יער שחריה: מטיילים עם מלאכים

יער המלאכים-שחריה נטוע בשיפוליה הדרומיים-מערביים של שפלת יהודה - אזור ביניים המפריד בין הרי יהודה ומישור החוף. שיאי גבעות השפלה, באזור בית שמש ובית גוברין, מתנשאים לרום של 400 מטרים מעל פני הים. הגבעות משתפלות מערבה ובאזור שחריה הן מתנשאות לרום של כ-230 מטרים מעל פני הים.

היער נקרא על שמה של מעברת שחריה, שהוקמה בשנת 1956, מעט ממערב למקום בו ניטע היער. חלק מיערות השפלה ובהם יער המלאכים, ניטעו ביוזמת קרן קימת לישראל על ידי שוכני המעברה. עם חיסול המעברה הוקמה במקום חווה של תנועת הקיבוץ המאוחד, שגם היא פורקה מאוחר יותר.

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: מישור החוף הדרומי - שפלת יהודה. נמצא כארבעה ק"מ ממזרח לקרית גת.

שטח היער: כ-7,000 דונם.

מתאים לטיולים: כל המשפחה ולרוכבי אופני הרים.

חניוני נופש והתאמה למוגבלי תנועה: חניון מרכזי ליד מגדל התצפית במרכז היער. בחניון המרכזי שולחנות פיקניק ומתקני משחק נגישים לנכים.

יוצאים לדרך

שפלת יהודה בנויה בעיקרה מסלע רך ולבן, המכונה קירטון. סלע הקירטון נסחף בקלות ולפיכך נוצר נוף של גבעות מעוגלות, בעלות מדרונות מתונים. לעתים קרובות מכוסים המדרונות בקרום סלע קשה יותר, הקרוי נארי. עובי הנארי אינו עולה בדרך כלל על עשרות סנטימטרים. מדרונות הקירטון אינם פוריים, ועל כן נטעה בהם קק"ל עצי מחט, שהם עצים פחות מפונקים. לעומת זאת, בגיאיות מצטברת אדמה פורייה, ועל כן אפשר היה לנצלם לנטיעת עצים רחבי עלים, דוגמת חרוב, תאנה וזית.  

מגדל התצפית במרכז היער (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)

מאז ימי קדם ידע האדם לנצל את תכונות הסלע בשפלה לחציבת מערות, ששימשו למגוון רחב של מטרות כמו מגורים, בורות מים, מחסנים, בתי-בד ויקבים, גידול יונים וקבורה. מהמערות הגדולות, שצורתן פעמון, נחצב חומר גלם ששימש לבנייה. סוג אחר של מערות, שזוכה לפרסום נרחב ומצית את דמיונם של מטיילים רבים, הן מחילות המסתור. מתוך מערות אלו, כך משערים, הגיחו לוחמיו של בר-כוכבא ותקפו את הלגיונות הרומאים שנשלחו לדכא את המרד.

בשטחים הפתוחים שמסביב ליער שחריה מתפתחת בעיקר צמחיית בתה (בעיקר שיחים נמוכים). השיח הנפוץ ביותר הוא אשחר ארצישראלי, הניכר בעליו הקטנים, בפירות הכדוריים המשחירים שלו ובענפים המסתיימים בחודים קוצניים. נפוץ כאן מאוד הזקנן השעיר, עשב רב-שנתי שמוצאו ממזרח-אפריקה, שהתבסס היטב בין סלעי השפלה. כדאי לשים לב לאזוב המצוי, שעליו האפרפרים משמשים בסיס להכנת התבלין המפורסם "זעתר" (הצמח מוגן ואסור בקטיף).

באביב עולה כאן שפע של פרחים מרהיבי עין: מרבדי כלניות, רקפות, נוריות ועוד רבים אחרים. בחורף מציצות בין העצים פטריות רבות, רובן ארניות. היער עשיר בבתי בד, גתות יין, מצפורי נוף, שלל פריחות ופסלי אמנות שהינם גם מתקני טיפוס וגלישה לילדים, ומותאמים, בין השאר, גם לנכים.

מסלולי טיול

דרך יער ראשית (מסומנת בירוק): הדרך מסתעפת מכביש בית גוברין - קרית גת (כביש 35). היא חד סטרית וסלולה לכל אורכה. הדרך מקיפה את היער במסלול טבעתי וחוזרת לנקודת המוצא, ולאחר מכן היא עוברת בחניון עמק החרובים וממשיכה לבית היערן, שלידו הקימה קק"ל את החניון המרכזי ביער ואת מגדל התצפית. מהחניון המרכזי הדרך ממשיכה לחניון הנופש הפעיל. אחר כך היא מגיעה למצפור הצופה דרומה, והיא מסיימת את המעגל ליד הכניסה ליער.  

באביב תמצאו ביער גם פריחה בשלל צבעים

דרך קדם (מסומנת באדום): הדרך מסתעפת דרומה (ימינה) מדרך היער הראשית, סמוך לחניון עמק החרובים. כ-100 מטרים במעלה הדרך הקימה קק"ל חניון גדול. מעבר לחניון נמצא כבשן סיד שהעניק לחניון את שמו, שהוא בור חפור באדמה ומדופן באבנים, שבו שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד. עומקו כ-6 מטרים וקוטרו כ-4 מטרים. בסיד טייחו בורות מים כדי למנוע חלחול. כאשר הכבשן פעל, נבנה מעל לבור מבנה דמוי כיפה מאבן ובתוכו הניחו את אבני הגיר המיועדות לשריפה. בחלל הבור הסיקו את חומר הבעירה, שאותו החדירו דרך פתח מיוחד. הבעירה בכבשני סיד נמשכה בין 3-6 ימים, בהתאם לגודל הכבשן. כאשר הכיפה החלה להאדים, היה זה אות כי הגיעה השעה להפסיק את אספקת חומר הבעירה, ואז סתמו את פתח ההסקה והמתינו כמה ימים להתקררות הכבשן, פירקו את הקירות והוציאו את התוצר - "סיד שרוף". הדרך ממשיכה בשולי היער ומעניקה נקודת מבט לעבר תל מרשה והרי חברון, מגיעה לחורבת כרוע ומשם מתחברת שוב לדרך היער הראשית.

שביל בית הבד (מסומן בשחור): במדרון הצפוני של היער, הפונה אל נתיב האופניים, התגלו שרידי בית בד. השרידים כוללים את אבני המפרכה - אבנים גדולות ומרשימות, בצורת מעגל שבאמצעותן ריסקו את הזיתים כשלב ראשון להפקת שמן מהם. עוד נחשפו ספלולים חצובים באבן וגתות לדריכת תירוש ליין. משך הטיול בשביל הוא כ-15 דקות.

שביל הגתות (מסומן בכחול): שביל רגלי המוליך מחניון כבשן הסיד לחורבת כרוע. השביל עובר ליד חציבות בסלע, שזוהו כחלקים של גתות קדומות. אורך השביל כ-600 מטרים.

חורבת כרוע משתרעת על פני 30 דונם. השם העברי של החורבה שומר על צליל שמה הערבי, ח'ירבת ח'רוע, שפירושו – חורבת הקיקיון. סמוך לחורבה יש חניון ובו ברזי מים. בחורבה כרוע נערכו חפירות ארכיאולוגיות שבהן נחשפו שרידי מבנה ציבורי ובור מים סמוך. המבנה שנחשף כולל שלוש שכבות חיים. השכבה העליונה (המאוחרת) כוללת גדרות צאן. השכבה השנייה, מהתקופה הביזנטית, כללה במקור מבנה בן שני חדרים, שאורכו 16 מטרים ורוחבו שמונה מטרים. מאוחר יותר נוסף חדר שלישי, בצדו המזרחי של המבנה. המבנה בנוי בציר מזרח-מערב, וייתכן שתפקד כבית כנסת. השכבה התחתונה של המבנה (המוקדמת) לא נבדקה. בור המים הסמוך למבנה עשוי בצורת מלבן. הוא מטויח בשלוש שכבות טיח ומקורה (חלק מהתקרה נהרס). בתקרה נמצא פתח שדרכו אפשר היה לשאוב מים. גרם מדרגות, שממנו נותרו חמש מדרגות בשלמותן, יורד אל המפלס התחתון של הבור. קיומן של המדרגות הוא בסיס להשערה שהבור שימש בתקופה מסוימת כמקווה טהרה.

דרך ערוגות הבושם (מסומנת בצבע חום): דרך קצרה היורדת לאורך גיא נטוע חרובים. הדרך מחברת בין שני קטעים של דרך היער הראשית. בקצה העליון של הדרך שתלה קק"ל ערוגות צמחי תבלין ובהם מינים שונים של מרווה, אזוביון, קורנית מקורקפת, זוטה לבנה ורוזמרין.

לסיום, אפשר להתרגע ולשחק במתקנים שבחניון המרכזי

לאחר שטיילנו והכרנו את משעולי היער, מומלץ להתרגע בחניון המרכזי. בחניון שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני ספורט ושעשועים. יש בו פסלים בצורת נמלה, חרגול ולטאה, המהווים מתקני משחק לילדים, המותאמים במיוחד לבעלי קשיים מוטוריים וליקויי ראייה. הפסלים, פרי יצירתו של האמן רוסלן סרגייב, הוצבו ביער בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי. הם עשויים מברזל ועליו רשת ושכבות בטון לבן, שעליהם מודבקות קרמיקות צבעוניות.

שבילי אופניים: ביער שתי דרכים המתאימות לרכיבה על אופני הרים. האחת, באורך של 5.3 ק"מ, (דרגת קושי קלה) עוברת בחורבת כרוע ובחלקו הצפוני של היער (מסומנת בירוק); והשנייה, באורך של 10 ק"מ (דרגת קושי בינונית עד קשה), מקיפה את היער כולו (מסומנת בכתום). חניון המוצא לסיור בשני מסלולי הרכיבה הוא מהחניון המרכזי .

כיצד מגיעים?

הבאים מגוש דן והצפון, או מאזור באר-שבע, יגיעו לצומת פלוגות ויפנו מזרחה (כביש מס' 35). יש לחלוף על פני קרית גת ולהמשיך עוד כארבעה ק"מ מזרחה, עד לכביש הגישה ליער (בין סימני ק"מ 24-23). הבאים מאזור ירושלים ייסעו לבית שמש וימשיכו לבית גוברין (כביש מס' 38). מבית גוברין יש להמשיך מערבה, לכיוון קרית גת (כביש מס' 35), עד לכניסה ליער.