טיסה נעימה - האמנם?
מהו הפיצוי שנפסק, אם בכלל, בגלל עיכוב בטיסה או הקדמתה. האם סוכנות הנסיעות היא האחראית או שמא המוביל האווירי, ועד כמה שאלת האשם התורם של הנוסעים רלוונטית. לפני שתטוסו
לקחתם חופש מהעבודה, ארזתם, התכוננתם, הגעתם לשדה התעופה בזמן. עמדתם בתור, חיכיתם, תכננתם מה לקנות בדיוטי-פרי, עברתם עוד קצת על מסלול הטיול, התקשרתם הביתה רק כדי לוודא שהכל בסדר, הבטתם בשעון בפעם המי יודע כמה, והמתנתם למשמע הכרוז: "קריאה ראשונה לנוסעי טיסת XXX ל-YYY, העלייה למטוס דרך שער ZZ".
אבל- לא. או לפחות - עדיין לא. לפתע התברר לכם שיש עיכוב בטיסה. בתחילה מדובר על עיכוב של כשעה. לאחר מכן מתברר כי תצטרכו לבלות בשדה התעופה שעתיים נוספות. אתם מסרבים להתנחם בעובדה שמצבכם נחשב לסביר, ביחס לשכנים שלכם, למשל, שחזרו רק בשבוע שעבר מניו-יורק לארץ בטיסה מפרכת, שהמריאה באיחור של יותר מ-8 שעות.
מי מאיתנו שטס לחו"ל לא נתקל בעיכוב/איחור/דחייה/הקדמת טיסה ולעיתים אף ביטולה? במאמר שני בסדרה, אחרי יצאתם לחופשה - חזרתם לבית המשפט, נבחן מהו הפיצוי שנפסק על בתי המשפט, אם בכלל, לנוסעים שנגרמים להם עגמת נפש ונזקים נוספים בשל שינויים במועד הטיסות.
הטיסה הוקדמה - הפיצוי: 3,000-1,000 שקלים
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע לאחרונה, כי בני זוג שאיחרו לטיסה מאמסטרדם לת"א, שהוקדמה ללא ידיעתם, יפוצו על-ידי סוכנות הנסיעות פטרא ב- 2,200 שקלים. בני הזוג נאלצו לרכוש על חשבונם כרטיסי טיסה חלופיים ולטוס באיחור של יום.
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה, כי פטרא לא עשתה את המירב, כפי שמצופה ממנה כסוכנת נסיעות של בני הזוג, בכדי ליצור קשר עימם ולהודיע להם על השינוי במועד הטיסה. לדבריה, לו הייתה פטרא יוצרת קשר עם המלון בו שהו התובעים, היה עולה בידה לעדכן אותם על השינוי.
עם זאת נקבע, כי יש לתובעים רשלנות תורמת בכך שלא מילאו אחר חובתם, לפי תנאי הטיסה, לאשרר את הטיסה, בין אם בטלפון ובין אם באינטרנט או באמצעות הסוכנת בארץ, ממנה היו שומעים על שינוי שעת ההמראה, כפי שעשו והצליחו יתר הנוסעים, באחת או כמה מהדרכים.
בשדה התעופה. מחכים הרבה זמן?
מקרה נוסף בו נפסק פיצוי בשל אי יידוע על הקדמת הטיסה עסק בנוסעים שרכשו כרטיסי טיסה ללונדון ובחזרה. יום לפני מועד הטיסה המתוכנן מלונדון לת"א, התקשרו לנציג של "השטיח המעופף" בכדי לאשר את טיסתם. הנציג אשר את הטיסה מבלי שהודיע להם על השינוי בשעת הטיסה, ואולם כאשר הגיעו, לטענתם, לנמל התעופה בשעה 21:40 , התברר להם כי הטיסה הוקדמה לשעה 22:30 ולכן לא יוכלו לעלות על הטיסה. התובעים נאלצו לחזור מנמל התעופה ללונדון, ללון במלון, לרכוש כרטיסי טיסה נוספים ולבזבז יום נוסף בנסיעות. עוד נאלצו התובעים בשל הגעתם לישראל בערב שבת לשכור שירותיה של מונית שתסיעם לביתם בטרם כניסת השבת.
השופט ארנון דראל מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, קבע כי הכשל המרכזי שהוביל לאיחור בהגעה לשדה התעופה נובע מדרך התנהלותה של השטיח המעופף. לדבריו: "השטיח המעופף הייתה צריכה להבהיר באופן מפורש ויזום בעת שיחת האישור כי שעת הטיסה השתנתה ולא להסתפק, אף לשיטתה באמירת שעת הטיסה העדכנית. כאשר חברת תעופה או ספק שירותים כמו השטיח המעופף משנה את שעת הטיסה עליו לנקוט צעדים יזומים כדי להבטיח שהמידע יגיע לנוסעים".
השופט הוסיף, כי כשל נוסף נוגע לכך שגוליבר (דרכה נרכשו הכרטיסים) לא דאגה לקבל מספר טלפון של התובעים בלונדון או להעמיד אותם על הצורך בבדיקת הודעות על שינוי אפשרי במועד. לדברי השופט, משלא הצליחה גוליבר להודיע לתובעים על השינוי, היה עליה לעשות נסיונות נוספים לאתרם ולהודיע להם, ובכל מקרה להודיע לשטיח המעופף מי הנוסעים שלא נמסרה להם הודעה כדי שהאחרונה תוכל לעדכן אותם באופן מיוחד כאשר יתקשרו אליה לאשר את טיסתם.
נקבע, כי השטיח המעופף תחוב ב- 75% מהנזק וגוליבר ב- 25%. לפיכך, גוליבר והשטיח המעופף, יחד ולחוד, ישלמו לכל אחד מהתובעים סכום של 2,077 שקלים.
בפסק דין נוסף שעסק בהקדמת טיסה נקבע, כי לא ננקטו כל האמצעים הדרושים כדי להודיע לנוסעים אודות השינוי במועד הטיסה. 5 בני משפחה רכשו דרך אופיר טורס טיסה הלוך לפראג וחזרה לישראל. לטענת התובעים, הטיסה הלוך הוקדמה משעה 06:40 לשעה 04:50 מבלי שהדבר הודע להם. הואיל והתובעים הגיעו לשדה התעופה בשעה 04:00 - נאלצו לעלות על הטיסה מבלי שהתאפשר להם לערוך קניות בדיוטי פרי.
לגבי הטיסה חזור, התובעים טענו כי הם אשררו אותה כ-72 שעות לפני מועד החזרה, קיבלו אישור מנציג ארקיע, ואולם עם הגעתם לשדה התעופה בפראג ביום בשעה 22:00 נדהמו לגלות, בשנית, כי טיסתם הוקדמה לשעה 22:45, מבלי ליידע אותם על כך, ונאסר עליהם לעלות עליה בטענה ששמותיהם אינם רשומים כלל ברשימת הנוסעים.
התובעים נאלצו לרכוש 5 כרטיסים חדשים לטיסה הקרובה ביותר בסך כולל של 1,800 דולר, והם נותרו בשדה התעופה, בפראג, במשך כ-12 שעות בהמתנה לטיסה האמורה.
השופטת אנה שניידר מבית משפט השלום בירושלים קבעה, כי העובדה ששינוי מועד הטיסה אירע לאחר האשרור אינה צריכה להיזקף לחובת התובעים. לדבריה: "התובעים פעלו כנדרש וכמצופה מהם לפי ההוראות שקיבלו על גבי כרטיס הטיסה, ומשעשו כן היו רשאים לצפות, במידה רבה של סבירות, שטיסתם אושררה והיא תצא במועד המקורי. מאידך לא שוכנעתי כי ארקיע, אשר סביר להניח שאין זו הפעם הראשונה שבה היא נתקלת בשינויים במועדי טיסות בתקופה הקצרה מ-72 שעות לפני המראתן, נקטה בכל האמצעים הדרושים על מנת ליידע את התובעים בדבר השינוי".
נקבע, כי ארקיע התרשלה ועל כן עליה לפצות את התובעים בסך של 15,500 שקלים. הסכום כולל 8,000 שקלים החזר עבור כרטיסי הטיסה החלופית והוצאות התובעים במהלך ההמתנה בת 12 השעות בשדה התעופה בפראג, וכן 7,500 שקלים בשל עוגמת נפש.
במקרה אחר שעניינו הקדמת טיסה והחמצתה, נקבע כי הפיצוי יעמוד על סך של 1,700 שקלים. התובעים רכשו מ"קשרי תעופה" חבילת נופש לטיול בפראג. על-פי התוכנית היו אמורים התובעים לשוב ארצה בטיסה משדה התעופה של פראג בחצות אך מסיבות שונות הטיסה הוקדמה בכשעה.
בהתאם להנחיות קשרי תעופה, היה על התובעים, שלוש שעות לפני מועד הטיסה חזרה לארץ, להמתין בלובי המלון להסעה שתיקח אותם לשדה התעופה. לטענת התובעים, ההסעה לא הגיעה, וקשרי תעופה לא הודיעה להם על הקדמת הטיסה. רק בשעה 22:30 התקשר נציג קשרי תעופה והודיע להם שהטיסה הוקדמה.
התובעים לקחו מונית ומיהרו לשדה התעופה, אך זה היה כבר מאוחר והטיסה חזרה הוחמצה. הם נאלצו לישון לילה על ספסלי ברזל בטרמינל שבשדה התעופה, לנסוע ארבע שעות לשגרירות ישראל בפראג ודרך השגרירות ליצור קשר עם סוכן נסיעות שמכר להם כרטיסי טיסה בעלות נוספת של 1,000 שקלים. לאחר מכן הם נאלצו לשוב לשדה התעופה ולשהות עוד מספר שעות עד שטסו בחזרה ארצה.
השופט יחזקאל ברקלי מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע, כי יש אשם תורם לא מבוטל על התובעים שלא טרחו לאשרר את הטיסה והתמהמהו בלובי המלון בהמתינם להסעה. עם זאת נקבע, כי אמנם קשרי תעופה אינה אחראית למחדלי סוכנות ההסעות, אך היה זה מתבקש שהיא תדאג שהתובעים ידעו על השינוי בשעת הטיסה או עיכוב בהסעה.
הטיסה נדחתה - הפיצוי: 600-1,000 שקלים
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע, כי איסתא תפצה נוסעת ב- 1,000 שקלים מאחר שלא הודיעה לה שטיסתה מניו-יורק לישראל נדחתה בכ- 16 שעות.
התובעת טענה, כי היא הגיעה לשדה התעופה קנדי בניו-יורק על מנת לשוב לישראל, ומבלי שניתנה לה כל הודעה מוקדמת, נוכחה לדעת שהטיסה בוטלה, ולא היה איש שיכול היה לתת לה פרטים מדויקים מדוע ולמתי נדחתה הטיסה. רק כאשר יצרה קשר כעבור מספר שעות עם משרד איסתא בישראל, נודע לה שהטיסה נדחתה בכ-16 שעות.
לדבריה, היא עברה חוויה טראומטית ומתישה בהיותה לבד בשדה התעופה בפעם הראשונה בחייה ומבלי לדעת אנגלית. השופטת אנה שניידר קבעה, כי יש לתובעת אשם תורם לנזקיה, שכן לא אשררה את הטיסה 72 שעות לפני מועדה. יחד עם זאת נקבע, כי התובעת העידה על עצמה שהיא בשנות ה-50 לחייה וזו לה הפעם הראשונה שיצאה לטיול מסוג זה וכי היא אינה דוברת אנגלית. לפיכך, היה על נציגת איסתא להקדיש קצת יותר מאמץ במתן הסברים לתובעת בדבר חשיבותו של אשרור הטיסה 72 שעות לפני המועד שנקבע בתכנית הנסיעה, לוודא שהתובעת הבינה, ולא להסתפק רק במתן הנהלים לידיה.
בפסק דין אחר נקבע, כי כאשר לא הוכח כל נזק ממשי, וכאשר התביעה מבוססת על "אי נוחות והתרגזויות" שנגרמו עקב האיחור, אין מקום לפסוק פיצוי גבוה. המדובר היה בבני זוג שעמדו לטוס ארצה ממדריד במטוס של איבריה סמוך לחצות הלילה.
הטיסה נדחתה והנוסעים שוכנו למשך הלילה בבית מלון וקיבלו ארוחה. בבוקר הודיעו להם, שהטיסה תמריא בשעה 10:45 אך זו נתעכבה והם המריאו בשעה 14:00. האיחור כולו הסתכם במעט יותר משלוש עשרה שעות. לטענת התובעים, האיחור גרם להם "אי נוחות רבה והתרגזויות, דבר שקלקל להם את ההנאה מהטיול בספרד."
השופט בדימ' גבריאל שטרסמן, מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקוה, קבע כי התובעים לא הוכיחו כל נזק ממשי. לדבריו, הם גילו חמדנות של ממש בתביעה זו. השופט ציין, כי אמנם יש לפסוק הוצאות על-פי ראש הנזק של עגמת נפש, אולם "לו פתחו בתי המשפט את שעריהם לפני כל "המתרגזים" במדינה והניחו להם לתבוע על ימין ועל שמאל, אפשר היה לסגור את יתר התיקים מכאן ועד הודעה חדשה".
בהתאם לכך, נקבע כי איבריה תשלם לכל אחד מן התובעים 150 דולר בשוויים בשקלים לפי השער היציג ביום התשלום.
איחרו להגיע לטיסת המשך- ויפוצו
בפסק דין שעסק באיחור נוסע להגיע לטיסה מספרד לארגנטינה נקבע, כי פיצוי בסך 3000 שקלים הינו פיצוי נאות בנסיבות העניין.
התובע הזמין מאיסתא כרטיסי טיסה מנתב"ג לבואנוס איירס שבארגנטינה. באיסתא נאמר לתובע כי כרטיס הטיסה הוא של חברת איבריה, וכי לאיבריה יש "דיל" עם חברת אל-על, לפיו נוסע הרוכש כרטיס טיסה בחברת איבריה לטיסה מנתב"ג לבואנוס איירס, יטוס עם חברת אל-על עד מדריד (טיסה של כארבע וחצי שעות), ינחת במדריד, ימתין 45 דקות, כאשר בזמן ההמתנה יעלה על מטוס של חברת איבריה, שיטיס אותו לבואנוס איירס.
טיסת אל-על יצאה במועד, אך היה איחור של 20 דקות בנחיתה. התובע נחת במדריד בשעה 11.35 במקום בשעה 11.15, וחסרו לו 25 דקות לצורך ההגעה למטוס חברת איבריה שאמור היה להטיסו לבואנוס איירס. דהיינו: לא עמד לרשותו של התובע הזמן המינימלי של מעבר ממטוס למטוס. כתוצאה מהאיחור בהגעה למדריד, לא התירו לתובע לעלות לטיסת איבריה לבואנוס איירס, ומכאן ואילך החלה פרשה של טלטלות שטולטל התובע במשך יומיים, כאשר נאלץ להגיע לנמל התעופה במדריד על חפציו לפחות 3 פעמים, והמתין שעות רבות, עד שעלה לטיסת איבריה לבואנוס איירס.
השופט זכריה ימיני מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי רשלנותן של חברת איבריה וחברת אל-על הינה בקביעת זמן מינימלי לטיסות המשך ל-45 דקות, שהוא זמן המעבר ממטוס למטוס. הן לא לקחו בחשבון זמני איחורים, היכולים להיגרם מסיבות שונות ומשונות, ואיחורים מעין אלו אכן נגרמים כדבר שבשגרה. רשלנותה של חברת איסתא היא בכך שקבעה לתובע טיסת המשך בזמן המינימלי שמסרו לה חברות התעופה, ולא לקחה בחשבון זמני עיכובים אפשריים או איחורים אפשריים בהגעת טיסת אל-על למדריד, איחורים או עיכובים שהם דבר יום ביומו בתובלה האוירית הבינלאומית.
נקבע, כי איסתא, אל- על ואיבריה ישאו כל אחת בשליש מנזקיו של התובע, אשר מסתכמים ב- 3,000 שקלים.
בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון קבע, כי "הדקה ה-90" תפצה רוכשי כרטיסי טיסה אשר המתינו לטיסת המשך במשך כ-14 שעות. בני זוג ובתם רכשו מ"הדקה ה- 90" שלושה כרטיסי טיסה הלוך ושוב מישראל לניו-יורק. מסלול הטיסה הורכב מטיסות לנמל היעד וחזרה לנמל המוצא, דרך מדריד. טיסת איבריה מניו יורק למדריד נחתה בשדה התעופה שבמדריד בשעה 10:38 במקום שעת הנחיתה המיועדת שהייתה לשעה 10:25, קרי- איחור של 13 דקות.
כתוצאה מכך התובעים לא הספיקו להגיע לשער הטיסה של טיסת אל-על לנתב"ג, והם נאלצו להמתין בשדה התעופה במדריד לטיסה הבאה של איבריה ממדריד לנתב"ג, טיסה ארוכה מזו שרכשו מהדקה התשעים, ואשר בוצעה על ידי איבריה. טיסה חדשה זו יצאה רק כעבור כ- 14 שעות, כך שהתובעים הגיעו לנתב"ג רק ביום 26.4.06 בשעה 06:30, במקום ביום 25.4.06 בשעה 17:30.
השופטת ריבה שרון קבעה, כי הדקה התשעים הפרה את חובת הגילוי הנאות כלפי התובעים, שכן היא לא "תפרה את החליפה" (המעבר בין הטיסות) במיומנות ראויה. נקבע, כי גם על איבריה לשאת בנזקי התובעים, שכן נציגיה לא טפלו כראוי בתובעים כשהמתינו בשדה התעופה. השופטת פסק פיצוי בגין אי נוחות ועגמת נפש בסכום של 2,000 שקלים. נקבע, כי הדקה התשעים תשא בשני שלישים ממנו ואילו איבריה, בשליש הימנו. כן חויבה הדקה ה-90 לשלם לתובעים 2,590 שקלים בגין הפסד יום עבודה.
הטיסה בוטלה - השטיח המעופף תפצה
בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דן בתביעה שהוגשה בגין טיסה לורנה שבוטלה יום לפני המועד. שלושה קרובי משפחה הזמינו אצל השטיח המעופף באמצעות סוכן נסיעות (איסתא) טיול בן שבוע ימים בורנה. הטיול המתוכנן זומן כארבעה חודשים מראש, ואולם יום לפני מועד הטיסה, הודיעה השטיח המעופף לתובעים באמצעות איסתא, כי הטיסה בוטלה, וזאת ללא נימוק ממשי. השטיח המעופף הציעה לתובעים חבילת תיור חלופית, קצרה ביומיים, ואולם התובעים לא הסכימו לכך.
השופט אנגל קבע, כי יש מקום לפצות את התובעים בשל עגמת הנפש שנגרמה להם, אולם הפיצוי צריך להיות בהתאם לנזק הממשי שנגרם, ונראה כי במקרה זה שבו לא היו להם הוצאות בפועל, יש לפצותם בסכום של 500 שקלים כל אחד.
דחיית התביעה - כוח עליון
במקרים מסוימים, כאשר האיחור בטיסה נבע מסיבה שאינה תלויה בסוכן, או כאשר מדובר באיחור לא משמעותי, דחו בית המשפט את התביעות שהגישו הנוסעים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם, לטענתם.
כך למשל, דחה בית המשפט תביעה שהוגשה בגין טיסת שכר מטורקיה לישראל שנתאחרה מאוד, ובסופו של דבר, בגין עיכוב זה, אחרה התובעת את כניסתו של ערב שני של פסח בשובה ארצה. השופט שטרסמן קבע, כי בעולם של היום, כאשר רבבות טיסות נערכות בו זמנית בעולם כולו, לא ייתכן להימנע מאיחורים פה ושם, ולעיתים אלה אף פוקדים טיסות סדירות של חברות תעופה.
במקרה הנדון, נפסק כי התובעת לא הוכיחה כל רשלנות מצד השטיח המעופף שגרמה לאיחורה להגיע בערב החג השני לביתה בישראל.
בפסק דין אחר, שדן בין היתר באיחור בהגעת טיסה פנימית מלאס וגאס לניו-יורק (שם היו אמורים התובעים להמשיך לישראל), שכן כשעה לפני הנחיתה בניו-יורק הודיע קברניט המטוס כי עקב קשיי מזג אוויר סוער, המטוס ינחת בפיטסבורג, שם שהה כשעתיים וחצי בסופו של דבר, נקבע כי אין מקום להטיל על נתור, מארגנת הטיול, אחריות לנזק שנגרם בשל האיחור בטיסה הפנימית, אשר בעקבותיה החמיצו התובעים את הטיסה לישראל.
סיכום
אם טיסתכם הוקדמה או נדחתה, אך לא טרחתם לאשרר אותה - תפוצו תוך ניכוי האשם התורם. בכל מקרה ומקרה, בית המשפט יבחן את התנהלות סוכנות הנסיעות, וככל שיתברר כי הסוכנות התרשלה והייתה יכולה ליידע את הנוסעים בדבר השינוי במועד הטיסה, ומסיבות שאינן מוצדקות לא עשתה די צרכה - תוטל עליה האחריות לפיצוי.
עם זאת, כאשר מדובר ב"כח עליון" או בעיכוב שלא ניתן היה להימנע ממנו, בית המשפט יקבע כי אין מקום לפיצוי וידחה את התביעה.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר–ולנר, היא מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.psakdin.co.il
כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
