בואו נדבר קצת על האוטו בתור כלי איפור גברי
באחרונה הגיע הזמן להחליף את פאפי שלי, ולאור ההשקעה המורחבת שלי בחיזור, שאלתי אם כדאי לתת לזה להוות שיקול גם בבחירת הרכב. אני לא מצפה שברגע שמישהי תראה את האוטו, היא תשתטח על מכסה המנוע, תרים את החצאית ותצרח "קח אותי! עכשיו!" ובכל זאת, כמה מילים על גלגלים
בואו נדבר קצת על האוטו.
על שני בנים דיברה התורה – אחד אומר "משהו שלוקח אותי מנקודה א' לנקודה ב'", שני אומר "קח את האשה והילדים, אבל אל תעז לגעת לי באוטו". בעולם האמיתי רובנו (טוב, חלקנו שלא צריך רשות כדי לפנק קצת גם את עצמנו) נופלים אי-שם באמצע. באחרונה הגיע הזמן להחליף את פאפי שלי, ולאור ההשקעה המורחבת שלי בחיזור בעת האחרונה, שאלתי אם כדאי לתת לזה להוות שיקול גם בבחירת הרכב.
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מצפה שברגע שמישהי תראה את האוטו, היא תשתטח על מכסה המנוע, תרים את החצאית ותצרח "קח אותי! עכשיו!" (אממה, אם זה יקרה, אני לוקח בלי לחשוב פעמיים, מבטיח). ובכל זאת, יש אנשים שלא מפריע להם ליהנות מסיבוב באוטו כיפי, ויש כאלה שבחירת רכבים מסויימים היא הצהרה מבחינתם. הצהרה שעשויה למשוך, אבל גם לדחות.
עבור גבר, בחירת רכב, מעבר לאמצעי להביא אותו מנקודה א' לנקודה ב', עשוייה להוות עוד שני דברים נוספים – תחביב כיפי וסוג קצת יקר של איפור. שאלתן את עצמכן פעם למה אתן מבזבזות כסף כדי לקנות ממרח שאתן שמות על הפנים ואז הולכות ומורידות אותו כמה שעות אחר כך? כי איפור זה כלי עבודה, זה למה. הוא לא עובד על כולם, הוא לא עובד תמיד, אבל סטטיסטית, עם נותן תוצאות טובות יותר מבלי, או כך לפחות חושבת כל מי שיכולה לרשות אותו לעצמה ועושה כן.
חשוב לעשות כאן אבחנה קריטית. כשאשה תראה את הרכב שלך, היא תנפיק עבורו שני ציונים, לא אחד. הוא יקבל ציון מהמוח החושב, ויקבל ציון נוסף, ולטעמי לא פחות חשוב, לפי מה שהרכב או הנסיעה בו, או הנסיעה בו איתך, גורמת לה, לגמרי לא מבחירתה, להרגיש.
אין לי שום ספקות שזה פרמטר נטול חשיבות בבחירת בני זוג, ועבור רובנו זה לא עומד במרכז היקום. מוסכם. אבל רק היום, אנחנו ניקח את העובדה הזו, נסגור אותה בצנצנת, ננעל אותה במקפיא ונתרכז בנונשלנטיות בנושא הלגמרי לא חשוב הזה. רק היום דייהטסו אפלאוז שנת 96 לא תהיה אופציה. רק היום, "זה לא משנה לי" לא תהיה תשובה. רק היום נסכים להניח שזה פרמטר קטן ביצירת המשיכה הבלתי-מודעת הראשונית, ונעבוד משם.
איך אפשר היה לעשות את זה מושלם עוד יותר?
נעשה תרגיל קטן. פגשת את נסיך חלומותייך. שרמנטי, רגיש, חוש הומור, אפילו לא לגמרי תפרן. הכל שם. על איזה סוג של סוס היית רוצה שהוא ייקח אותך הביתה? איזה סוג של סוס היה עדיף על ברירת המחדל של המשפחתית המשעממת? איך אפשר היה לעשות את זה מושלם עוד יותר?
שאלתי את עצמי את השאלה הזו שוב ושוב. מה שמושך נפסל על הסף על ידי תרבות מלחמת המינים, החנונים והנסיכים, ה"פרינצסות" וה"ביצ'יות". כל מה שכייפי הופך כמעט בן רגע להצהרת מאצ'ואיזם, סממן רדידות, בית חרושת לאנטי. ואם זה לא מספיק, סע על משהו שקנית בלעדית בשביל להרשים ולא עבור עצמך, ואתה חי בפריים של מישהו אחר. אבל אני כן מאמין באיפור. ואני מאמין שעם אוטו, אפשר גם וגם.
פתחתי עיניים והתחלתי להסתכל.
מכוניות יוקרה נפסלו ראשונות. הן יקרות, גדולות, בזבזניות, זוכות טבעיות בתגית מפצה-נואשות-על-זין-קטן מצד נשים מסוימות, ואפילו איכותיות, בעיקר אם בשאר התחומים של חייך לא נראה שאתה מנגב עם שטרות של מאה דולר. אני גם
מאוד לא סגור על סוג הנשים שידרגו את זה גבוה על סולם הרגש, ספציפית בסעיף עלויות התחזוקה של אלו שכן. בינינו, אני גם לא כל כך נהנה לנסוע על המכוניות האלה. ביחס לדבר האמיתי הן חזקות רק בכאילו, ואווירת החללית השוררת בפנים ממש לא עוזרת לי להתחבר עם האוטו.
מכוניות ספורט: קצת כמו מכוניות יוקרה - יקרות, בזבזניות, שוב בעלות תגית מפצה-נואשות-על-זין-קטן, רק פחות גדולות, ואיתן אני דווקא מתחבר לא רע. סובארו WRX או מאזדה RX8 היו יכולות להיות יופי של דבר. ראוי אולי לציין שאני לא כזה מיוחד, הרבה אנשים (ובכלל זה נשים, ובכלל זה נשים שלא עשו זאת מעולם) יתחברו לכיף שבנסיעה ברכב ספורט. משמע, קהל הנשים שידרגו רכב ספורט גבוה בסולם הרגש רחב מספיק כדי לכלול הרבה נשים איכותיות. אם לשים את השיקולים הכספיים והלוגיסטיים בצד, אילו הייתי נשאר האדם האחרון על הפלנטה, הייתי פוזל לקבוצה הזו בשביל למצוא את הרכב שלי.
מכוניות קטנות: הן פרקטיות, זולות, עם היחס הנכון משדרות טיפת פריים חזק מתוך אמירה בלשון "אני לא ממש שם זין על מה אני נוסע", ולמעט בגודל הן זהות כמעט בהכל למשפחתית שהבטחנו לא לדבר עליה. אה, והן משעממות תחת. נקסט.
רכבי שטח: גם אם נתעלם לרגע מתגית המחיר ומשיקולים של מי שעוסק בנהיגת שטח כתחביב, הרכבים האלה לא מציעים כל כך הרבה. נוח לעבור דירה או לגרור דברים, אבל חוץ מזה – סתם גדול. כמו רכבי ספורט, אני מתחבר לנהיגה בהם, אבל כמו רכבי הספורט הם גם ידורגו נמוך בסולם הלוגיקה וגבוה בסולם הרגש במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הם ידורגו נמוך בשניהם – זוועה במחלקת האיפור.
היברידיות: תשמעו, זה ממש לא עסק. למה ההיברידיות כולן כל כך מכוערות? קיבינימאט, אם בין-לאדן יפסיק לבלבל את המוח בקלטות ויתרכז בלייצר מכוניות היברידיות מכוערות עם הכסף שלו, כמות הרוע שהוא יתרום לעולם תעלה שבעתיים על כל דבר שהוא עשה עד היום. אם נתעלם רגע מהציון על הסולם הלוגי, הן מקבלות נקודה על סולם הרגש על חסכוניותן, ומאבדות עשר על כיעור נטו. שיביאו לנו כבר את הגולף היב-דיזל. ולנהוג עליהן זה מוזר במקום כיפי. אלא אם כן, כמובן, בא לך לייבא רייטספיד X1.
גרמניות חמודות: כגון גולף, פולו, חיפושית וחברותיהן הן פשרה לא רעה. הן חמודות, אם רוצים הן חזקות וספורטיביות. הן בסדר-כזה במחלקת הסקסאפיל. הספורטיביות מביניהן באות נטולות תגית פיצוי על איבר מין קטן, מה שמיידית הופך אותן לקנדידטיות טובות מכל העולמות. התחלתי לפזול לעברן.
ואז, לפני חודש לערך, עשיתי סיבוב עם הבוס, וגיליתי את פאפי הבאה שלי. מיוחדת, זועקת, אבל קטנה ומתוקה מכדי לומר דבר וחצי דבר על גודל אי-איזו אנטומיה. מכונית שלא קונים בצבעים משעממים, אלא באדום או צהוב עם ווליום וגג לבן. היא לא סתם אוטו קוצי-מוצי בשביל להתחנף לבנות המין הנשי. היא גרמנית עצבנית עם טורבוצ'ארג'ר בשביל הילד הרע שבתוכי. והאמת, היא גם לא כזו יקרה.
תנו לי במיני.
לפנייה לכתב/ת 
