"רק לא להיות הערבייה של התוכנית"

חתולה שחורה אחת והרבה קרבות חתולות, זה מה שצריך כדי לייצר עונה של "הדוגמניות". החתולה השחורה צריכה לדעת להתלונן יפה מול המצלמה ובעיקר לעצבן את הבנות עד כדי כך, שכל גינוני האיפוק המנומסים שהביאו עמן מהבית יתאדו מולה. בעונה השלישית של "הדוגמניות 3" היו לא מעט מועמדות לתפקיד, אבל אחרי שרובן הלכו הביתה, צליל סלע התבייתה עליו ולא הרפתה.

מתחילת התוכנית, כולם אמרו לצליל שהיא משהו לא רגיל. השופטים קבעו שהיא יפה אבל הגוף שלה מוזר ומראשית ימיה שם היא היתה בחירת המחדל של הבנות כנכשלת המשימה האולטימטיבית. "היה לי ממש קשה אפילו הביטחון העצמי שלי ירד", היא מוסרת עדות מהתופת. "קארין אומרת שאני לא נראית כמו דוגמנית, הבנות אומרות 'איך היא עדיין פה', 'צריכים להעיף אותה' 'היא לא מתאימה, איך היא נשארה'. הבנות העלו השערה שאולי אני מושתלת ובגלל זה אני עדיין שם. משהו מגוחך לגמרי.

"גם כל הזמן אמרו לי: 'את שמנה', כל הבנות, כל הזמן. הייתי באה לאכול - היו ישר צועקים עלי: 'תורידי את המזלג ואל תאכלי, כי את עושה לעצמך נזק'. הן אמרו לי שאין לי שום סיכוי לנצח וכשאת עם אנשים כל כך הרבה זמן ואף אחד לא אומר לך שום דבר אחר, את מאמינה לזה. היום כשאני מסתכלת על זה מהצד אני שואלת את עצמי איך בכלל האמנתי להן. ברור שיש לי סיכוי לנצח, אז מה אם אני באה ממקום אחר".

היתה תחושה שיש שני מחנות בתוכנית.

"אני לא רוצה להגיד משהו שיפגע בה, אבל ריטה נתונה למצבי רוח. היא יכולה ברגע אחד להיות הכי מצחיקה ופתאום יכולה לחטוף קריזה על כולם, אפילו על ליליאנה היא צעקה פעם אחת. בדרך כלל היא מצטערת על ההתקפי הקריזות שלה, אבל מבחינת בגרות היא טיפה קטנה בשביל התוכנית. היא בת 18 אם אני לא טועה, אבל כל אחד מתבגר בזמן שלו".

לא למדה כלום מהתוכנית, רק לא לתת לאנשים להשפיע 

מראשית ימיה כדוגמנית ריאליטי טירונית, צליל הסתבכה בגניבה לכאורה של גומיות, בריבים עם קארין ובגרוע מכל - סירוב להצטלם בעירום מדומה. סימן מטרים לשיבושי הסדרים שהיא עתידה לגרום ניתן היה למצוא בברית שניסתה לכרות עם אלינה בראשית הסדרה, שיצביעו זו לזו במשימה. כמובן ששאר הבנות, משתתפות פאסיביות שהפכו לפקידות צייתניות במפעל הדוגמנות הזה, לא ממש סבלו אותה. בטח לא את האזכורים שלה לגבי עיר מוצאה. 

"אני יודעת שיצאתי קצת מתנשאת בתוכנית. חזרתי כמה פעמים בלי ששמתי לב על מאיפה באתי. אין ספק שזה באמת קובע".

צליל יודעת שכל שביב מידע על המקום ממנו באת קובע את השתייכותך המפלגתית באחוזה, וכשהמטרה היא לשרוד כל האמצעים כשרים. בין אם זה לומר שאת מהרצליה והורייך אקדמאים ואם זה על ידי הסתרה של מידע שעשוי לפוצץ את התדמית שלך. הדוגמניות, שחילקו עצמן לפי מגזרים, במילא התאחדו נגד אוייב משותף – צליל. מה הן היו עושות לו ידעו שהיה לה סבא דרוזי?

"לא סיפרתי את זה לאף אחד בתוכנית!" היא מזדעקת. "שלא יהפכו אותי לערבייה של התוכנית. אני זוכרת שבפרק הראשון באו אלי תחקירנים ושאלו אותי אם אני הולכת להיות ניראל הבאה. חשבתי שרק זה מה שחסר לי, שידביקו לי גם תווית כזאת, כמו ניראל, הערבייה המקופחת. דאגתי שהבנות לא ידעו את זה".

ובכל זאת הן יצאו נגדך.

לא להתשתמטות

אבא של צליל הוא מנהל המרכז לשיפור הישגים בשכונת התקווה. יש לו גם עמותה לנוער במצוקה. אמא שלה היא מפקחת במשרד החינוך, בתחום מדע וטכנולוגיה לגיל הרך. אנשי חינוך שמבכרים השכלה על עירום.

מה היא חשבה על מה שעשו לאחותה בתוכנית?

מה עשית שם בזמן החופשי? התבודדת?

"בטח. קארין ניגשה אלי באודישנים, דיברנו על צבא ואמרתי לה שעשיתי שירות מלא ושהתנדבתי גם למילואים, והיא התחילה לצחוק לי בפרצוף 'זה בזבוז זמן ממש גדול. אני הספקתי לעשות עבודות בדוגמנות'. קודם היא השתמטה, אחר כך התנדבה לשירות לאומי של שנה בחפיף, כדי שתוכל לסמן וי. קטיה הצטרפה

 לשיחה ואמרה שהיא הספיקה לעשות בינתיים פסיכומטרי ושבזבזתי את הזמן שלי.

"זה נורא צורם, במיוחד שבשנה האחרונה היתה מלחמת לבנון השנייה, כמה אנשים בגיל שלנו הקריבו את החיים שלם למדינה בשביל להגן על הבנות שאחר כך משתמטות, איבדו את החברים הכי טובים, זאת ההוקרת טובה שלהן? להגיד שהן בזבזו את הזמן שלהן? את החיים שלהם? במלחמה הייתי פעילה בעורף, היה לי חמ"ל הייתי קרובה לזה".