בינתיים זה עובד: שער הדולר זינק ב-2.1% ל-3.474 שקל

ההתערבות של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ הניבה תוצאות - שער הדולר זינק היום (ו') ב-2.086% ושערו היציג נקבע על 3.474 שקלים. הנגיד, סטנלי פישר, הורה גם היום לבצע רכישות של דולרים, כדי להבטיח את התחזקותו של המטבע האמריקני בשוק הישראלי. האירו עלה גם הוא ב-2.185% ושערו היציג נקבע על 5.4106 שקלים.

ל"כלכליסט" גם נודע כי היקפי הרכישות הם דומים לאלו שנרשמו אתמול, שהגיעו עד ל-300 מיליון דולר. אסטרטגיית הקנייה של בנק ישראל מבוססת על רכישות קטנות בהפרשי זמן כאשר אף פעם לא קונים דולרים מבנק אחד. על פי המידע שהגיע, מתחילת יום המסחר ועד כה רכש בנק ישראל כ-250 מיליון דולר.

בסיכום השבוע צנח הדולר ב-3.5%. אתמול (ה') ננעל המסחר בדולר בשפל של 11 שנים - 3.4030 שקלים מה שהביא את בנק ישראל להתערב במסחר במט"ח ולבצע רכישה של המטבע האמריקני על מנת לעצור את המפולת.

מתחילת השנה ירד שער הדולר ב- 9.7%, יותר משיעור הירידה בשנת 2007 כולה והוא חזר לרמות של לפני הפחתת הריבית האחרונה שהשפעתה היתה קצרה למדי. 

בעולם - הדולר ממשיך לצנוח

בשוקי הכספים בעולם המשיך היום (ו') הדולר לאבד גובה. מצבו הקשה של בנק ההשקעות האמריקני בר סטרנס שהודיע כי מצב הנזילות שלו התדרדר ביממה האחרונה והוא נזקק להזרמת כספים אותה סיפקו לו הבנקים ג'יי.פי מורגן והבנק הפדרלי של ניו יורק, הגביר את ההערכה שארה"ב גולשת למיתון עמוק והדולר הגיב בהתאם - במזרח הרחוק נקבע לדולר מול הין היפני השער הנמוך ביותר מזה 12.5 שנים - 99.58 ין לדולר. באירופה נקבע שיא שלילי חדש לדולר - 1.5688 דולר לאירו.

שיא שלילי נוסף לדולר נרשם בשוקי הכספים של שוויץ, שם נסחר הדולר לראשונה מתחת לפרנק שוויצרי אחד - 0.9963 דולר לפרנק.

גם הזהב ממשיך לטפס היום ומחירו חצה שוב את הסף של 1,000 דולר לאונקיה, והוא נסחר עתה בניו יורק ב-1,005 דולר.

הבנקים מעריכים: השקל ימשיך להתחזק

מיחידת ההשקעות של בנק מזרחי טפחות נמסר בתגובה למהלך כי ייתכן ובהתנהלותו קבע בנק ישראל, מעין "מחיר מקסימום" לשער השקל - דולר. מה שיצריך אותו להגן על שער זה תקופה ממושכת, תוך נכונות להמיר סכומים גדולים של דולרים בשקלים למרות המשמעויות המרחיבות שתהיינה לכך על כמות הכסף במשק.

להערכת כלכלני בנק הפועלים, למרות שרמת השפל של הדולר מקשה על החיזוי "המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע גם בתקופה הקרובה מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, כאשר הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים, שכן הכלכלה המקומית צפויה להמשיך ולהפגין ביצועים טובים יחסית למדינות המפותחות. מנגד, בארה"ב מתחזקות החששות מהעמקת ההאטה בצמיחה הכלכלית, עד כדי מיתון".

איזי פורקס: התערבות נמשכת של בנק ישראל תגרום נזק

משה וסרמן, מנכ"ל איזי פורקס, אמר היום ל"כלכליסט" כי מוקדם לדעת האם להתערבות הנגיד יש השפעה מהותית על שער החליפין.

לדבריו, הבעיה הגדולה בהתערבות הנגיד היא פגיעה בתדמית החיובית לה זכתה הכלכלה הישראלית בעולם. עד כה הצליחה ישראל למצב את עצמה בעולם בזכות כלכלה חופשית וזוכה לקרדיט בגין המדיניות הכלכלית אותה מנהיג פרופ' סטנלי פישר.

יחד עם זאת, מציין וסרמן, כי יש סוגי התערבויות שהן לטובת המשק. לדבריו, כל עוד מדובר בהתערבות חד-פעמית שמטרתה לעצור מתקפה נקודתית של ספוקלנטים על השקל, הרי שהתערבות בנק ישראל במסחר תשרת את המטרה. אבל ברגע שההתערבות בשוק המט"ח תהפוך למגמה – זה יהיה רע מאוד למשק הישראלי.

באשר להתנהלות שער החליפין בשבוע האחרון מציין וסרמן כי על פניו נראה שאנו בדרך להמשך התחזקות השקל, אך לפי ההתנהלות התנודתית של המטבעות העולם, הגענו למצב ש"כל מספר זוכה" ולכן כל מי שמתיימר כיום לחזות את כיוונו של שער החליפין הוא בבחינת מהמר.

אם השקל ימשיך להתחזק צריך להשתמש בכלי הריבית

דניאל רפופורט, יועץ השקעות למשקיעים זרים בלידר שוקי הון: "כל התערבות שלטונית בשוק היא שלילית. כל עוד לא מדובר במגמה אלא במהלך חד-פעמי זהו צעד חיובי ומתבקש. אם הנגיד רוצה לאותת לספקולנטים ולקרנות הגידור כי המשק הישראלי איתן - זה צעד חיובי. יחד עם זאת, מה שחשוב כעת הוא לשדר למשקיעים הזרים שאנחנו לא חוזרים 11 שנה לתקופה בה הבנק נהג להתערב במסחר במט"ח".

"תנודות של 3% בשער החליפין הן לא מוצדקות, שכן לא היה שינוי קיצוני לא ברמת הריבית ולא ברמת האינפלציה. אם בנק ישראל יחליט להפוך לשחקן מט"ח יהיו לכך השלכות שליליות מכיוונם של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. באופן כללי אנו צריכים להיות מרוצים מכך שבנק ישראל מנסה לפעול על מנת לאותת לספקולטים כי יש כאן משק חזק, אך אם המצב יימשך הנגיד צריך להשתמש במדיניות הריבית, שהיא הכלי המוניטרי המרכזי שעומד לרשותו", אמר רפופורט.

הוא הוסיף כי בכל הנוגע להשפעות של שער החליפין על החברות היצואניות, הוא אינו צופה השפעה חריגה על החברות הציבוריות ברבעון הנוכחי. יחד עם זאת, הפגיעה בתעשייה הישראלית היא לא מבוטלת וגם ליכולת הגידור של היצואנים יש גבול".