בלעדי: שליח ynet באתר "הפעולה בסוריה"

"הישראלים הם ערמומיים ומנוולים, והם מסוגלים לכל", מסבירים המקומיים בעיירה דיר א-זור, שבחלק הצפון-מזרחי של סוריה, סמוך לגבול הטורקי. לא הרחק מהעיירה ניתן לראות את חוות המחקר החקלאית לאזורים צחיחים. שם, במקום ההוא בדיוק, שמעו התושבים את רעש המטוסים בלילה שבין החמישה לשישה בספטמבר. זה המקום שעל פי פרסומים זרים הטילו מטוסי חיל האוויר חימוש.

חייל סורי במחסום מנע מאיתנו גישה לחוות המחקר עצמה. "ממנוע!" אמר בתקיפות - וסימן בידו תנועת אזהרה כשהבחין במצלמה. החווה היתה במרחק של ארבעה-חמישה קילומטרים מאיתנו. יכולנו לראות מרחוק כמה בורות, שנראו כמו מכרה או מחצבה. אבל קשה היה לזהות מה בדיוק מתרחש כאן.

רון בן-ישי, ומאחור השלט: תחנת המחקר דיר א-זור (צילום: רון בן-ישי)

בדיר א-זור עצמה, התושבים מתייחסים בביטול לנושא. "היו פה כמה מטוסים ישראלים, שעשו בומים על קוליים מעל העיר ואולי גם זרקו משהו. אנחנו לא שמענו התפוצצויות על הקרקע", מספר עלי (שם בדוי), שדיבר עם שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" וביקש שלא להזדהות.

"כל הדיבורים על מתיחות, כביכול, בעקבות גיחה של מטוסי קרב – נועדו להפגין שרירים כלפי ישראל, אבל האיום איננו ממשי", אמר לי עיתונאי סורי בדיר א-זור. "זה הכל כדי להרתיע את ישראל מלעשות דברים דומים". לדעתו, ישראל עשתה את הבומים העל קוליים במטרה לגרור את סוריה להפיל את המטוסים - וכך לתת לישראל עילה לפתוח במלחמה נגד סוריה.

פיונגיאנג משתפת פעולה?

אז מה באמת קרה במקום הזה, שבו ביקרנו? בשבועות האחרונים, מאז דיווחה סוריה לראשונה על תקיפה אווירית ישראלית בשטחה, מביאה העיתונות העולמית עוד ועוד עדויות וטענות על שיתוף פעולה בין דמשק

לפיונגיאנג בתחום הנשק הגרעיני. בין השאר נכתב כי התקיפה הישראלית שלכאורה בוצעה התרחשה שלושה ימים אחרי הגעת משלוח מצפון-קוריאה. ממשלתה של צפון-קוריאה הזימה את הדיווחים וכינתה אותם "פיברוק חולני", אולם במקביל נמסר על פגישה ביטחונית רמת-דרג בהשתתפות נציגים משתי המדינות - סוריה וצפון קוריאה - אשר עסקה ב"אינטרסים המשותפים".

והיו גם דיווחים על כך שלפני חדירת מטוסי חיל-האוויר לשטח סוריה, פשט כוח מיוחד של סיירת מטכ"ל על מתקנים במדינה - אולי אלה שבסמוך אליהם הגענו - ואסף דגימות של חומר גרעיני שהובא מצפון קוריאה.