כיסנים: מהודו ועד רוסיה
במהלך מאות השנים האחרונות התפתחו מתכונים ראשוניים לכדי וריאציות שונות במדינות קרובות ורחוקות. כופתאות בצק ממולאות הן דוגמה מצוינת לתופעה זו. יעל מורג מגישה לכם ארבעה מתכוני כיסנים מהודו ועד רוסיה
מבחינה היסטורית, דרך המשי שחיברה בין המזרח הרחוק דרך אסיה התיכונה לאירופה, הייתה נתיב דרכו עבור לא רק סחורות, אלא גם רעיונות קולינריים. המטבח הסיני, הבוכרי, הטורקי והאיטלקי (וזה רק חלק קטן), השפיעו והושפעו זה מזה בתהליך ארוך שארך מאות שנים. כך תוכלו כיום למצוא בבוכרה כיסנים שנקראים "סמסה", בהודו יש "סאמוסה", ובעיראק "סמבוסק". הדים למרק הבוכרי שנקרא "שורפה" תמצאו ב"צ'ורבסי" הטורקי או ב"צ'ורבה" הרומני. ברוב המקרים כל שנותר מהמתכון המקורי הוא השם הדומה, ואילו המתכונים עצמם עברו גלגולים כה רבים, שלעתים השונה רב על הדומה. בנוסף, במקרים רבים קשה יהיה אפילו להתחקות ולזהות את מקורו של מתכון כלשהו.
המקרה של כופתאות וכיסוני בצק ממולאים הוא דוגמה מצוינת לתופעה קולינרית ותרבותית זו: הקרעפלך הפולניים, הפירושקי והפילמני הרוסים, החינקלאי הגרוזיני, הרביולי האיטלקי, השיומאי הסיני והגיוזה היפנית - כולם וריאציות שונות לאותו מאכל, אבל לכל מתכון אופי משלו. היתרון במטבח המודרני של ימינו הוא ביכולת לטעום מכל הסגנונות. לשם כך בדיוק אספתי עבורכם ארבעה מתכוני כיסנים, מהודו ועד רוסיה.
