בשל בדיקה מטעה: כאלף הפלות מיותרות בשנה
המספרים הקשים האלו נובעים מבדיקה בלתי אמינה שמזהה נוגדנים לנגיף CMV, שעלול לגרום נזקים ליילוד. למרות שקיימת בדיקה חדשה יחסית ואמינה, אין מספיק מודעות של הנשים והרופאים לקיומה
נגיף ה־CMV (ציטו מגאלו וירוס) יכול לגרום למחלה קשה ביילוד, שעלולה להוביל לחירשות ולפגיעה מוחית קשה. בישראל לוקים במחלה מדי שנה כ־150 תינוקות בלבד, אך מחקר ישראלי חדש מצא שכל שנה עוברות מאות נשים ישראליות הפסקת הריון מיותרת, רק מפני שתוצאת בדיקת הדם הסרולוגית, שאינה חד משמעית, העלתה שהן נושאות נוגדנים של הנגיף.
במחקר, שנערך במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' אשר אור־נוי, ד"ר רינת גבאי וד"ר גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, נמצא שמתוך כ־145 אלף לידות, 0.7% מהיילודים יידבקו בנגיף CMV. אבל מכל מקרי ההדבקה, רק 15% מהתינוקות יחלו במחלה, כאמור כ־150 תינוקות מדי שנה. לעומת זאת, מתוך כ־3,500 הפלות יזומות, שמבוצעות מדי שנה בישראל מחשש למום בעובר, מעל 1,000 נעשות בשל תוצאות בדיקת דם שהראתה חשיפה לנגיף CMV.
תוצאות עם סימן שאלה
CMV הוא אחד הנגיפים השכיחים ביותר באוכלוסייה: לפחות מחצית מהנשים יידבקו בו במהלך חייהן. בחלק מהמקרים הנגיף כלל לא גורם למחלה או גורם למחלה קלה דמוית שפעת. במקרים אחרים הוא גורם למחלה קשה יותר, שדומה למחלת הנשיקה ומתבטאת בכאבי שרירים, כאבי בטן, כאבי ראש, חום גבוה, עייפות, הגדלה של בלוטות הלימפה ולעתים גם שקדים מוגדלים. אבל ביילוד הנגיף הזה עלול להיות מסוכן הרבה יותר.
קרוב לשליש מההפלות נעשות מחשש להידבקות בנגיף (צילום: אינדקס אופן)
העברת הנגיף ליילוד יכולה להתרחש דרך השליה במהלך ההריון או בזמן המעבר בתעלת הלידה. ב־85% מהמקרים הנגיף לא גורם לכל מחלה אצל היילוד שנדבק בו מהאם. אצל 15% מהיילודים שנדבקו בו מהאם הוא גורם להגדלת טחול וכבד, צהבת, דימומים עוריים, עיוורון, היקף ראש קטן, פגיעה מוחית וחירשות. למעשה, נגיף CMV הוא הסיבה השכיחה ביותר לחירשות מולדת.
רוב הגינקולוגים מפנים היום נשים הרות לבדיקת סקר CMV במסגרת בדיקת הסרולוגיה. הבדיקה הזו מאתרת את רמות הנוגדנים מסוג IgM שיוצרת מערכת החיסון נגד הנגיף. אלא שפעמים רבות הבדיקה מראה רמות גבוהות של הנוגדן בגלל הדבקה ישנה, שלא מהווה סכנה לעובר. למרות זאת, גינקולוגים רבים מייעצים במקרה כזה לאישה לבצע הפסקת הריון.
"בישראל, כמו בכל העולם, אין כלל הנחיות לערוך בדיקה לאיתור נוגדנים ל־CMV במהלך ההריון", אומר פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים א' בבית החולים שניידר ומומחה למחלות זיהומיות. "תוצאות הבדיקה לא מדויקות ורק מכניסות את האישה ההרה לאי שקט. הרבה פעמים הבדיקה יוצאת חיובית,
הרופאים לא יודעים מה לעשות עם התוצאה ואומרים לאישה שיש לה CMV עם סיכון גבוה למומים בעובר. ואז, כמובן, האישה רוצה לעשות הפסקת הריון.
"גם אם לאישה יש IgM חיובי, זה לא אומר שהיא נדבקה בזמן ההריון. רק אם יש בדיקת דם מלפני ההריון, שהראתה שאין נוכחות של הנוגדן IgM, ובמהלך ההריון הוא הופיע, או שהאישה מגיעה עם מחלת חום ברורה והפרעה בתפקודי כבד, אפשר להניח שהיא חלתה במהלך ההריון ב־CMV והעובר בסכנה. אבל גם אם האישה נדבקה בנגיף בזמן ההריון, אנחנו יודעים שמכל העוברים שנדבקים, רק אצל 15% המחלה תופיע. כך יוצא ש־85% מהנשים שמבצעות הפסקת הריון בגלל נוכחות נוגדנים לנגיף בבדיקת הדם עושות את זה ללא צורך".
בעיה נוספת היא שתוצאות הבדיקה לגילוי נוגדנים ל־CMV עשויות להטעות, משום שהגוף יוצר את אותם נוגדנים גם בעקבות חשיפה לנגיפים נוספים אחרים, כמו נגיף EBV (שגורם למחלת הנשיקה) ונגיפים נוספים ממשפחת ההרפס. יותר מזה, גם אם האישה נדבקה בנגיף CMV לפני ההריון, הנוגדנים שנוצרים בגופה נותרים בזרם הדם, כך שלא ניתן לדעת מהו מועד ההדבקה המדויק והאם מדובר בזיהום חדש או ישן.
הקשר בין הנגיף לנוגדן
רוב הגינקולוגים אמנם מפנים את הנשים לבדיקת סרולוגיה לשם איתור נוגדנים לנגיף CMV, אבל קיימת בדיקה מדויקת וספציפית יותר לגילוי הנגיף. בדיקת הדם, החדשה יחסית, נקראת Avidity והיא מודדת את טיב הקשר בין הנוגדן שיצר הגוף לבין הנגיף. הבדיקה מודדת את חוזק הקשר בין הנגיף לבין הנוגדנים שהגוף מייצר נגדו. חוזק הקשר הזה הוא תוצר של ההתאמה בין המבנה של הנוגדן לבין זה של הנגיף. כשה־Avidity חלש מדובר בהדבקה חדשה יחסית שלא הספיקה ליצור קשר חזק בין הנגיף לנוגדן, בעוד ש־Avidity חזק מציין קשר חזק בין הנגיף לנוגדן, שנוצר אחרי זמן ממושך שבו שהה הנגיף בגוף, כלומר הדבקה ישנה, שלא מסכנת את העובר.
אף שאין כל הנחיה לערוך בדיקה לגילוי CMV במהלך ההריון, ממליץ פרופ' אשכנזי לנשים לבצע בדיקה אחת לפני ההריון או בתחילתו ובדיקה נוספת לקראת השבוע ה־20 להריון. אם התוצאה מעלה חשד להדבקה, יש לבצע את בדיקת ה־Avidity. אם הבדיקה הזו מראה שמדובר בזיהום חדש, שהתרחש במהלך ההריון, יש לעקוב אחרי העובר באמצעות סקירת מערכות, ובשבוע ה־21 ומעלה,
ולפחות שישה שבועות מאז מועד ההדבקה המשוער, יש לבצע בדיקת מי שפיר.
"בדיקת מי שפיר הוכחה כמהימנה לאיתור הדבקה ב־CMV בשיעור קרוב ל־100%”, מסביר פרופ' אשכנזי. "אם קיימת הדבקה היא תיראה בבדיקה הזו, ואז ניתן לשקול הפסקת הריון. המסר העיקרי הוא שבדיקת IgM היא לא כלי אמין מספיק כדי להוכיח שהאישה נדבקה בשלב כלשהו ב־CMV, ואין כל סיבה לרוץ לבצע הפלה על פי תוצאת הבדיקה הזו בלבד".
- הכותב הוא מתמחה ברפואת ילדים בבית החולים ספרא בתל השומר והכתב הרפואי של ynet.
