איך יתחתנו 4,000 ילדי "הדור הרביעי"?

חייל משוחרר, תושב ישראל, מתעורר בבוקר ומגלה כי אינו יכול להינשא לבחירת לבו בשל מסכת של מגבלות שמערימים עליו משרד הפנים, ההלכה היהודית וארץ הולדתו, רוסיה - זהו סיפורו של אלכס (שם בדוי), אחד מאלפי צעירים, בני "הדור הרביעי", שנפלו בין הכסאות בבואם למשרד הפנים בניסיון לממש את זכויותיהם הבסיסיות.

חוק השבות מקנה זכות לאזרחות ישראלית לילדיו של יהודי ולנכדיו. נוהל שקיים במשרד הפנים מאפשר לילדיהם של הנכדים, שעלו עמם לישראל, לקבל תעודת תושב ובחלוף כמה שנים להגיש בקשה לאזרחות. ואולם, הנהלים אינם מוכרים לציבור ולעתים אורך תהליך האזרחות שנים ארוכות בשל התנהלות שאינה בהתאם לנהלי משרד הפנים.

אלכס, חייל משוחרר בן 22, ביקש להתחתן עם בת זוגו לחיים, אולם בשל היותו בן "הדור הרביעי" הוא נתקל בקשיים ואינו יכול לממש, לפי שעה, את משאלת לבו. אלכס אינו יהודי אמנם, אך עלה לישראל עם הוריו לפני 11 שנים, עוד כשהיה ילד. הוא סיים 12 שנות לימוד בהצלחה ושירת בצבא.

לדבריו, מעולם לא ייחס חשיבות להיעדר האזרחות משום שהדבר לא הפריע לו בחיי היום-יום. אלכס מחזיק אמנם באזרחות רוסית, אך הוא חושש לפנות לנציגות רוסיה בבקשה להינשא משום שלדבריו, אם יעשה זאת ייאלץ להתגייס לצבא הרוסי. אלכס פנה למשרד הפנים כדי לברר פרטים לגבי תהליך קבלת האזרחות, אך לטענתו, הפקידה השיבה לו כי אין טעם להגיש בקשה לאזרחות.

"כשהתארסנו, פתאום צצו הבעיות. פתאום אומרים לי שאני לא יכול לעשות שום דבר", מספר אלכס, "גדלתי פה יותר מחצית מחיי. סיימתי צבא כי מבחינת הצבא הייתי אזרח, ורק אחרי השחרור נתקלתי בבעיה הזאת. החיים שלי הם כאן, תרמתי לישראל ומתייחסים אלי כאילו אני עובד זר".

חברתו לחיים, יאנה (שם בדוי) סיפרה בשיחה עם ynet כי עד שהכירה את אלכס לא היתה מודעת לבעיה. יאנה, בת לשני הורים יהודים, עלתה לישראל בגיל צעיר. היא זועמת על המדינה שאינה מאפשרת לה להקים בית בישראל עם בחיר לבה: "יש אנשים הרבה יותר גרועים מאלכס שמקבלים אזרחות", היא אומרת. לדבריה, "זה עוצר לי את החיים, אני לא יודעת איפה אני נמצאת ולא יכולה לבנות משפחה כאן. אם זה יימשך ככה, ובסוף נצא מהארץ אני לא חושבת שאחרי כל זה נרצה לשוב לכאן".

110 אלף משפחות עולים מעורבות

לפי נתוני העמותה לזכויות המשפחות המעורבות הזוג הצעיר אינו לבד. בישראל יש 110 אלף משפחות עולים מעורבות ו-6,500 ילדים שנתקלים בקשיים בקבלת מעמד אזרח ישראלי, למרות שלפחות אחד מהוריהם הוא אזרח ישראלי. כ-4,000 מהם נחשבים לבני "הדור הרביעי", הם מקבלים מעמד קבע ואמורים לקבל אזרחות ישראלית בחלוף כמה שנים, אך בדרך נתקלים בקשיים רבים.

העמותה לזכויות המשפחות המעורבות מנסה, בין היתר, לסייע לצעירים הללו וקיימה אתמול (יום ד') והיום כנס תחת הכותרת "אתגרי ההגירה: האזרחות וההשתלבות בישראל" בו מוצגות הצעות חוק שונות שאמורות לסייע במצבים מסוג זה. יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, יציג יוזמת חוק, המהווה חידוש להצעה שהונחה בעבר על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ יורי שטרן ז"ל.

ההצעה, שתובא לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת יום הילד הבינלאומי בעוד כשבועיים, קובעת

 כי ילדיהם של אזרחים ישראליים יהיו זכאים אוטומטית לאזרחות ישראלית, גם אם אינם זכאים לכך לפי חוק השבות. בכוונתה של העמותה לפעול לקידום ההצעה של ח"כ אילטוב שהשיגו יחדיו התחייבות של חברי כנסת מימין ומשמאל לתמיכה בהצעה.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לסיפורו של אלכס, כי הוא אינו זכאי למעמד של עולה במסגרת חוק השבות, אך לפי הנוהל הוא קיבל מעמד של תושב, והוא רשאי להגיש בקשה לאזרחות. במשרד הפנים מציינים כי אלכס טרם הגיש בקשה לאזרחות. אלכס "פנה ללשכת מנהל האוכלוסין בבאר שבע, ובירר לבקש פרטים על הגשת בקשה לאזרחות, אולם עד כה טרם הגיש בקשה כזאת, ולכן אנו מתקשים להיענות לבקשה שלא הוגשה. כשתוגש בקשה לאזרחות היא תיבחן על-פי חוק", נמסר.