הגמלאים וגאידמק: רומן פרלמנטרי

שיקולים זרים בהליך פרלמנטרי לגיטימי / יולי אדלשטיין

יסוד חשוב ביותר לקיומו של משטר דמוקרטי תקין, הוא ההקפדה על אכיפה שוויונית של חוקים, תקנונים ונורמות שלטוניות. בוודאי כשמדובר באכיפת נורמות בזירה הפרלמנטרית, לב ליבה של הדמוקרטיה. הפעלה לא שוויונית של נורמות, אף אם היא מתבססת על רוב קואליציוני נתון, הופכת את ההליך הפוליטי לשרירותי ולא דמוקרטי.

מאז היווסדה ידעה הכנסת אינסוף פילוגים בקרב סיעותיה. אך מעולם לא מנעה ממי מחבריה שרצה בכך, לפרוש מסיעתו, אף שהיה באפשרותה לעשות כן. הדבר אף הפך לנורמה בפרלמנטריזם הישראלי. אינני בא להצדיק נורמה זו, בעבר אף פעלתי לשינויה וכך אמשיך גם בעתיד. אך כל עוד המצב החוקי והתקנוני לא השתנה, אל לה לכנסת לחרוג ממה שהיה נהוג עד כה. כל עוד אין בנמצא חקיקה אחרת, יש להמשיך במסורת של אישור הבקשות.

ברור כי פרישת ח"כים מסיעותיהם והקמת סיעות חדשות פוגעת בתדמית הכנסת וחבריה. יתכן שהתופעה מוסיפה לתדמיתה השלילית ממילא של המערכת הפוליטית. יחד עם זאת, רבות ומגוונות הסיבות לפילוגים וביטול טוטאלי של האפשרות הזו דווקא יפגע בדמוקרטיה. בעבר היו מקרים שההתפלגות היתה מוצדקת. כך למשל איש לא יחשוד בגאולה כהן על שפרשה מסיעת הליכוד בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד. לעיתים קיים בסיס מוסרי שמצדיק את שאיפתם של ח"כים להתפלג מסיעותיהם, לאחר שנוכחו לראות כי סיעותיהם אינן ממלאות אחר התחייבויותיהן.

חרף זאת, השאלה היא מידתית ויש לשקול הוספת הגבלות וסייגים. אך הדבר חייב להיעשות באמצעות שינוי החוק או לחילופין חקיקת חוק חדש. אם אין לח"כים את האומץ לשנותו, אסור לשחק משחקים פוליטיים, לאשר או לדחות בקשות לפיצול באופן שרירותי או בהסתמך על שיקול דעת פוליטי. החלטות בעניין פיצולים סיעתיים אינן יכולות להתקבל או להידחות על-ידי רוב קואליציוני כזה או אחר, ומתוך אינטרסים של כדאיות זמנית.

מדחיית בקשת הפרישה של שלושת חברי סיעת גיל כדי להקים את סיעת "צדק לגמלאים", עולה ריח עז של שיקולים פוליטיים. יותר משוועדת הכנסת ביקשה להיאבק בתופעת הפיצולים, היא שימשה כלי שרת בידי הקואליציה. דחיית הבקשה נבעה ממניעים אישיים צרים ולא מתוך מחויבות פרלמנטרית, והיא יוצרת דווקא תקדים חמור של פגיעה בנורמות של תקינות פרלמנטרית. החוק בדמוקרטיה הוא כללי ולא אישי. אם ב-17 כנסות לא נדחתה אף לא בקשת פיצול אחת, אין זה ראוי לדחות את בקשתם של חברי סיעת גיל.

דווקא הח"כים ממפלגת קדימה, שבעצמה נוסדה מפיצול, הם אלה שיצאו חוצץ נגד הבקשה הנוכחית. אך אם היה צריך לדחות בקשת פיצול, היתה זו בקשת הפיצול של קדימה עצמה, שנבעה ממניעים מפוקפקים בליווי הבטחה אישית של אריאל שרון לכל אחד מהפורשים לשיריון מקום ברשימה לכנסת ה-17.

סוגיית הפיצולים מחייבת בחינה לעומק, אך כל עוד לא ישונה החוק הקיים אין לדחות בקשות אלו. הציבור – הוא לבדו ישפוט את אלו שמבקשים לעשות כן. פורשי הגמלאים חברו למפלגתו של גאידמק, ובעניין זה יש לבוא בטענות דווקא לציבור של למעלה מ-200 אלף אזרחי ישראל, שביום הבחירות בחרו ב"בדיחה טובה" בשימם את הפתק 'גיל' בקלפי. מה להם עתה כי ילינו על חברי סיעתם, שבחרו להתפלג ולחבור לאוליגרך תורן?

ח"כ יולי אדלשטיין, ליכוד

מכירת חיסול של הכנסת / יואל חסון

אם היתה ועדת הכנסת מאשרת השבוע את התפלגות סיעת הגמלאים והקמת מפלגת גאידמק, היינו זוכים לצפות באחד מרגעיה המביכים ביותר של הכנסת הנוכחית, אם לא המביך שבהם.

מעולם לא בא לידי ביטוי מהלך של קניית מפלגה ופוליטיקאים על ידי גורם חיצוני שאינו נבחר ציבור בצורה דרמטית ושקופה כל כך.

בתחילה ניסו התומכים במהלך לטשטש את העניין ולטעון כי ועדת הכנסת אמורה לאשר את ההתפלגות על-פי הכתוב בחוק, וכי מדובר בעניין טכני בלבד. אך כחבר כנסת וכחבר ועדה איני מוכן להיות חותמת גומי. כאשר מהלך פרלמנטרי מגיע לאישור ועדה ולא רק להודעה בפניה, משמעות הדבר הוא שיש לנו היכולת להפעיל שיקול דעת, בדיוק כפי שהיה נחוץ במקרה זה. הרי ברור כי אף ח"כ לא נבחר על מנת לוותר על שיקול דעתו.

גם ניסיונם של אנשי האופוזיציה לפצל את ההצבעה ולאשר את ההתפלגות מבלי לאשר את הסכם הביבים הזה, מגוחך. הרי ברור לכולם כי ללא הסכם כתוב מראש, שלושת חברי הכנסת לא היו פורשים, וללא התפלגות לא היה שום הסכם שיתוף פעולה בין הצדדים. התומכים בבקשה לא הצליחו להעמיד את הערכים שלהם מעל השיקולים הפוליטיים, שכן חובה להסתכל על המהלך כמקשה אחת.

תרגילים מסוג זה הם בדיוק הסיבות לחוסר היציבות הפוליטית שאנחנו חווים במדינת ישראל. לחוסר היציבות הזו השלכות רבות על עבודת הכנסת ועבודת הממשלה, דרכי הבחירות וטיב הנבחרים שלנו המגיעים לעמדות המפתח. אסור לנו להפוך את הכנסת לזירה של מכירת חיסול, ולאפשר לכל אדם או גוף עם קצת כסף לקנות לעצמו כמה חברי כנסת שישרתו את רצונו. דברים כאלה מתרחשים במשטרים החשוכים ביותר בעולם. אלו דברים שלא חלמנו לראות במדינה יהודית ודמוקרטית כשלנו.

חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת הייתה ברורה מאוד בנושא, ואחת החמורות בהקשר של מהלכים פרלמנטריים בהיסטוריה של הכנסת. היא קבעה כי הבטחת איוש מקומות למועמד ספציפי מנוגד לחוק הבחירות לכנסת, וכן כי קיימות התחייבויות כספיות של הפורשים, המעלות חשד לחריגה מהוראות חוק מימון מפלגות וחוק המפלגות.

לפני שמצביעים בוועדת הכנסת בעד או נגד הסכם קניית השלטון הזה, ראוי שגורמי החוק ובניהם מבקר המדינה יבדקו את חוקיות ההסכם בצורה מעמיקה ויסודית. וכמובן, מן הראוי שהסכם זה והמהלך כולו ייבחנו באמת מידה ציבורית.

ח"כ יואל חסון, מפלגת קדימה