כך תעברו את הלילה ללא סיוטים ובשינה ערבה

השינה בלילה מובילה לעתים קרובות לרגיעה ולטיול בעולמות קסומים, אך היא גם עלולה להיות סיוט, במובן העממי של המילה, ולהכיל בתוכה מגוון של מצבים מעוררי חרדה. זו הסיבה שיש לא מעט אנשים שחוששים מהשינה ומתייחסים אליה כאל ארץ לא נודעת של סכנות.

התקפי פאניקה ליליים (nocturnal panic attacks)

מופיעים ללא סיבה ברורה, ומלווים בדרך כלל עם תחושות גופניות של עלפון, דפיקות לב, הזעה וכדומה. חלק מהסובלים מדווחים לעתים על תחושת חרדה עמוקה וחשש מהתקף לב או התקף אסתמה, חשש מהתעלפות ותחושה ש"אני עומד להשתגע".

מדי פעם מגיעים לחדרי המיון אנשים שחוו לראשונה התקף חרדה לילי. אם כל הבדיקות שלהם תקינות, מנסים להרגיע אותם בשיחה ולעתים גם בתרופה. חלק מהסובלים מפתחים אגורפוביה - פחד להסתובב לבד מחוץ לבית, וזאת בשל החשש מהתקף פתאומי. אחרים יכולים לפתח "חרדה מטרימה" (פחד מהפחד) וחוששים כל העת מפני התקף נוסף.

האם התקפי החרדה מופיעים רק בלילה?

שיעור הסובלים מהתקפי חרדה המתרחשים אך ורק בזמן השינה - נמוך ביותר. על פי מחקרים שונים, 40 עד 70 אחוזים מהאנשים שסובלים מהתקפי פאניקה מדווחים על תופעות דומות המתרחשות תוך כדי שינה. עם זאת, גם גם אצלם רוב ההתקפים מתרחשים ביום. עשרה אחוזים מהתקפי החרדה והפאניקה מתרחשים בלילה, אך ככל הנראה - על פי דיווחים של מטופלים - הפחד והדאגה המלווים את ההתקפים הליליים הרבה יותר קשים.

האם יש זמן מיוחד שבו ההתקפים הליליים מתרחשים?

רוב ההתקפים מופיעים בתחילת הלילה, אך לא בשנת חלום אלא במעבר משלב שניים לשלב שלוש של השינה העמוקה. ההתקפים נמשכים בדרך כלל בין מספר דקות ולא יותר מעשר דקות. לאחר מכן, קשה להירדם.

מהן הסיבות להתקפים הללו?

הסיבות אינן ידועות. ההתקפים עשויים להופיע לאחר שמפסיקים ליטול תרופות מרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוריבן, אסיוול או ואבן). יש שקושרים התקפים אלו לעלייה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן בעת השינה, אך יש גם עדויות סותרות.

הסבר נוסף ניתן למצוא בפחד הכללי מחשכת הלילה והבלתי נודע שמתרחש בחשכה. גם החשש מאובדן שליטה במצב של שינה עשוי לספק הסבר לתופעה. יש אנשים שפוחדים להירדם מפחד ש"יקרה להם משהו" בלילה. אחרים פוחדים מהתקף לב או מהפסקת נשימה. חלק אף מפחדים שלא יתעוררו ומצב של חוסר ההכרה בשינה העמוקה נתפס על ידם כמעין "מוות קטן". אגב, אל השינה במיתולוגיה היוונית, היפונוס, הוא אחיו של אל המוות, טנטוס.

אלכוהול עשוי להרגיע?

ממש לא. שתיית משקאות חריפים,שימוש במריחואנה או חשיש וכמובן גם סמים קשים יותר - יכולים לגרום להופעת התקפי חרדה קשים. שתיית אלכוהול אמנם יכולה להרדים, אך השינה תהיה באיכות גרועה, עם יקיצות מרובות במהלכה, חלקן בתחושות חרדה.

איך מטפלים?

מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי . לרוב מספיק טיפול ממוקד - קוגניטיבי התנהגותי. לעתים יש צורך בטיפול פסיכודינאמי מעמיק.

• הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות הרגעה קצרות טווח, או טיפול יסודי לטווח ארוך יותר - לרוב בתרופות שמעלות את פעילות הסרוטונין כגון רסיטל, ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל, סרוקסט ואפקסור.
  

לגבי הלילות – ניתן גם להיעזר בתרופות שינה, אך רק לתקופות קצרות – כדי לא לפתח תלות.

• הטיפול הקוגניטיבי מציע כלים כיצד להתמודד עם חרדה ואיך להימנע ממחשבות אוטומטיות מפחידות או מתפיסה קטסטרופלית של המצב. כשמדובר בהתקפים ליליים, ניתן לשנות את התפיסה לגבי הסכנות האורבות בשינה, וניתן גם להתרכז בסוגסטיות חיוביות לפני ההירדמות. חשוב ללמוד להסתדר עם מצבים של דופק מהיר או נשימות מהירות, בלי להיבהל מכך, תוך יכולת לחזור למצב רגיעה.
  

חלומות סיוט (nightmares)

בניגוד להתקפי הפאניקה הליליים, שמתרחשים בחצי הראשון של הלילה, בשלב של שינה ללא חלומות, הסיוטים מופיעים בשלב ה- REM, שבו מתרחשים רוב החלומות. המושג REM מתאר שלב בשינה המתרחש אחת ל-90 דקות ומתאפיין בתנועות עיניים מהירות. כיוון שמצב זה מתארך לקראת החצי השינה של הלילה, יש יותר סיוטים דווקא לקראת הבוקר.

מה קורה כשמתעוררים?

כשמתעוררים - ולעתים קרובות החלומות הללו גורמים ליקיצות מבועתות – חשים ערנות גבוהה, ההתמצאות בסביבה טובה ובדרך כלל גם זוכרים את פרטי החלום. לעתים אף מדובר בזכרון חריף מדי שמציק גם במשך היממה שאחרי.

מה הקשר בין סיוטים לטראומה נפשית?

חלומות סיוט עלולים להיות חלק מתסמונת פוסט טראומטית. במקרים כאלה, מדובר בדרך כלל בחוויות חוזרות ונשנות של האירוע הטראומטי, או חלקים ממנו. יש הרואים בכך נסיון של הנפש להתמודד ולעבד את החוויות הקשות, שאירעו במציאות. במקרה זה לא מדובר בביטוי סימבולי, אלא בחזרה על אירוע מציאותי.

איך מטפלים?

בשיחות שנסמכות על הבנה והכרות עם התופעה. ניתן לתרגל בדמיון מודרך את היכולת לשנות את המתרחש בחלום. לעתים, אפשר לפני השינה לחשוב על התכנים המפחידים, להתכונן אליהם ולחשוב איך ניתן לשנות אותם. עבודה על המודעות יכולה להגביר גם את המודעות בחלום עצמו, וכשהוא מגיע – החולם יכול לומר לעצמו "אני רק חולם" ולעתים אף לשנות את מהלך החלום בכוח הרצון.

חלומות בעתה - (Sleep terror disorder)

מצב דמוי חלום עם עוררות חלקית ופחד גדול, שמתרחש בדרך בשלב השינה העמוקה (שלב 4). מצב זה שכיח בעיקר בילדים ולעתים מעורר דאגה בלב ההורים.

איך מטפלים?

לרוב מומלץ פשוט לחבק את הילד, לאפשר לו להירגע באופן טבעי ולחזור לשינה העמוקה. הוא לא יזכור דבר בבוקר. מבוגרים עלולים לא להגיב לנסיונות ההרגעה ויהיו עוד מספר דקות במצב של חוסר התמצאות ותנועות חוזרות. יש הרואים דמיון בין מצב זה למצב של סהרוריות, שבו האדם יכול ממש לקום ולהתהלך בבית, וכל זאת מתוך שינה עמוקה, מבלי שיזכור את האירוע.

שיתוק שינה (sleep paralysis)

"שיתוק שינה" מתאר מצב שבו מתעוררים, אך הגוף עדיין נשאר משותק כבמצב החלום. חלק ממנגנון החלום עדיין מופעל, למרות שמבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. במצב זה יכולות להופיע גם הזיות קצרות, כמו מפלצות הנעות מול ההעיניים או דמויות שיורדות על החולם ולוחצות עליו.