דיאטה לילדים: שאלות ותשובות מלאות

חרף המיתוסים שלפיהם חובה לפטם את הפעוטות והילדים בכמה שיותר אוכל עתיר פחמימות, חלבונים ושומנים, ובניגוד לאמונה הרווחת שלפיה דיאט אינו בריא לילדים, ברור היום כי אורח חיים בריא הכולל מזון דל קלוריות ועשיר בירקות, בפירות וגם במוצרים דיאטטיים הוא הערובה הבטוחה לבריאות הילדים. ניסנו לתת מענה לכמה מהשאלות הנפוצות, שכל הורה מתחבט בהן.

אין איסור על צריכת מוצרי דיאט. המוצרים הללו קיבלו אישור של משרד הבריאות הישראלי וה-FDA האמריקאי. גם במקרה זה צריך להפעיל שיקול דעת ואת העיקרון החשוב: "הכל במידה". כדאי להעדיף צריכה מתונה של מזונות שמכילים מעט סוכר או שומן על פני צריכה מוגזמת של דיאט. אם שני מרכיבים אלו נצרכים בשילוב, זה בהחלט לגיטימי. אבל כמו אצל מבוגרים, הכלל המוביל צריך להיות: עדיף להתרגל ולצרוך מוצרי דיאט מאשר מוצרים עתירי  סוכרים ושומנים.

באופן כללי כשהילד נשאר באותו גובה אך המשקל עולה, ניתן לומר שהילד עלול לסבול מעודף משקל. בניגוד למבוגרים שאצלם נוסחת ה- BMI מסייעת לכמת את עודף המשקל, הרי שאצל ילדים משתמשים בעקומות גדילה, המאפשרות לבחון מה מצבו של הילד מבחינת המשקל. עקומות משקל-גובה מציינות את האחוזון שבו נמצא הילד. כך למשל, אם הילד נמצא על אחוזון 50, הרי ש-50% מהילדים שמנים ממנו, ו-50% מהילדים רזים ממנו. זה המצב האידיאלי. אחוזון 3 מציין ש-3% מהילדים רזים ממנו, ואילו 97% מהילדים כבדים ממנו.

לא רצוי לרדוף אחרי הילד עם אוכל כל היום (צילום: index open) 

אבל זה לא מספיק. עקומות הגדילה מחייבות לבחון גם את הגובה ואת מיקומו באחוזון. אם לא קיימת התאמה בין אחוזון המשקל לאחוזון הגובה, הרי שמדובר על בעיה שיש לבחון אותה אצל רופא המשפחה והדיאטנית. אם למשל, מצוי הילד באחוזון 3 בעקומות הגובה, ובאחוזון 50 בעקומות המשקל, הרי שהדבר עלול להצביע על השמנת יתר.

ילדים מצויים בתהליך של גדילה והתפתחות, ואין סיבה להגביל את כמויות האוכל שלהם, אלא ליצור ארוחות נכונות יותר. העיקרון עם זאת דומה: להפחית נשנושים, להקפיד על מים במקום שתייה מתוקה (המהווה חלק נכבד מסיבות ההשמנה בילדים), לשלב ירקות בארוחות ולהקפיד על ארוחות שאינן עתירות שומנים.

אם הילד לא אוהב מלפפון, עגבניה ושאר ירקות, אפשר להציע לו צורות הגשה רבות אחרות שכוללות ירקות, ובהן מרקים ופשטידות. אפשר לשתף את הילד בהכנה של האוכל, לתת לו להתנסות בירקות חדשים ולבקש ממנו לסייע בהכנת האוכל, דבר שיגביר אצלו את החוויה והרצון להתנסות.

מוצרי הסויה מכילים כמות מסוימת של סידן, אבל לא צריך להפריז בהם. ההמלצות האחרונות של משרד הבריאות מדברות על 3 מנות מאכל של סויה בשבוע, ולא יותר (מנה יכולה להיחשב כמעדן סויה למשל). סידן נמצא גם בטחינה ובסרדינים, אבל חשוב לזכור את כמות הקלוריות הגבוהה שמאכלים אלו מכילים. אם אין ברירה ולא מצליחים להשלים את הסידן, ניתן לשלב תוספי סידן שהם לחלוטין מומלצים בתיאום עם דיאטנית.

בחירה נכונה של בשר בקר בהחלט יכולה להיות חלק מהתפריט, כיוון שהוא מכיל יותר ברזל ויותר B12. חשוב לזכור שכתף, וחלקים רזים יותר של הבקר מכילים פחות שומן, ואין שום בעיה לשלב אותם בתפריט. מנת בשר, פעם או פעמיים בשבוע, היא בחירה נכונה ומומלצת.

תזונה מגוונת שמכילה ירקות אפילו בכמויות קטנות, תספק לילד את כמות הוויטמינים היומית הדרושה לו. כך למשל, כמות ויטמין ה-C שלה אנו זקוקים אינה גדולה: שליש פלפל אדום מספקת את הכמות הדרושה לילד ביממה. כך שתזונה סבירה המשלבת ירקות ופירות מספיקה בהחלט.

בעיית חוסר עלייה במשקל של תינוקות, ובשפה הרפואית FTT – Failure To Thrive, היא נושא מורכב, שתמיד יש לו מענה וטיפול בסיוע צוות רב תחומי. הסיבה השכיחה לסירוב אכילה היא הורים שרודפים אחרי התינוק והפעוט עם אוכל כל היום. הילד רואה כפית או בקבוק שרודף אחריו, דבר שמוביל אותו להימנעות מאכילה כיוון שלכל כיוון שיביט – יראה לנגד עיניו את אמו רודפת אחריו עם האוכל.

דווקא כשמניחים לילד, וההורים נרגעים ומגדילים את המרווחים בין הארוחות, מגלה הילד את תחושת הרעב: שהיא תחושה בריאה וחשובה, שילדים רבים בכלל לא זוכים להכיר. כך, כשהילד סוף סוף רעב הוא ידרוש כמויות מזון גדולות יותר. חשוב לא ליצור תחושת אנטגוניזם אצל הילד, כיוון שהיא עלולה להוביל בעתיד גם להפרעות אכילה חמורות.

מה עושים עם ילדים שמוכנים לאכול רק שניצל, חביתה ושוקו?

מצב זה קרוי אכילה סלקטיבית. ילדים אלה לא מוכנים לאכול דבר מלבד כמה מאכלים שהם אוהבים, מכירים ולא חוששים מהם. הם אינם רוצים לבדוק מאכלים חדשים, ומצידם אפשר להסתפק בשלושה סוגי מאכלים, בוקר, צהריים ולילה.

גם כאן הפתרון הוא לא להילחם בילד, כיוון שעם העלייה בגיל מצב זה בדרך כלל עתיד לחלוף. אפשר להיעזר בטכניקות שונות כדי להשפיע על הילד: לשתף אותו בהכנת המזון, לתגמל ולשבח אותו לאחר שהסכים לנסות מאכל חדש, להפיח חיים בצורת ההגשה. כך או כך, במרבית המקרים התופעה חולפת מאליה עם ההתבגרות.

חשוב שהילדים לא ירגישו שעליהם להיענש או להרגיש שונים בגלל עודף משקל. אין סיבה שילד הסובל מעודף משקל יגיע למסיבה, יעמוד בצד ולא ייגע באוכל. במקרה כזה הוא יחזור הביתה מתוסכל, ויאכל כמויות גדולות יותר. רק כשהילד עצמו מבין שהמשקל מפריע לו והוא רוצה לעשות שינוי, זה הזמן ביחד לדבר על הנושא.

אחד הפתרונות היצירתיים שבהם אפשר להשתמש במסיבה, היא כוס חד פעמית אותה הילד ממלא בכל מה שהוא רוצה – שוקולדים, סוכריות, עוגה וכו'. הוא יצטרך להסתפק בכוס הזו בלבד, אך היא תאפשר לו להרגיש כמו כולם ולא לעמוד מן הצד.

גם ילד רזה עלול להשמין תחת אכילה לא מבוקרת. כך שגם אם הילד בבית רזה, אין פירושו של דבר שיוכל לצרוך חטיפים  ושתייה ממותקת בלי הגבלה. חשוב להסכים על חוק אחיד בבית: לפיו ישנו מעבר כולל לתזונה בריאה, המשלבת פעם או פעמיים בשבוע פיצה, המבורגר או מזונות אחרים עתירי קלוריות. אין סיבה שהילד בעל עודף המשקל ירגיש בודד במערכה. אם תרגילו את כל בני הבית למעבר האחיד הזה, יש סיכוי טוב שתצליחו להביא את כל הילדים למשקל תקין.

אחד הגורמים העיקריים להשמנה בעולם המערבי היא ההזנחה בתחום הפעילות הגופנית. הילדים רובצים שעות מול שלל ערוצי הטלויזיה, הפלייסטיישן, אתרי האינטרנט והצ'אטים האינסופיים. לכן מומלץ להתחיל כבר מגיל קטן לשלב את הילדים בחוגי ספורט. החשוב הוא לא להמתין לרגע האחרון שבו הילד כבר סובל מהשמנה.

עוד דברים שכל הורה חייב לדעת? ליחצו כאן .