משבר הסאב-פריים: מי יוכל לתבוע על הפסדים?

משבר משכנתאות הסאב־פריים, שהוליד את רעש האדמה בשווקים הפיננסיים, אחראי להפסדים המוערכים ב־136 מיליארד דולר, עם צפי שיטפסו ליותר מ־400 מיליארד דולר. וכשמפסידים, התביעות הן רק עניין של זמן: 278 תביעות שמקורן במשבר כבר הוגשו לבתי משפט בארצות הברית ב־2007 - והתנועה רק מתגברת, במחצית השנייה של 2007 נרשם מספר כפול לעומת המחצית הראשונה.

"כששואלים אותי מי הולך לתבוע בגין ההפסדים שנגרמו למשקיעים בגין משבר הסאב־פריים, התשובה פשוטה: מי שהפסיד", אומר עו"ד נדב ויסמן, שותף שעוסק בליטיגציה מסחרית במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדווין. "השנים שאחרי ההאטה של סוף שנת 2000 היו רצופות תביעות של לקוחות, וחלקן אף הוגשו ב־2005–2006, כך שיש סיכוי לא רע שהריקושטים של משבר הסאב־פריים ילוו אותנו שנים קדימה".

"הסאב־פריים בכותרות, ויש עורכי דין שרוצים להיות בפרונט של תביעות בתחום", קובע חברו למשרד, עו"ד קליף פיליג. "יש גם משקיעים ישראלים, כמו בנק הפועלים, שרכשו איגרות חוב מגובות במשכנתאות סאב־פריים, כך שהחשיפה למשבר קיימת".

קל לטעון, קשה להוכיח

הוכחת הפגיעה לא תהיה קלה, מזהיר ויסמן. "גם בתקופה פוסט שנת 2000, שהיתה ענפה בתביעות, חלק גדול מהן לא היו מבוססות", הוא אומר. "כשקופות גמל או בתי השקעות טועים, כל עוד אין הפסד אף אחד לא תובע. כשמפסידים תובעים, אבל זה לא פשוט: יודעים שיש נזק אבל לא יודעים בדיוק להסביר ממה הוא נגרם. פעמים רבות מנסים לירות באפלה ולטעון למרמה או לחיבוץ (פעולות שנעשו שלא לצורך בניהול ההשקעה כדי לזכות בעמלות, ע"נ). מניסיוני, גופים ותיקים ומוכרים פועלים בדרך כלל במקצועיות, ויש להם הסברים טובים לאופן ניהול ההשקעות".

הדוגמה של קופת הגמל חרמון, שאיבדה 8% משווייה בינואר 2008, עשויה לספק גם הסבר אחר. דו"ח הבודק החיצוני למחדל הקופה, רו"ח יוסי בהיר, ביקר את ההתנהלות הכושלת של מנהלי ההשקעות בקופה וחשף דיווחי סרק, הסתרת מידע וכשל של מערכות הבקרה באחד מגופי ההשקעה הגדולים בישראל. התביעה הראשונה, פועל יוצא של ההפסדים של החודשים האחרונים שנעוצים במשבר הסאב־פריים, היא כפי הנראה רק עניין של זמן.

הפסד יש, אחראי אין

"לאחר שפורסמו מאזני החברות שחשפו חלק גדול מהמידע בנוגע להפסדים, אין ספק שתגענה גם תביעות פרטניות ולא רק ייצוגיות או נגזרות", קובע גם עו"ד יצחק אבירם, המתמקד בניהול תביעות פיננסיות. "התביעות האלה מורכבות הן מההיבט הפיננסי והן מההיבט הניהולי, כלומר עוסקות בשאלה אם מותר היה לחברה להשקיע במה שהשקיעה. מעבר לחוות דעת מומחה תומכת חייבים הכנה. זה שיש הפסד לא אומר שמישהו אחראי. זה לא פשוט לתבוע גופים כמו בנק הפועלים, אבל אני מאמין שהקושי לא ירתיע תובעים פוטנציאליים שהפסידו הרבה כסף".

אילו חברות צריכות להיזהר?

"קודם כל אלו שעדיין לא סיפרו למשקיעים שהן מחזיקות השקעות והימורים לא סטנדרטיים על נגזרות שוק ההון. במניה אתה יודע מה אתה קונה ומוכר, אבל נגזרת היא עניין מורכב, והפסדי החברות נחשפים בשבועות האחרונים מדי יום. כדאי לזכור שאם מישהו הפסיד ולא מגלה, הבעיה אינה רק במישור האזרחי ויש גם אחריות פלילית. כאן גם לרשות ניירות ערך תהיה עבודה".

על מה תיתבענה החברות?

"העילה המרכזית היא העובדה שאנשים רבים שרכשו מניות חשבו שהם משקיעים בחברות הייטק, ובעצם גילו שהחברות משחקות בשוק ההון, גם באמצעי השקעה עתירי סיכון. ניתן לטעון כי ציבור משקיעים שהשקיע במכשירים שנראו סולידיים הוטעה על ידי החברות. במקום ללכת על השקעות סולידיות או להשקיע בפיתוח, ההנהלות נסחפו להשקעות מסוכנות - וכאן תתעורר שאלה של סמכות. למה ובאיזו סמכות השקיעה ההנהלה במכשירים אלה? היו הרי שצעקו שאלה עסקי אוויר, ושמכשירי איגוח הם בעצם נגזרת של נגזרת. היו גורמים שאמרו שבועת הנדל"ן תתפוצץ. עובדה שלא כולם השקיעו. כמובן שכולם נהנו מהתקופה שהמכשירים עלו, אבל בדרך הטבע אף אחד לא בא להתלונן בחתונה. בהלוויה כולם יבואו".

המוחקות הגדולות

בנק הפועלים - 1.76 מיליארד שקל

בנק לאומי - 197 מיליון שקל

בנק דיסקונט - 30 מיליון שקל

בנק מזרחי - 136 מיליון שקל

הבנק הבינלאומי - 50 מיליון שקל

טבע - 177 מיליון שקל

רוזטה ג'נומיקס - 18 מיליון שקל (מתוך שווי חברה של 213 מיליון שקל)

אינקרדימייל - 17 מיליון שקל (מתוך שווי חברה של 105 מיליון שקל)

אורמת - 31 מיליון שקל