דלמטיה: חלקת אלוהים לחוף הים האדריאטי
דלמטיה היא חבל ארץ קסום בין קרואטיה למונטנגרו ואחד מיעדי התיירות הבולטים של אגן הים התיכון. האימפריות הרבות שכבשו אותה הטביעו עליה את חותמן, והתוצאה היא חוויה ארכיטקטונית, אמנותית, מוזיקלית וקולינארית לחוף הים האדריאטי
דלמטיה (Dalmacija) היא חבל ארץ חבל ארץ יפהפה, לחוף הים האדריאטי, בין חצי האי איסטריה בצפון לבין מפרץ קוטור, במונטנגרו של ימינו.
זהו חבל ארץ הקרוי על שם עם אילירי שחי כאן בעבר, על מדרונות האלפים הדינאריים הגולשים אל הים, ומשלב עולם של ניגודים. הרים נישאים, נהרות שוצפים, אגמי מים שקופים, מערות נטיפים, איים ירוקים, ובעיקר תרבות ששרדה, או ליתר דיוק, צורפה ברוחם ובכוחם של היוונים, הרומאים, הוונציאנים, העות'ומנים, שוב הוונציאנים, האוסטרים והגרמנים.
פעמים רבות היתה דלמטיה לאזור בשולי מעצמות שהתחרו זו בזו, התכווצו והתרחבו זו על חשבונה של זו. בימי הביניים שכנה בין ביזנטיון, הבולגרים והקיסרות הרומית הקדושה. אחר כך בין העות'מנים לבין הקיסרות האוסטרו-הונגרית. כל כובש הצליח להטביע במשהו את חותמו במקום והתוצאה היא חוויה ארכיטקטונית, אמנותית, מוזיקלית וקולינארית.
מיליוני תיירים צבאו על האזור לפני מלחמת העצמאות של קרואטיה, ומשזו הסתיימה החלו בהדרגה לשוב אליה וכיום היא אחד מיעדי התיירות הבולטים באגן הים התיכון. בדלמטיה אפשר ליהנות, בצד אתרי הנופש הידועים וחופי הנודיסטים, גם ממסלולי הליכה בקניונים שהטבע קרע בהרי הגיר, באגמים כחולים להפליא, בשרידים רומאיים, ארמונות ונציאנים, חווילות אוסטרו-הונגריות ומשפע של מאכלים, החל מכבש הסובב בתנור עצים ליד המסעדה וכלה בעוגת קרם-שניט, עתירת טעם וקלוריות.
חבל ארץ פחות מוכר. דלמטיה (צילומים: גילי חסקין)
רוצים לבקר בכל 1,185 האיים?
נקודת המוצא לטיולינו היא העיר זאדאר, אליה הגענו בנסיעה משמורת האגמים פליטוויצה. זוהי עיר קטנה ונעימה, המשמרת במתארה את התכנון הרומי ובכנסיות שניכר בהן הסגנון הביזנטי.
מומלץ להאריך את השהות בזאדאר ולצאת למספר שעות אל הקניון הענק של פקלניצה (Paklenica) ולערוך בו טיול רגלי האורך בין שעתיים ליומיים, לפי העניין והכושר. גם למי שאיננו חובב הליכה מושבע, מומלץ להיכנס אל פתח הקניון וליהנות מיפי בריכות המים וממראה המטפסים המנסים להתמודד עם קירותיו התלולים.
מזאדאר אפשר להמשיך בנסיעה יפהפיה לאורך החוף, אל ספליט (Split), שהעיר העתיקה שלה כולה דחוקה בתוך ארמונו המפואר של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, מי שחילק את האימפריה הרומית למזרחית ומערבית ובכך טמן את הזרע שיוביל להיווצרותה של ביזנטיון. לאחר שסיים את המשימה, פרש מרצונו ל"שדה בוקר" שלו והקים כאן את ביתו. במקום מקדשים שהפכו לכנסיות, אולמות תת קרקעיים ועוד. מספליט אפשר להמשיך דרומה לאורך החוף, עד לדוברובניק, רגוזה של ימי הביניים המכונה בז'רגן התיירותי, "פנינית הים האדריאטי".
הטיול המקובל ביותר הינו ברכב שכור או באוטובוס תיירים לאורכו של החוף, טיול מעניין בזכות עצמו. אך הפעם נמליץ דווקא על שיט, המשלב נופש לצד חוויה נופית ותרבותית. לשוט בין אייה של דלמטיה היא אחת החוויות הים תיכוניות המובהקות.
איים אלו הם שרידים של שרשרת הרים ששקעה. האיים הצפוניים צחיחים יחסית, בגלל השפעתן של רוחות הבורה, ואילו הדרומיים ירוקים הרבה יותר ומציעים חורש ים תיכוני סבוך, המגיע לקוו המים ממש. שמם של האיים היווניים יצא למרחוק, ואכן כבודם במקומם מונח, אך דומה שהאיים הקרואטיים אינם נופלים מהם. חלקם מציעים נוף נהדר, אחרים חופי רחצה וחלקם גם סיור תרבותי מרתק. אין צורך לבקר בכל 1,185 האיים. אפשר להסתפק בכמה מהם. אפשר להפליג במעבורת נוסעים רגילה, שמועדיה ותדירותה עולים לקראת הקיץ ופוחתים לקראת החורף.
איים שנוצרו מדמעות, מכוכבים ומנשימה
ניתן לבצע את השיט במעבורות ציבוריות, המגיעות באופן תדיר לאיים המרכזיים. כך למשל, נפליג מזדאר לאיי קורנאטי (Kornati) הצחיחים יחסית, שהוכרזו כשמורת טבע. זהו ארכיפלג שכולו איונים ומצוקים, מערות ומנהרות, המהווים מבוך אמיתי של סלעים ומים. ג'ורג' ברנרד שאו כתב כי "האל ייצר את איי קורנאטי מדמעות, מכוכבים ומנשימה".
מומלץ עוד יותר לצאת לכמה ימים לאי חוואר (Hvar), לטייל לאורכו, לבקר בעיירות הדייגים, ובעיקר בעיר חוואר שלבתיה גוון זהבהב והיא ניחנה ביופי מכושף.
מחוואר ניתן להפליג במעבורת לאי קורצ'ולה (Corçula), לטבול בחופי הזהב שבו ולסייר בעיר הנושאת שם זה. עיר מקסימה שמתארה כשל ביצה ורחובותיה תוכננו כעורקי עלה, המאפשר לרוחות הנעימות לצנן את העיר וסוכר את הכניסה בפני הרוחות ההרסניות. מוזיאוניה וכנסיותיה של קורצ'ולה הינם חווייה אמנותית מרגשת. אחד מבתי העיר מתיימר להיות ביתו של קולומבוס, הידוע כאיש גנואה. יש הטוענים כי גם מרקו פולו, איש וונציה, חי זמן מה בעיר.
אפשרות נוספת היא להפליג מחוואר קודם כל לאי ויש (Viş) וליהנות מחופיו המופלאים החבויים במפרצונים נסתרים. מקורצ'ולה קצרה הדרך למילייט (Miljet) - פנינת טבע אמיתית.
במערבו של האי, שהוכרז כשמורת טבע, גדל חורש ים תיכוני צפוף ובמרכזו אגם שצבע מימיו כחול עז ובלבו אי קטן ועליו מנזר בנדקטיני. שילוב מיוחד של ים, אי ואגם בחגיגה של צבעי ירוק וכחול. זהו אי יפהפה שמומלץ להקדיש לו כמה ימים, לטיולי אופניים, קטנועים, רגל ושיט לאיונים שמול חופו הצפוני.
התחנה הבאה במסלול הינה סטון (Ston). עיר קטנה ומוקפת חומה מושלמת במיתארה, שממגדליה נשקפת תצפית מרהיבה על בתי העיר שנפגעו במלחמת האזרחים ושופצו ברובם, על הרחובות שנמתחו בזוויות מדוייקות של 90 מעלות ועל בריכות המלח שמחוץ לעיר. נקודת הסיום של הסיור היא בדוברובניק, שהיתה אתר התיירות הידוע ביותר ביוגוסלביה של פעם ומציעה למטייל אפשרויות רבות לסיור ולבילוי.
עיר קטנה מוקפת חומה עם תצפיות מרהיבות. סטון
נמלטים משאון התיירים
אפשר גם לשכור יאכטה פרטית ולצאת להפלגה מרייקה (Rijeka), זדאר (Zadar), ספליט, או דוברובניק. ברצוני להמליץ על טיול היוצא מהמפרץ של אופטיה (Opatia), עיר נמל חביבה המוקפת הרים מרשימים שצלעותיהם, כאילו נופלות היישר אל הים.
מנמלה של רייקה נפליג ישירות אל האי הצפוני קרק (Krk), שהוא לטעמי פחות אטרקטיבי, אך שקט להפליא וקל להימלט בו משאונם של התיירים. סימן ההיכר של העיר קרק היא מגדל הקתדרלה וכיפתו שלה צורת בצל. יש בה מצודה ונציאנית ושרידים רומאיים.
העיירה ורבניק (Vrbnik), הנמצאת מזרחית לקרק, מרשימה הרבה יותר. זוהי עיר ימי ביניימית משומרת להפליא, השוכנת על צוק, ובה סמטאות תלולות ורחובות מקושתים. לאחר לילה בקרק ממשיכים אל האי ראב (Rab) ואל העיירה בשם זה. הסיור מתמקד בחלק העתיק של העיר ובו כנסיות, ארמונות ומוזיאונים. מומלץ לשוטט רגלית בסמטאות העולות מהרחוב האמצעי Srednja Ulica אל הרחוב העליון. ניתן לצאת מן העיר בפינתה הצפונית-מערבית של כיכר כריסטופר הקדוש אל היער, המוביל אל בית הקברות וממנו אל הים.
העיר מושכת אליה חובבי אומנות וארכיטקטורה, הפוקדים את הכנסיות הרבות שבעיר. במעגן פועל בית קפה, ולידו עוגנות כמה סירות דייג קטנות שישמחו לקחת אתכם, תמורת תשלום נמוך יחסית, לאורך חופי האי. ספינות אלו מאפשרות מבט על החופים ממרחק קטן בהרבה ממה שמאפשרת המעבורת עמה מגיעים מרבית המבקרים אל ראב.
ארכיטקטורה ונציאנית ושפע של מסעדות
יש העוצרים לשיטוט באי הקרסטי הצחיח פאג (Pag). אולם, אני לעומת זאת, ממליץ לעגון בזאדאר, אותה כבר הזכרנו, ולהמשיך אל האי דוגי אוטוק (Dugi Otok) המצטיין בשקט מופלא ובנוף מדהים (יוצאים מן הכלל הם שלושת השבועות הראשונים של אוגוסט, כאשר חלקת אלוהים הקטנה הזאת מוצפת על ידי נופשים איטלקיים).
מומלץ להתרכז במפרץ Telaŝčica ובאיונים הזעירים המקובצים בו. כדאי לבקר באגם המלוח Mir Lake במפרץ סקרנום (Sakaranum) החולי ובנהיגה לאורך החוף הסלעי. את הלילה הבא אפשר לבלות בוודיצה (Vodice) שבחוף הקרואטי וליהנות ממראהו של הנמל בשקיעה.
ביום המחרת מפליגים 7 ק"מ דרומה ונכנסים דרך מפרץ ארוך אל שפכו של נהר קרקא (Krka) אל הים. לאחר שחוצים אגם רחב ידיים, עוגנים במרינה של הכפר סקרדין (Skardin) וממנה מפליגים אל הפארק הלאומי קרקא, אל מערכת האשדות והמפלים האחרונה של הנהר, שתחילתו בהרים, במרחק של 80 ק"מ מכאן.
בשיבניק תמצאו שכיות חמדה ארכיטקטונית ואמנותית
כדאי מאד לצאת למסלול הליכה רגלי מסומן. הדרך מזמנת נוף נהדר, טחנת קמח המופעלת בכוח המים ועוד. ניתן לצאת משם בשיט לאגם גבוה יותר ואל אי במרכזו. לאחר סיור בכפר סקרדין שבים לנהר ומפליגים עמו אל העיר הקרואטית שיבניק (Ŝibnik).
העיירה שובה לב בסמטאותיה ובמבניה, אך שיא הביקור הוא קתדרלת יעקב הקדוש. הקמת הכנסייה החלה בראשית המאה ה-15 ונמשכה כמאה שנים. זוהי שכיית חמדה ארכיטקטונית ואמנותית, מן הבולטות בחוף הדלמטי. הכנסייה מצטיינת בארכיטקטורה המיוחדת שלה - היא בנויה כולה מאבן, ללא תומכות עץ, דבר הבא לידי ביטוי במערך הקשתות ובתקרה. אם כי נקודת המשיכה העיקרית שלה הן עבודות הפיסול היפהפיות של האמן יורי דלמצ'יק, שלאות הערכה על פועלו כינתה אותו העיירה "יורי שיבנצ'יק". על הקיר החיצוני של האפסיס דמויות נטורליסטיות של 71 מאזרחי העיר.
השיט ממשיך אל עיירת החוף פרימושטן (Primoşten) הבנוייה על לשון יבשה החודרת לתוך הים ומצטיינת באריטקטורה ונציאנית מרשימה ובשפע של מסעדות דגים. את השיט נסיים בעיר טרוגיר (Trogir) שהיא בעצם עיר-מוזיאון השוכנת באי קטנטן שחובר לייבשה. שכיות החמדה של טרוגיר הן מתקופת הזוהר שלה במאות ה-15-13, תחת שלטונה של ונציה. טרוגיר היא פנינה אמיתית ומשום כך הוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר שימור בעל חשיבות עולמית.
לפנייה לכתב/ת 
