פרשנות קבלית למשבר הכלכלי

האירועים שפוקדים את הכלכלה האמריקנית והכלכלה העולמית מוכיחים כי הפעם זה רציני - הכלכלה העולמית נמצאת במשבר עמוק. מה גורם לטלטלה המטורפת הזו וכיצד ניתן לעצור את הסחף? בקבלה אפשר למצוא לכך הסבר וגם הצעות לפיתרון.

עם זאת, הניסיונות לחזות משברים כלכליים באמצעות מודלים מוכרים נדונו לכישלון. מתברר שהמערכת הכלכלית אינה ניתנת לשליטה או לצפי מדויק, ופעולה במקום אחד מביאה לשינויים מרחיקי לכת במקומות אחרים בעולם.

חוכמת הקבלה טוענת, שאם נבין את החוקיות שעל פיה פועלת מערכת הטבע ונפעל על פי חוקיות זו, נחזק את ההבנה שלנו באשר לעתיד, ואולי נצליח למנוע את הקריסה הבאה.

פרופ' גונתר בלובל, חתן פרס נובל (1999) לפיזיולוגיה ורפואה וחוקר בכיר במכון רוקפלר היוקרתי בניו יורק, ציין לאחרונה ש"גם המדע סובר שעקרון ההדדיות הוא המפתח לקיומה של כל מערכת בטבע. הדוגמא הטובה ביותר לכך, היא תאים בגוף חי. הם מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית לטובת הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללוּת הגוף".

גם חכמי הקבלה מתארים בכתביהם את "הטבע העליון" ככוח העוטף את המציאות כולה בטוב ובאהבה, ומסבירים כי מטרתו להביא את כל פרטי המציאות לאיזון ולהרמוניה עמו. ואכן, מבט מעמיק אל מערכות היחסים בטבע, יגלה שהאיזון וההרמוניה שמתממשים בו, הם שמאפשרים את קיום החיים.

לעומת זאת, במערכות המלאכותיות שהחברה האנושית הקימה לעצמה פועלים כללים הפוכים. בבסיס ההתנהגות האנושית המניעה את המערכות הכלכליות והחברתיות ניצב האגו, שמעדיף תמיד את האינטרס האישי הצר של בעלי ההון והמניות, על פני טובת הכלל. הרדיפה אחר השגת עושר, כבוד ושליטה גם על חשבון האחר, היא זו שעומדת בראש סדר העדיפויות של בעלי החברות.

בנקודה זו הם דוחקים את עצמם אל הפינה: ככל שהם היו רוצים להתבדל, הם נאלצים לגלות עד כמה כולנו קשורים זה לזה. כתוצאה מכך, אנו מוצאים עצמנו כלואים בין הפטיש לסדן: מצד אחד האגו שדוחף אותנו להיפרד זה מזה, ומצד שני הגלובליזציה שלוחצת עלינו להפנים כי כולנו קשורים, ולפיכך עלינו להתאחד כדוגמת התאים בגוף החי. המצב המורכב הזה מייצר קונפליקט פנימי שאנו מתקשים להתיר.

הרב מיכאל לייטמן, פרופ' לאונטולוגיה, ד"ר לפילוסופיה ומומחה בחכמת הקבלה האותנטית