מורים יקרים
מכיוון שאתם בשביתה, הנה דרך מועילה להעביר את הזמן: שולמית אלוני, שרת החינוך לשעבר ומורה כבר 60 שנה, מציעה לכם מבחן קצר בדמוקרטיה וגם חמישה ספרים שחובה לקרוא. הוציאו מחברות בבקשה
הואיל ואני מורה זה 60 שנה, נאמנה לעקרונות שעליהם הוכרז בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל וחסידה של דמוקרטיה מהותית, לפני שאני ממליצה על ספרים אני מביאה בפניכם מבחן שכל מורה וכל אזרח חייב לבחון בו את עצמו. המבחן הוכן על ידי הפילוסוף, הפרופ' סידני הוק, מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית ששמש יושב ראש של האגודה ההומניסטית הבין לאומית בה חברים מיטב הוגי הדעות מהמאה העשרים.
המבחן הוא על דרך השלילה. הוא פותח במילים: איני מחשיב כהומניסט בימים אלה יחידים או קבוצות ש:
1) דוגלים או תומכים בעמדות ובמעשים שכופים דפוס אחד של תרבות, אמונה, לשון או מנהג על כל אזרחיה וקהילותיה של החברה.
2) מאמינים בדת או בהתגלות אלוהית שבגינה הם רואים עצמם כיחידי סגולה שזכאים למעמד מיוחס ולזכויות יתר שמבחינות אותם מבני אדם אחרים.
3) דוגלים או תומכים בעריצות שלטונית של יחיד או של קבוצת מיעוט על הרוב, גם אם עריצותם זו דואגת לכנות את עצמה דמוקרטיה "עממית", "נעלה", "סוציאליסטית" או "ארגונית".
4) מתכחשים לאחריות החברתית לחיסול הרעב והמצוקה האנושית ולהבטחת תנאים הולמים של דיור, בריאות, רווחה וחינוך הנדרשים לקיום אנושי מכובד לכל.
5) מזלזלים ובזים לדרכי התבונה והביקורת, מצדיקים אלימות כדרך פעולה לפתרון מחלוקות ולהשגת יעדים פוליטיים, מעדיפים את משפט הרחוב על הליכי משפט מתוקנים ומתנגדים למדיניות המאפשרת אינטגרציה גזעית, עדתית או תרבותית.
6) מקדשים נאמנות לארגון חברתי שבו הם חברים מעל ומעבר לעקרונות הכלל-אנושיים שהוצגו לעיל. מקדשים אמת כלשהי כבסיס ליעילות ציבורית גם אם אינה עומדת במבחן ההגיון, ומתיימרים להיות סובלניים אך חושפים את טיפשותם או פחדנותם בגילוי סובלנות גם כלפי אלה שמבטאים במעשיהם כוחנות בלתי סובלנית כלפי אמונותיהם ודעותיהם של האחרים.
זהו מבחן שכל מורה וכל אזרח מן הדין שיבחן בינו לבין עצמו, אם אמנם ברצונו להיות אדם נאור או לפחות דמוקרט החי בחברה דמוקרטית.
ואחרי המבחן, רשימת קריאה. אלו הם הספרים שאני ממליצה לכל מורה בישראל לקרוא:
ספרו של אלבר קאמי "מכתבים לידי גרמני" (הוצאת כרמל). ספר שנכתב במלחמת העולם השנייה מן המחתרת. בספר עוסק קאמי בהבחנה שבין פטריוטיות טוטאליטרית פשיסטית ובין פטריוטיות הומניסטית דמוקרטית.
"הזהו אדם" מאת פרימו לוי (הוצאת עם עובד) שלמעשה ראוי לקרוא את כל ספריו, ובמיוחד את ספרו "אם לא עכשיו אימתי".
"אי ציות ודמוקרטיה", אוסף מאמרים בהוצאת מרכז שלם ירושלים, העוסק בגבולות מצפונו של האדם מול מציאות מדינית. בין השמות שראוי לקרוא: הנרי דיוויד תורו, לב טולסטוי, מהטמה גנדי, מרטין לותר קינג, חיים כהן, וגם אליקים העצני ושלמה אבינרי.
ספרו המוקדם של ס. יזהר "השבוי וחרבת חיזעה" שראה אור בהוצאת זמורה ביתן. רשמים ולבטים של כובש בעת מלחמה.
"בוקר חום" מאת פרנק פבלוף שראה אור בהוצאת "נהר". בקשיש, מתנת חינם, ספרון קטן, אותיות גדולות, חצאי עמודים, סיפור העוסק בחדירתו והשתלטותו של הפאשיזם.
וגם אנטיגונה של סופוקלס, ואם ההצגה עדיין רצה בהבימה רצוי לראותה.
- עוד ספרים על הסכין