חייל, שפר שכרך

האם לא הגיע הזמן לצמצם את אחת העוולות הגדולות בחברה הישראלית — הנטל הלא שוויוני של השירות הצבאי הסדיר? צה"ל אינו מפרסם נתונים מדויקים בנוגע למספר החיילים והחיילות המשרתים, אך אם לוקחים בחשבון את הפטור לחרדים, לערבים ולנשים דתיות, שחרור מסיבות רפואיות ונשירה מהשירות, מדובר בפחות ממחצית קבוצת גיל הגיוס.

במטרה לתגמל את הנושאים בנטל, נוקטים המחוקקים גישה המבוססת על טיפול שהוא שילוב של לעג לרש והפליה בין חיילים ששירתו שירות דומה. במקום לשלם לחיילים שכר הגון עבור השירות, המשתחררים מקבלים מגוון הטבות שערכן דל יחסית לתרומתם והן מותנות בפעולות שיבצעו לאחר השירות. כך למשל חיילים משוחררים זכאים להטבה בהלוואה לצורכי דיור. חייל משוחרר שבחר שלא לרכוש דירה, או שאינו יכול לרכוש דירה, איננו יכול ליהנות מההטבה. במקומות עבודה רבים ובפרט במגזר הציבורי, מובאת בחשבון גם תקופת השירות לשם חישוב הוותק. שוב הפליה לטובת מי שהצליח לתפוס ג'וב במגזר הציבורי.

מועדף על מי?

ההטבה שבאמת מקוממת היא התגמול עבור עבודה מועדפת. חיילים משוחרים זכאים למענק של 8,114 שקל בתנאי שיעבדו במשך שישה חודשים בעבודה בתעשייה, בחקלאות, בבניין, בבתי מלון או בתחנות דלק. העבודות האלו, שמאופיינות בשכר נמוך ושלרוב אינן תורמות לעתידו המקצועי של החייל המשוחרר, ודאי אינן מועדפות על החיילים המשוחררים אלא על הלובי של המעסיקים בענפים הללו, שנהנים כך מכוח עבודה איכותי וזול.

נוסף על עזות המצח העומדת בבסיס הדרישה מחייל משוחרר לעבוד עוד שישה חודשים כדי לקבל פיצוי צנוע עבור שירותם, החוק גם תורם להורדת השכר בענפים הללו. מעניין כיצד יגיבו הח"כים אם יידרשו לעבוד שישה חודשים בעבודה מועדפת בתום השירות בבית המחוקקים, כתנאי לקבלת שכרם.

מחליפים הפליה בהפליה

בשבוע שעבר אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות לקריאה ראשונה הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן וזבולון אורלב, המאפשרת למוסדות להשכלה והכשרה מקצועית להעניק הקלות והטבות לסטודנטים שהם חיילים משוחררים. מדובר בעיקר במתן עדיפות במעונות לסטודנטים, הטבה שמיועדת רק לחיילים שאכן התקבלו ללימודים. ארדן, מחוקק חרוץ ובדרך כלל סביר, הגן בלהט על הצדק הגלום בהצעת החוק. אבל מידת הצדק של ההצעה, שמשמעותה המעשית היא הפליה בעיקר בין יהודים לערבים, היא עניין של טעם. בעניין המעונות יש צדק רב דווקא בהפליה לטובת הסטודנטים הערבים — ינסו חברי הכנסת המכובדים לשכור דירה ולהציג את עצמם בשם מוחמד ויבינו מדוע.

חברי כנסת שרוצים להתמודד ברצינות עם חקיקה שתתגמל חיילים עבור שירותם הצבאי, צריכים לדרוש שישולם לחיילים שכר. השכר אינו חייב להיות גבוה מאוד, אבל כזה שיאפשר לחייל המשרת בשירות סדיר לחיות באופן סביר בזמן השירות ולחסוך כסף שישמש אותו בהמשך, ללא תנאים נוספים.

ראוי ורצוי לשלם לאותה קבוצה הנושאת בנטל האדיר לפחות שכר המתקרב לשכר מינימום. קשה לחשוב על שימוש ראוי יותר בכספי משלם המסים. עם זאת, מטבע הדברים עולה בעיית העלות הכספית: מדובר במיליארדי שקלים בשנה.

אם יוחלט על שחרור החרדים מהסד של תורתו אומנותו, תשלום שכר לחיילי סדיר יכול להיהפך מנטל כלכלי להשקעה בעלת תשואה גבוהה. מאחר שגובר הרושם ששילוב החרדים בצה"ל לא יתרחש בקרוב, כדאי פשוט לפטור אותם מהשירות ולוותר על הדרישה שיימנעו מעבודה. כאשר החרדים הצעירים ישתלבו בשוק העבודה, ייהפכו נתמכים למשלמי מסים, והכנסות הממשלה יעלו באופן ניכר. באופן הזה, תשלום השכר לחיילים יקל על הציבור לבלוע את הפטור משירות הניתן ממילא למספר הולך וגדל של חרדים, שכן הוא יקטין במידה מסוימת את רגשות הקיפוח.

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון ועמית בכיר במרכז שלם