"שבת" של משפחת ואך: פשוט, במובן הטוב
אחרי ההצלחה של האלבום השלישי, משפחת ואך מוציאה את "שבת" - אלבום שלוקח את המאזין למסע מקבלת השבת עד ההבדלה. השירים פשוטים ואיכותיים, אבל אל תצפו למצוא יצירת מופת כמו "קדוש"
רבים חיכו לאלבום הרביעי של משפחת ואך, מעין גלגול מגזרי של "משפחת הג'קסונים" מהיישוב עלי. חלק ניכר מהציפייה לדיסק החדש צמח מהצלחת האלבום השלישי "פיסת חיים" שיצא ב-2005 וכלל את יצירת המופת "קדוש" - שיר המבוסס על פיוט מתפילת ראש השנה, שכבש בסערה כל מי שנתקל בו.
ההצלחה של "קדוש" העניקה לואכים חשיפה גבוהה במיוחד, והוא אף כיכב בלא מעט בתי כנסת בימים הנוראים. מי שנתקל בשיר, בדרך כלל עבר גם לאלבומיהם הקודמים - "ביכורים" ו"בין הזמנים".
בשונה מדרכם המוזיקלית עד כה, בה הרבו בני משפחת ואך לטפל בחומרים אישיים ושירי משוררים למיניהם, באלבום הנוכחי - הנקרא "שבת" - הם בחרו להתמקד בקטעים מתוך תפילות וזמירות השבת בלבד. את מלאכת ההלחנה הם ביצעו בשלושה שירים סך הכל, והשאר נעשה על ידי יוצרים נוספים, או שפשוט חודש.
התוצאה היא אלבום שחציו לחנים מקוריים משלל יוצרים (הואכים, צבי זלבסקי, שלשלת, דביקות ועוד), וחציו חידושים ללחנים מסורתיים ספרדיים (למשל בשיר "אגדלך") ואשכנזיים (למשל בשיר "המבדיל", בלחנו של ר' יענקל'ה תלמוד, מלחין החצר של חסידות גור).
רצף הלחנים עומד יפה זה לצד זה ומעניק אפשרות לבצע דילוגים קלילים ממגרב לגליציה, במהלך שעת האזנה בודדת. במקביל, מעבירה משפחת ואך את המאזין מסע שתחילתו בקטעי תפילה של ערב שבת, וסופו בשירים החותמים את הדיסק - שנלקחו מתוך סדר ההבדלה של מוצאי שבת.
חרדי בחאקי?!
משפחת ואך שומרת על קו די אחיד של לחנים בסגנון ארצישראלי פשוט וטוב, כמעט ללא ניסיונות פריצה לסגנונות אחרים. במקרה בודד השילוב בין הסגנון הזה לטקסט לא עלה יפה, כשלחן שנשמע כאילו נלקח מאחד האלבומים של להקת הנח"ל הולבש על "יום זה לישראל ". התוצאה? בערך כמו חרדי שלובש מכנסי חאקי קצרים וכובע טמבל בצבע זית.
הצד הווקאלי, שהוא ללא ספק ה"אס" המנצח של משפחת ואך, אינו מאכזב גם באלבום הזה, שנותן הזדמנות ליהנות מההרמוניה האיכותית של המשפחה לדורותיה (אם כי בדיסק הזה הושמטו הקולות הנשיים).
בסופו של יום, מדובר בדיסק פשוט ואיכותי, שמעניק אפשרות אמיתית להציץ ולטעום משהו מהעושר הבלתי נדלה של עולם התפילות והזמירות של שבת, על שלל הגוונים שלו. את "קדוש" אמנם לא תמצאו כאן, אבל הטעם בהחלט לא מאכזב.
הפצה: הינדיק הפקות