חוזרים לחוק ההסדרים - "סחר העזים" מתחדש
עם תחילת הדיונים על התקציב בכנסת מתחדש הדיון בתאום החורג שלו, חוק ההסדרים. למרות הבטחות העבר, גם השנה לא נעקר ממנו אפילו אחד מהעשבים השוטים הגודשים אותו. האם לא הגיע הזמן לצמצם למינימום הכרחי את "דיר העזים" הזה?
לא התקציב הבא יסעיר את משוב החורף של הכנסת כמו חוק ההסדרים שיוגש בנפרד בשבוע הבא. ערב רב של החלטות ממשלה ללא קשר לביצוע התקציב, של מחיקת חוקים שהתקבלו בהליך דמוקרטי, ורפורמות שלא חייבות לעבור בהליך חפוז ומלחיץ. את הייצור הזה צריכים להרוג כשהיה קטן, אבל עדיין לא מאוחר לשים קץ לנורמה הקלוקלת שפיתח האוצר משנה לשנה לפני שתרמוס את שרידי הממשל התקין שנותרו לפליטה.
ב-20 שנותיו של החוק - שנולד לחסל אינפלציה תלת-ספרתית - לא היה בו צפצוף ארוך על בג"ץ והכנסת, כמו שעולה ממהדורת 2008. מי שמחפש הוכחה לחוסר אמינותו של האוצר, ימצא אותה בעצם ממדיו עבי הכרס, ולא פחות בתכניו. רק לפני שנה הבטיח לכנסת שר האוצר דאז, אברהם הירשזון, כי החוק במתכונתו המסורתית לא יעלה עוד לדיונים בכנסת, ומתכונתו החדשה תגובש בשיתוף שרי הממשלה והח"כים. מדבריו השתמעה הכוונה הברורה לבטל את החוק, או לפחות לצמקו למינימום הנדרש.
התפטרות הירשזון איננה גורעת מתוקף ההתחייבות השלטונית. הכנסת נהגה ברשלנות כשלא עמדה בזמן על קיום ההבטחה בשעה שבלשכת שר האוצר לא נמצא ממלא מקום לממש אותה. אבל החלל הזה איננו מצדיק את פריקת העול של הפקידים לבנות את התקציב על יסודות החוק הקלוקל, בהתנהלות שמחזקת את פרצופם האמיתי, של מי שאכן מנהלים בפועל את האוצר והמשק ולעזאזל השרים המתחלפים. הזנב המכשכש בכלב.
בדיחה חבוטה
רוצים הוכחה למשקל הזבוב של המלה שלהם? קחו את הצעתם לגבות מס בריאות מעקרות הבית, שחוזרת ומופיעה בחוק הבא. לפני 4 שנים חסם אותם הביטוח הלאומי בטענה שעלות הגביה תעלה על הכנסותיה. לפני שנתיים הם עקפו את המכשול בביטול נקודת הזיכוי במס לבעלים של עקרות הבית. בהצעת החוק נאמר כי ההכנסה הצפויה תחליף את מס הבריאות שלא ניתן לגבות ישירות מהנשים. ועדת הכספים אישרה את הביטול למרות שהספיקה חצי נקודה לכיסוי ההכנסה המתוכננת.
שרי ש"ס התריעו יחידים בממשלה נגד התרגיל ולא הצליחו להכשילו. השבוע גיחך אחד הפקידים בתגובה לביקורת על התכחשותם להבטחה המפורשת והמודפסת שניתנה לכנסת לפני שנתיים, והודה שהמס חוזר אל החוק ולא בשוגג. בוועדת הכספים חושב היו"ר, סטס מיסז'ניקוב, כי זו אחת ה"עזים" שהאוצר נוהג להכניס לחוק כדי שאפשר יהיה להוציא אותן, בתמורה להעברת חוקים קשים יותר בדלת האחורית. זו כבר בדיחה חבוטה ולא מצחיקה. היום היא מחפה על תסכולם הנואש של נבחרי העם מול עריצות הפקידים.
ולחסוך את הקרקס המסורתי
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, השקיעה מאמץ אחרון לצמק את ממדי חוק ההסדרים. בין אישור מרכיביו בממשלה לניסוחם המשפטי בחוק, היא שיגרה ערב החגים מסמך חריף לוועדת השרים שמאחורי ההליך. יעד הביקורת היה הדרג המקצועי המשפטי בתקווה שתצליח לשכנעם לדלל מראש את "דיר העזים" של החוק ולחסוך את הקרקס המסורתי בכנסת. היא פסחה על הביקורת החוקתית של בג"ץ שקטלה את עצם החוק לפני שנתיים, והתמקדה בקעקוע נימוקי האוצר באשר לעדיפות הדיקטטורה שבהעברת חוק ההסדרים בלוח הזמנים הקצר והחפוז של התקציב על פני הליכי החקיקה הדמוקרטיים המקובלים.
למשל הטענה החוזרת שוועדות הכנסת לוקות בסחבת ומעכבות רפורמות חשובות לצמיחת המשק ולביצוע התקציב, והמכבש של החוק הוא מפלטן היחיד. אלשטיין בדקה את גלגולן של מספר רפורמות שהוצעו בחוק ההסדרים האחרון ומפריכה טענה מרכזית זו מן היסוד.
למשל הרפורמה לייעול הליכי גביית החובות בהוצאה לפועל. במיקוח על צמצום חוק ההסדרים הוסכם להעביר אותה למסלול החקיקה הרגיל, וראה זה פלא - הדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט התעכבו לפי בקשה מפורשת של משרד המשפטים. לאחר שהתחדשו באיחור, ועדיין לא הסתיימו למרות רצף הישיבות כולל בפגרות, הממשלה דווקא מרוצה מקצב התקדמותם. "עיון במוצר הסופי שמתגבש מלמד שבמסגרת חוק ההסדרים היינו מקבלים חקיקה גרועה שלא משיגה את מטרתה", כותבת אלשטיין.
או הרפורמה שתאפשר לגופים ציבוריים לשלוח מסמכים משפטיים בדואר אלקטרוני. לכאורה מהפכה חיונית ודחופה. אלא מה? לאחר שגם היא עברה למסלול החקיקה הרגיל, נחשפה מחלוקת מהותית לגביה בין המשרדים. תחילה ביקשה הממשלה לבחון מחדש את כל הרעיון. אחר כך התברר שטרם הופקו לקחים מהפיילוט. בסוף נראה שהממשלה לא מעוניינת לקדם את העסק. "המוטיבציה הראשונית של הממשלה לקדם את הרפורמה נמוגה למרות מאמצי הוועדה ויועציה המשפטיים לסיים את החקיקה", מסכמת אלשטיין.
אבל השיא שייך לרפורמה במבנה הארגוני של קופות החולים שעולה ונופלת בשנים האחרונות. בשנה שעברה היא עברה סוף סוף להליך החקיקה הרגיל משלא נמצאה דחופה ליישום תקציב 2007. כאן התברר, גם לדעת נציגי הממשלה, שהמבנה המוצע טעון תיקונים רבים. אחרי עבודה משפטית מורכבת וממושכת, הסתכסכו משרדי האוצר והבריאות על המבנה המשופץ. ועדת הבריאות ביקשה מהם להביא מודל מוסכם. הם הבטיחו, אך לא הביאו, ובכנסת הופתעו לגלות את הצעת הרפורמה המקורית של האוצר חוזרת ומופיעה בחוק ההסדרים של 2008...
אלשטיין מדגישה דוגמה זו להמחשת מקור החטא שבגללו מתעכבת הרפורמה. הוא לא רובץ לפתחה של הכנסת אלא של האוצר והממשלה אשר חוזרים ומגלגלים הצעות למרות שהן לוקות בפגמים חמורים בין השאר על בסיס של מידע שגוי.
קו מחשבה עקום
אבל כמו לא די בכל אלה, מסתבר שאצה הדרך לאוצר להעמיס על חוק ההסדרים גם חקיקה שתתקבל בכנסת מהר וברצון, כמו הטבות במסים. הדוגמה של אלשטיין לקו המחשבה העקום של האוצר היא בהחלטה לכלול בחוק הקרוב הפחתה במס הרכישה על דירות מגורים. מדוע עקום? כי בשנה האחרונה נפסלו בלחץ הממשלה 4 הצעות חוק פרטיות באותו עניין; ואם תוקף ההטבה אמור להיות מה-1 באוגוסט השנה - מדוע לא הובאה לאישור הכנסת בדרך המלך בקיץ? מה הטעם למרוט את עצבי הציבור חצי שנה, עד לאישור התקציב בסוף דצמבר, מהרגע שבו החליטה הממשלה להיטיב עמו והבשורה כבר התפרסמה בתקשורת?
אלשטיין גם מונה שורת רפורמות כבדות שעברו בכנסת בהליך רגיל ומהיר כמו מיסוי הבורסה והמקרקעין ורפורמת בכר בשוק ההון. מסקנתה: "כאשר הקואליציה אינה מוותרת מראש על מימוש כוחה היא יכולה להעביר חקיקה חשובה שלא במסגרת חוק ההסדרים". אבל הנורמה שהשתרשה בין חוק הסדרים למשנהו היא ש"דבק בממשלה רפיון ידיים, והיא מוותרת מראש במהלך השנה על התמודדות אמיתית בזירת החקיקה הנכונה והנחוצה למדינה, תוך ויתור מראש על האופציה לממש את כוחה השלטוני, והעדפת ההתמכרות לחקיקה החפוזה תחת רשת הביטחון המדומה של התקציב".
והיועצת המשפטית מסכמת באזהרה: "פגיעה במעמד נבחרי הציבור של הרשות המחוקקת פוגעת במרקם השלטוני. היא משליכה על יכולת הממשל של הרשות המבצעת. התוצאה היא שהציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון כולן". במלים אחרות - הממשלה יורה לעצמה ברגל באמצעות חוק גרוע ולא תקין שכל הנימוקים מאחוריו מופרכים מן היסוד.
רוחמה הקרבית כבר בממשלה
הממשלה צפצפה גם על הביקורת הזאת. מהטיוטות של החוק שהגיעו השבוע לכנסת עולה כי לא נעקר ממנו אפילו אחד מהעשבים השוטים הגודשים אותו. המאבק נגדו חוזר לכנסת. בסמכותה להפיל את החוק, ולו רק אם תחליט להצביע על כל אחד מסעיפי חוק ההסדרים ובלבד שלא יאושר במקשה אחת כמו בממשלה.
אלא שהיום הכנסת פחות קרבית מזו שמרדה באוצר אשתקד. רוחמה אברהם, מנהיגת המרד, שודרגה לממשלה וטרם נבחר לה ממלא מקום צייתן בראשות הוועדה הממונה על נוהלי החקיקה. יו"ר הכנסת, דליה איציק, הסירה את חסותה מאלשטיין. שלי יחימוביץ מארגנת התקוממות מהקואליציה וש"ס הבטיחה לצעוק אבל הכל על הקרח. מיסז'ניקוב בראש ועדת הכספים כפוף למנהיגו אביגדור ליברמן ויפעל על פי הנחיותיו.
המפתח לשיקום אמינות האוצר נמצא בידי השר רוני בר-און. הוא חדש בתפקיד ולא הספיק להטביע את חותמו על חוק ההסדרים. בינתיים קנה שקט תעשייתי במתן גיבוי לפקידיו. השר הוא היחיד שבכוחו להפנים את לקחי הביקורת, לדלל את החוק לקומץ החיוני לביצוע התקציב, ולהעביר את הרפורמות לחקיקה הרגילה. בכך יחסוך מעצמו את הביזיון של "סחר העזים" ובעיקר יחזיר למלה של האוצר את כבודה האבוד.
לפנייה לכתב/ת 
