יכול לחזור בערב מהעבודה ולגלות שהעץ שהיה ליד ביתו נעלם".
העצים שנכרתו בנהריה (צילום: ישראל שגיא)
עשת מוסיף כי הכריתות המתבצעות בעיר מעידות עד כמה יש צורך להדגיש בחוק מהו גיזום ומהי כריתה. "בנהריה השאירו גדם של 2-5 מטרים ואמרו שזה גיזום. אנחנו טוענים כי עצם הכריתה של הקורה הראשית זו כריתה, ואפילו גזר דין מוות לעץ, כי לא תמיד העצים יודעים להתאושש מזה. אם יש עץ גדול ולא פוגעים בקורה הראשית אלא רק גוזמים ענפי צד, ענפים שבורים או מסוכנים - זהו גיזום".
- הבחנם במטרד או מפגע סביבתי - ספרו לנו! לחצו כאן
אחת הלוחמות הנחושות בכריתת העצים בנהריה היא אורית רייך, מנהלת העמותה למען איכות סביבה וחיים בעיר. רייך מסבירה כי בשל העובדה שישנו רק פקח אחד מטעם קק"ל באזור הצפוני, הדרך הטובה ביותר להילחם בכריתות היא על ידי שיתוף פעולה של התושבים. "אנחנו התחלנו לחנך את הציבור שיתקשרו למשטרה או יצלמו את הכריתות כאשר הם רואים אותן, ויחכו ליד המקום כדי שהשוטרים ירשמו תלונה. וכך, גם אם הפקח של קק"ל לא נמצא באותו זמן באזור, הוא עדין יכול לקחת תלונה". לדבריה, תושבי העיר משתפים פעולה ומנסים לסייע במיגור התופעה.
גבעתיים: עצים בני 50 נכרתו
הקלות הבלתי נסבלת של כריתות העצים בישראל באה לידי ביטוי גם במקרים בהם ניתן אישור עקרוני לכריתה. יניב זלצברג מגבעתיים מספר כי במסגרת פרויקט בנייה במתחם גן איילון בעיר, נעקרו כמה עצים ותיקים שלא היו אמורים להכרת כחלק מהפרויקט. "מדובר בעצים מאוד זקנים. כשאבא שלי עבר לגור שם לפני 50 שנה הם כבר היו בגובה של 20 מטר. הקבלנים אמנם לא עקרו את כל העצים שהיו שם, אבל הם עקרו הרבה מאוד עצים ותיקים מסוגים שונים. בנוסף לכך הם גם לא חתכו את העצים, אלא שברו אותם עם טרקטור".
"העצים שנכרתו שם נכרתו באופן לא חוקי. אין אישורים כתובים. האישור היחיד שניתן הוא לרחוב שליד מתחם גן אילון. בגן אילון אין אישור לכריתה... זו פשוט עברינות במסווה של 'תיכנון'. מדובר בגינה שלמה שהורידו ועדיין ממשיכים להוריד אותה.
הכריתות בערים שונה בתכלית מהכריתות הבלתי חוקיות הרבות שמתרחשות ביערות. בקק"ל מספרים כי מאז שעלו מחירי הדלק, גם מחירי העץ להסקה עלו מאוד, ובעקבות כך גם הכריתות הבלתי חוקיות. עשת מספר כי עם השנים, הכריתות אף הפכו להיות יותר מאורגנות. "הקבלנים מגיעים ליערות עם ציוד משוכלל ומשאיות מתאימות, כשמראש הם מתכננים איפה לכרות. הפעולה נעשית בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות. זה כל כך מקצועי, שיש להם גם עמדות תצפית למקרה שמישהו מתקרב".
בימים אלה, מקדם משרד החקלאות את הצעת חוק היער - הגנה על אילנות. מטרת החוק היא להגן על היערות ועל עצי המדינה מפני כריתה או השחתה. במסגרת טיוטת הצעת החוק יוכל שר החקלאות להכריז על שטח יער מוכרז וכן להכריז על אילנות מוגנים באזורים שיוגדרו ועל אילנות ייחודיים מפאת גילם או ייחודם. בנוסף, על פי טיוטת הצעת החוק המתגבשת, לאכיפת החוק יוקנו סמכויות נרחבות לפקחים בקק"ל ותוקם מועצה ליער ולאילנות.
תגובות:
מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "עיריית נהריה מתנצלת על הכריתה שבוצעה. לצערנו בוצעה כריתה במקום הגיזום שהיה אמור להיעשות. היא בוצעה ע"י קבלן בהנחיית עובד עירייה, מבלי שזה קיבל את האישורים הדרושים לכך מהממונים עליו. העובד הושעה מיידית מעבודתו עד לקיום ברור יסודי בנושא, והעירייה אף שוקלת נקיטת צעדים משפטיים נגד הקבלן שביצע את כריתת העצים. ראש העיר ג'קי סבג, שהופתע מכריתת העצים, הנחה את הגורמים המוסמכים בעירייה לפעול באופן מיידי בתיאום עם קק"ל לנטיעת עצי ענק במקום העצים שנכרתו. העירייה תפיק את הלקחים מאירוע חריג זה".
מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: "עיריית גבעתיים מקדמת ותמשיך לקדם את איכות והגנת הסביבה. כל האזור המדובר, הינו חלק מפרויקט 'פינוי-בינוי' שנועד לרווחת התושבים ובשיתופם. העצים שהוצאו מהאזור הוצאו באישור ובתיאום קק"ל, והם יוחלפו אחד תמורת אחד בעצים חדשים עם הקמת הפרויקט החדש.
"העירייה גילתה כי שלושה עצי ברוש שצמודים לגן המדובר נעקרו ללא אישור למרות שלא היו אמורים להיעקר. הם נעקרו על ידי קבלן פרטי שביצע את העבודות במקום, והעירייה מגישה נגדו תלונה".
בעניין הכריתה בגבעתיים נמסר מקק"ל: "נעשתה פנייה אלינו לכרות כמה עצים. ניתן אישור לכרות מספר עצים מאוד קטן, למרות שביקשו לכרות הרבה יותר".
לפנייה לכתב/ת 
