לחזור ללוח העברי
ברוב שטחי החיים לא ניתן להתכחש לדומיננטיות של הלוח הלועזי, ואין שום מצווה להיות דון קישוט בנושא. עם זאת, עדיין ניתן להתייחס בכובד ראש ללוח העברי. הרב יובל שרלו על לוח השנה - עניין טכני או בעל משמעות?
בפרשת השבוע שנקרא בשבת, פרשת בא, מיוסד לוח השנה עברי. כמו בלוח השנה הגרגוריאני, גם בלוח העברי ישנו חודש ראשון שממנו מונים את החודשים (חודש ניסן) כשהלוח העברי מונה את השנים מיציאת מצרים. במהלך ההיסטוריה היהודית חלו מספר שינויים בלוח העברי. כך למשל נקבע מחדש כי המאורע שממנו יתחיל מניין השנים יהיה בריאת העולם ולא יציאת מצרים. בדומה לכך הוחלף החודש הראשון של השנה מחודש ניסן בחודש תשרי.
במהלך המאות האחרונות חל פיחות משמעותי במעמדו של הלוח העברי. אצל רובנו ללוח העברי כמעט ואין קיום. גם לשאלה האם יש חשיבות לעובדה זאת אין תשובה ברורה שכן הדבר תלוי בעיני המתבונן. יש הרואים בתאריך עניין טכני לחלוטין המאפשר לספור ולכמת מושגי זמן, ולכן לדעתם יש לבחור בתאריך אך ורק לפי קריטריון היעילות. אלו הטוענים כך מציינים כי הלוח הגרגוריאני נוח יותר לשימוש מאחר והוא עושה שימוש בתאריך ספרתי ולא בתאריך מילולי. עניין נוסף קשור באוניברסאליות של התאריך הלועזי, עניין לא מבוטל בעולם גלובלי כמו זה שאנו חיים בו, ולכן לדעתם יש לבחור בתאריך הלועזי המקובל.
אולם ניתן לחשוב לגמרי אחרת. ניתן להתייחס אל הזמן לא רק ככלי שימושי או כקו ליניארי, אלא כמושג בעל משמעות. לשאלה מהי נקודת האפס ולאיזה אירוע אנו סופרים יש משמעות עמוקה של ממש. התשובה לשאלה זו מלמדת על תפיסת החיים ועל תפיסת ההיסטוריה ומשקלה בעולם חיינו. המנהל את חייו לאור הלוח העברי מזכיר לעצמו מידי יום שהוא חלק מעם ששורשיו עמוקים וההיסטוריה שלו משמעותית. מי שחוגג את ימי הציון היהודים המיוחדים למעשה מכריז כי ריתמוס החיים שלו נעוץ במשהו רחב בהרבה ממשמעות הטכנית של הזמן. הוא חלק ממסע ארוך שהחל בנקודה מסוימת ויש לו יעדים בכיוון העתידי. המתייחס לתאריך העברי ממיר למעשה את היחס האדיש לזמן ליחס מהותי. אשר על כן ישנה חשיבות של ממש בשימוש בלוח העברי ובהתייחסות אליו.
אולם ישאל השואל, ובצדק, מה עם הפרקטיקה? אין ספק כי ברוב שטחי החיים לא ניתן להתכחש לדומיננטיות של הלוח הלועזי שהוא גם המקובל בעולם. אין שום מצווה להיות דון קישוט בנושא, ואף על פי כן עדיין ניתן גם בשגרה להתייחס בכובד ראש ללוח העברי. ציון התאריך העברי בצד זה הלועזי בראש מכתבים או חוזים וכן בחתימה על המחאות, היא אחת הדרכים הראויות לכך. יחד עם זאת, מדובר בצעד שהוא יותר הצהרתי-טקסי שמתרכז בלבוש החיצוני של התאריך, בעוד שריתמוס החיים נותר אוניברסאלי בלבד.
מכאן שהשלמת הדברים היא בהתייחסות ללוח העברי בציון אירועים אישיים מיוחדים. כך למשל, יפה יעשה מעסיק הנוהג להתייחס לימי ההולדת של עובדיו, אם יעשה זאת דווקא בתאריך לידתם העברי. הדבר ישווה אופי חגיגי בהרבה לאירוע, ועד הדרך יקשר את הנפשות הפועלות לדופק החיים היהודי. חשוב להדגיש כי לא מדובר בציון טקסי בלבד, אלא בקביעת מועד שמצוין רק לאור הלוח העברי.
אפשרות נוספת היא ציון חגים וימים מיוחדים שגם על פי חוק נערכים לאור הלוח העברי כמו ראשי חודשים, מועדים וצומות. מעבר לחשיבותו של הלוח העברי, המהלך הזה כדאי ולו בשל הרצון להפוך את הזמן שלנו למשמעותי יותר, ולא להיוותר אדישים למשמעותו העמוקה.
הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר בפ"ת. המאמר המלא יפורסם בעלון "השבת" של ארגון רבני צהר
