החלטה היסטורית: אושרו 2 חוקים שישנו מערך השתלות האברים

יום היסטורי למערך ההשתלות בישראל. מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית שתי הצעות חוק שמטרתן עידוד תרומת האיברים - חוק ההשתלות, המעניק הטבות לתורמי איברים מן החי וחוק מוות מוחי נשימתי, לפיו מועד קביעת מותו של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי-נשימתי או מועד קביעת מוות לבבי נשימתי. החוק התקבל ברוב של 24 בעד מול 5 מתנגדים. קודם לכן אישרה מליאת הכנסת ברוב של 38 מול 17 הצעת חוק ממשלתית לפיו אדם שתרם מאבריו בעודו בחיים יקבל לאחר מתן התרומה מעמד של חולה במחלות כרוניות.

חוק ראשון: קביעת מועד המוות

סוגיית קביעת זמן המוות עלתה במטרה לחבר את הציבור הדתי אל תרומות האברים. ציבור זה נוהג להיוועץ בסמכות רבנית ולצורך כך ביקשו חברי ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת לסכם עם פוסקי ההלכה החשובים בישראל והרבנות

 הראשית על הגדרת מותו של התורם. עד כה שימשה סוגייה זו אבן מחלוקת ולא הושגה הסכמה לגביה. 

במשך חודשים ארוכים ניהל ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), יוזם הצעת החוק, משא ומתן עם גורמים שונים בעולם החרדי ובקרב הציבור הדתי, עד שהושגה ההסכמה ההיסטורית שהביאה לגיבוש החוק המגדיר מהו מוות מוחי. על פי החוק נקבע כי זמן המוות המוחי-נשימתי יהיה מצב בו מותו של האיש נקבע על ידי שני רופאים מוסמכים, על פי פרמטרים קבועים (העדר לחץ דם, העדר נשימה עצמונית, העדר תגובה של האישונים ורפלקסים נוספים). בתוך כך, הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיבים (דוגמת מכשיר ה-CFM הבודק פעילות חשמלית מוחית).

"הכנסת חוקקה היום חוק אשר יגרום לשינוי חינוכי" (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

נוסף על כך, מגדיר החוק כי הצוות המוסמך לקבוע מוות בכל בית חולים יכלול לפחות שני רופאים בכירים שאינם שותפים בשום צורה להשתלת אברים. רופאים אלו לא יטפלו בחולה, ולא ייצגו אינטרס של חולה אחר הזקוק להשתלה. רופאים

אלה יעברו השתלמות מיוחדת על ידי ועדה שתוקם לצורך הסמכתם. בוועדה יהיו עשרה חברים: יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל שישמש כיו"ר; שלושה רופאים; שלושה רבנים שימונו בהמלצת הרבנות הראשית ובתנאי שאחד מהם לפחות הוא רופא; וכן שלושה נציגים נוספים – אחד העוסק באתיקה, אחד העוסק בפילוסופיה ואחד בעוסק במשפט, שימונו בהמלצת נשיאת בית המשפט העליון, בתנאי שאחד מהם לפחות הוא רופא ואחד מהם הוא בן עדה דתית מוכרת בישראל שאינו יהודי.

הוועדה קבעה גם את מעמדה של משפחת המטופל – ובין היתר את הצורך להודיע להם כי קיים חשש שבן משפחתם במצב של מוות מוחי-נשימתי, וכן לשמוע את דעתם בדבר רצון המטופל בעניין זה ויביא את עמדת המשפחה בחשבון.

לאחר אישור החוק אמר שנלר בשיחה עם Ynet: "הכנסת חוקקה היום חוק אשר יגרום לשינוי חינוכי ותפיסתי ולהצלת נפשות רבות מאוד. כל מי שתמך בחוק גרם

לחיים רבים. אני חושב שכל קהילות המושתלים – ושאר הציבור – צריכים להיות גאים שכנסת ישראל העבירה חוק שכזה".  

ח"כ משה גפני שהתנגד להצעת החוק: "על פי ההלכה מוות הוא אך ורק מוות לבבי ולא מוות מוחי, על כן התנגדתי להצעת החוק. בנוסף אני פונה לעם ישראל ומבקש כי במידה ויש במשפחתכם חולה אשר נקבע אצלו מוות מוחי – אנא בקשו מהרופאים להמשיך לטפל בו עד להחלמתו או עד לקביעת מוות לבבי שהוא המוות מבחינת ההלכה".

כעת, לאחר שהחוק עבר, תחל הכשרתם של הרופאים שיוסמכו לקבוע את מותו של האדם. כאמור, רופאים אלה לא יעסקו בהשתלות איברים ולא יהיו בין מטפליו של הנפטר או התורם, זאת כדי למנוע חשד לאינטרס. ההכשרה צפויה להימשך כחצי שנה, לאחריה צפויה תחילת החלת החוק בפועל. 

חוק שני: תורם חי יזכה להטבות

החוק החדש קובע כי אדם חי שתרם מאיבריו יקבל לאחר מתן התרומה מעמד של חולה במחלה כרונית שיהיה זכאי לפטור מתשלום דמי השתתפות עצמית בעד כל שירות רפואי שיזדקק לו בשל נטילת האיבר או תוצאותיה. כמו כן יזכה לפטור מתשלום דמי כניסה לשמורות טבע וגנים לאומיים. תמורה זו מצטרפת לתשלום

 הכספי שנאמד בסך של כ-18 אלף שקל אשר תשלם המדינה לכל תורם כפיצוי. בנוסף יקבל התורם החזר הוצאות בעבור טיפול פסיכולוגי וחופשת החלמה וכן יזכה התורם לתעודת הוקרה מהמדינה.

הצעת החוק החדשה אוסרת סחר באיברים, קבלת תמורה בעבור איברים וכן איסור על תיווך לצורך השגת התרומה. עם זאת, ישנם חריגים לאיסור ובהם: קבלת "תמורה מוצלבת" (הסכמת אדם אחר לתרום בחייו איבר מגופו לאדם אחר כנגד הסכמת קרובו או מכרו של אותו אדם לתרום איבר לקרובו), וכן תשלום החזר הוצאות ותרומה שנתן תאגיד מוכר לאדם שהסכים לתרום מאבריו לאחר מותו, במטרה להעביר את התרומה למשפחת התורם שנפטר.

חוק ההשתלות החדש כולל סעיף חדשני המקנה עדיפות לחותמים על כרטיס התורם במידה וביום מן הימים יזדקקו הם עצמם לתרומת איבר להשתלה. עדיפות זהה בקבלת איברים להשתלה יקבלו גם משפחת התורם שנתנה הסכמתה בפועל

לתרומת אברי הנפטר וכן התורמים מגופם בחייהם כליה, אונת כבד או אונת ריאה כתרומה אלטרואיסטית (שלא לקרוב משפחתם). סעיף יקנה מעין "בטוח השתלות", ובד בבד יתן מענה לתחושת התסכול הרווחת בציבור הרחב עקב השיוויון הקיים היום בהקצאת האיברים להשתלה בין אלה הנכונים לתרומת איברים לאחר מותם לבין אלה המתנגדים לה אך אינם נמנעים מלהרשם כמועמדים לקבלת איבר.

בשל חשיבות הנושא, החליטה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להוסיף להצעת החוק הוראת שעה, ולפיה בכל שנה מ-10 השנים שלאחר כניסתו לתוקף של החוק המוצע, יעביר אוצר המדינה סכום של 5 מיליון שקל למרכז הלאומי להשתלות, שישמש לצורך פעולות הסברה בנושא. אלא ששר האוצר רוני בראון הגיש הסתייגות לסעיף זה. בראון הסתייג גם מסעיף שקבע כי תורם יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות, למשך תקופה שיקבע שר הבריאות. שתי ההסתייגויות התקבלו על ידי מליאת הכנסת. בשל קבלת ההסתייגות ביקש ח"כ טיבי לראות בהצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית כהצעת אי אמון. "החוק הוא חוק חשוב, אבל הקמצנות של האוצר לגבי חמישה מיליון שקל לצרכי הסברה היא שערורייתית", אמר טיבי.

לבסוף, עבר החוק בקריאה השלישית, אולם ח"כ אלדד, יוזם החוק שנלחם למענו במשך חודשים ארוכים, הצביע נגדו בשל "עיקורו" לטענתו, על-ידי שר האוצר.