לזחול כל הדרך לפיזיותרפיסט. התפתחות התינוק

בעבר הלא רחוק, כשתינוקות לא הרימו ראש בגיל 3 חודשים או לא התהפכו מהגב לבטן עד גיל 9 חודשים, אמרו כולם שהזמן יעשה את שלו והכל יסתדר מעצמו. היום, אולי בגלל העולם התחרותי שבו אנחנו חיים, ברור גם להורים וגם לכל גורם מקצועי שבא במגע עם אוכלוסיית התינוקות, שאבחון ואיתור מוקדמים של איחור התפתחותי יכולים ברוב המקרים למנוע אותו או להפחית אותו משמעותית, לקדם את הילד ואף למנוע סבל מיותר לו ולבני משפחתו.

הנחת היסוד שחייבת ללוות הורים היום, ובמיוחד הורים צעירים, שחשופים להיצע ענק של פעילויות לתינוק, היא שלכל תינוק יש קצב התפתחות משל עצמו. גם תינוקות שנולדו במשקל זהה ובאותו יום יתפתחו בצורה שונה זה מזה. הסיבה היא שילוב של מטען גנטי של שני ההורים, סביבת הילד והטמפרמנט האינדיווידואלי שלו. טווח הנורמה רחב: גם תינוקות שמתפקדים בטווח התחתון או העליון של הנורמה נחשבים לבריאים ותקינים. מכאן שאין להשוות בין תינוקות, ובמיוחד לא בין תאומים או שלישיות.

התפתחות תקינה היא שילוב של כל המערכות בגוף התינוק: המערכת המוטורית, המערכת החושית, רמת הקוגניציה והתקשורת של הילד. אינטגרציה בין המערכות השונות תביא להתפתחות תקינה ונורמטיבית.

את ההתפתחות עד גיל שנה מקובל לחלק לפי רבעונים:

רבעון ראשון: ‭3-0‬ חודשים

למה אפשר לצפות: בשכיבה על הבטן התינוק מרים ראש, מסוגל להזיז ראש מצד לצד. תומך את הגוף בידיים. חובט בחפצים תלויים בידיים, בשכיבה על הגב. מחייך חיוך חברתי. מסתכל ומתמקד בפנים. ממלמל.

רבעון שני: ‭6-3‬ חודשים

למה אפשר לצפות: מתהפך מהבטן לגב. בשכיבה על הבטן מתרומם על ידיים ישרות. בשכיבה על הגב מעביר חפצים מיד ליד. בשכיבה על הגב מחזיק ידיים בקו האמצע של הגוף. לקראת סוף התקופה קיימות הבשלה של ראיית הצבעים באופן מלא, הבשלת הראייה למרחק והיכולת לזהות עצמים נעים. מלמול מורכב יותר. בשכיבה על הגב תופס את כפות רגליו בעזרת כפות ידיו.

רבעון שלישי: ‭9-6‬ חודשים

למה אפשר לצפות: עמידת שש ונדנוד קדימה-אחורה. התחלת זחילה על שש או זחילת גחון. ישיבה יציבה כשמושיבים את התינוק ונסיונות לישיבה עצמאית. הנאה ממשחק חברתי. חקירה בעזרת ידיים ופה. מציאת חפצים שהוחבאו חלקית.

רבעון רביעי: ‭12-9‬ חודשים

למה אפשר לצפות: ישיבה ללא תמיכה. זחילה על שש ברחבי הבית. מעבר מזחילה לישיבה, מעבר מישיבה לעמידת שש, מעבר מעמידת שש לקימה לעמידה. עמידה. הליכה בעזרת רהיטים או סביבם. חרדה מזרים. חרדת נטישה – בכי כשההורה עוזב. מסוגל להוציא ולהכניס חפצים מקופסה. מפיק כפל הברות: בבה, ממה, דדה.

טווח הנורמה רחב

כל מה שצוין כאן נבנה על פי מחקרים סטטיסטיים, ומרבית התינוקות מתפקדים לפי אבני הדרך האלה. טווח הנורמה כאמור נרחב, ולכל תינוק יש קצב התפתחות משל עצמו, אך ברגע שמזוהה קושי התפתחותי על ידי גורם רפואי מוסמך – יש לפעול במהירות. אבחון מוקדם יכול בחלק מהמקרים למנוע איחור התפתחותי ולתת תשתית גופנית לתינוק למעשה לכל חייו.

היום מקובל לומר שעיכוב או איחור של תפקודים מוטוריים מעבר לרבעון (שלושה חודשים) הוא עיכוב שמחייב אבחון וייעוץ, ולאו דווקא טיפול. המעקב או הטיפול הנוירו-התפתחותי מתבצעים על ידי רופא התפתחותי, פיזיותרפיסט או נוירולוג ילדים. ההתייחסות היא להתקדמות המוטורית של התינוק על פי מבחנים סטנדרטיים והתרשמות סובייקטיבית של הבודק. אבני הדרך ההתפתחותיות כוללות ביצועי מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה, משחק, תקשורת וקוגניציה.

הטיפול שניתן מתייחס לכל תחומי החיים של התינוק. החל מאופן החזקתו על הידיים, דרך אופן האכלתו וכלה בתרגול יומיומי שניתן למשפחה.

מי צריך טיפול?

הנה רשימה של מקרים שבהם ניתן לומר בוודאות שהתינוקות זקוקים לפיזיותרפיה התפתחותית:

• תינוקות שאובחנו על ידי גורם מוסמך כסובלים מהיפוטוניה (רפיון שרירים) וגמישות יתר, או לחלופין טונוס שרירים מוגבר (היפרטוניה‭.(‬
  

• תינוקות עם אבחנה של איחור בצמיחה התוך רחמית, פגים ותינוקות שמשוחררים מבית החולים עם המלצה לגשת למכון להתפתחות הילד.
  

• תינוקות שמתקשים מאוד בהרמת הראש בגיל 3 חודשים, לא זוחלים או ניידים כלל עד גיל 9 חודשים, תינוקות שלא מתיישבים בעצמם עד גיל 9 חודשים ותינוקות שעדיין לא רכשו הליכה עצמונית עד גיל 18 חודשים.
  

• תינוקות עם תסמונות גנטיות כמו תסמונת דאון.
  

• תינוקות שמפגינים נסיגה התפתחותית, למשל תינוק שכבר זחל והפסיק לזחול. תינוקות שמפגינים נסיגה התפתחותית אחרי מחלת חום רגילה.
  

• תסמונות אורתופדיות: מצב שכיח כזה נקרא 'טורטיקוליס' ‭.(TORTICOLLIS)‬ פירושו הטיה של הראש והעיניים לצד אחד עקב מתח או קיצור בשריר הצווארי המנוגד ‭.(SCM)‬ טורטיקוליס לא מטופל יגרום להשטחת הגולגולת בצד האחורי ולאסימטריה תפקודית.
  

• חסרים נוירולוגיים היקפיים. לדוגמה, תסמונת המקלעת הצווארית ‭.(ERBS PALSY)‬ התסמונת הזו עלולה להתרחש לעיתים כשהיילוד גדול או תעלת הלידה צרה וכתף היילוד נתקעת במהלך הלידה. שחרור מוצלח ומהיר של ראש היילוד או כתפו דורש הפעלת כוח ומאמץ שעלולים לגרום לפגיעה בעצבי הכתף והיד באותו צד. אם אכן אירעה פגיעה כזו, היא תתבטא בחולשה מיידית בגף העליונה של היילוד. שיעור הפגיעות עומד היום על ‭3-1‬ פגיעות לכל ‭1,000‬ לידות. הטיפול נעשה על ידי פיזיותרפיסט מנוסה ועל ידי ההורים שמקבלים הדרכה הן על ידי האורתופד והן על ידי הפיזיותרפיסט.
  

• שיתוק מוחין ‭(CP)‬ הוא פגיעה נוירולוגית מרכזית (כלומר פגיעה שמקורה במוח) שאירעה סביב מועד הלידה. תינוקות וילדים שמאובחנים עם פגיעה מהסוג הזה זקוקים לפעילות משקמת ולמסגרות מותאמות.
  

• פעוטות וילדים החל מגיל ‭4-3‬ שנים שמתקשים לקפוץ במקום, לרוץ ולבצע משימות פשוטות כמו טיפוס על סולם, רכיבה על אופניים, התמודדות עם מתקנים בגינת משחקים. ילדים שמרבים להיתקל בחפצים וליפול, מרבים להתלונן על עייפות ועל קשיים מוטוריים, או מפתחים דפוס התנהגות של הימנעות ממטלות שמראש נראות קשות. הילדים האלה יעדיפו לשבת מול המחשב על פני מתקני ג'מבורי, ויסבלו בשיעורי התנועה בגן ובבית הספר. ניתן היום לאבחן את הילדים האלה ולטפל בהם עם סיכויי הצלחה גבוהים מאוד.
  

פגים עם קשיים

לצרכני הפיזיותרפיה ההתפתחותית מצטרפת מדי שנה אוכלוסיית פגים חדשה. הגידול המתמיד בשנים באחרונות במספר הפגים הוא תולדה של הטכנולוגיה המתקדמת בפגיות והיכולת להציל פגים שנולדו בשבועות מוקדמים מאוד. סיבה נוספת היא שיעור ההריונות הרב עובריים שגדל בהתאמה להצלחת טיפולי הפריון.

האם פגים זקוקים למעקב התפתחותי מיוחד? לא כל פג זקוק לאבחון ולטיפול, אבל ככל ששבוע הלידה מוקדם יותר ומשקל הלידה נמוך יותר, כך גדל הסיכוי שיופיעו קשיים התפתחותיים. תינוק שנולד לפני השבוע ה‭37-‬ או במשקל נמוך מ‭2,000-‬ גרם מוגדר פג. יש לציין שאצל פגים הבדיקה נערכת על פי 'הגיל המתוקן' של התינוק, כלומר מפחיתים מגילו הכרונולוגי את מספר השבועות ש'הפסיד' ברחם. 

• הכותבת היא פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית, מאבחנת ראשית במרכז לליווי והתפתחות הילד במדיקס , הדר יוסף.‬ ייעוץ מקצועי: פרופ' טלי שגיא, מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים, המרכז הרפואי וולפסון