פרסום מטעה

”הוויטמינים עלולים לקצר חיים”, כך הכריזו לאחרונה הכותרות הראשיות בכלי התקשורת בארץ ובעולם בהתייחסן לסקירת מחקרים (Meta Analysis) שפרסמו המרכז למחקר התערבותי ובית החולים האוניברסיטאי של קופנהגן בדנמרק. ללא ספק כותרת מאיימת. אלא שמעיון מעמיק בסקירת המחקרים נראה שבמקרה הזה לפחות, התקשורת באמת הגזימה. הכותרות המתלהמות רחוקות מן האמת עד כדי כך, שאפשר לכנותן פופוליסטיות. אז לפני שאתם נכנסים לפאניקה, הנה כמה נקודות חשובות העולות מן המאמר המקורי כדי לאזן את התמונה:

1. מבין 748 מחקרים על נוגדי חמצון שהחוקרים בחנו הם בחרו להתמקד בסקירת 67 מחקרים בלבד שבהם המשתתפים נפטרו מסיבות שונות שאינן קשורות לתוספי תזונה, כמו למשל תאונות, התאבדויות ורצח. אין ספק שבחירה סלקטיבית כזאת בעייתית להסקת מסקנות על הקשר בין נטילת תוספים לבריאות.

2. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקרים היה 62 ובחלקם הממוצע היה יותר מ־80. נוסף על כך, רוב המחקרים (46 מתוך 67) התמקדו במשתתפים שסבלו ממחלות כרוניות, כמו למשל מחלות לב, סרטן, סוכרת, אלצהיימר, פרקינסון, דלקות מפרקים ובמשתתפים מעשנים – מה שאומר שיש עוד אי אילו סיבות ”פעוטות” לקיצור החיים שלהם לבד מהוויטמינים.

3. חשוב לציין כי הנתונים שנאספו בסקירה התמקדו בקבוצה קטנה מאוד של תוספים שאת חלקם, כמו למשל ויטמין A, איש אינו נוטל סתם כך. נוסף על כך, ברוב המחקרים שנכללו בסקירה נטלו המשתתפים מינונים גבוהים מאוד של תוספים (מגה־דוזות), כאלה שמרבית האנשים אינם נוטלים במציאות. לדוגמה: 5,000 מ”ג ויטמין E, כאשר המינון היומי המומלץ הוא 15 מ”ג. ברור שמינונים עודפים עלולים להיות מסוכנים.

4. הכותרת ”הוויטמינים עלולים לקצר חיים” מהווה שיבוש של ממצאי הסקירה. החוקרים עצמם מדגישים כי בשורה התחתונה התוספים לא מגדילים ולא מקטינים את הסיכון לתמותה. הם מציינים כי הממצא שלפיו התוספים מגדילים את הסיכון לתמותה היה גבולי מבחינת המובהקות הסטטיסטית שלו, מה שאומר שאי אפשר להתייחס אליו כאל ממצא ממשי.

5. לא ברור באילו מהמחקרים הכלולים בסקירה נעשה שימוש בתוספי תזונה המבוססים על חומר טבעי ובאילו מהם על חומר סינתטי (המופק במעבדה). גם עובדה זו יכלה לגרום להטיה, שכן בשנים האחרונות נמצא כי קיימים הבדלים גדולים בין התוספים הטבעיים לסינתטיים. אחת הדוגמאות המצוינות לכך היא בטא קרוטן. כמה מחקרים הראו כי לא זו בלבד שפעילותו נוגדת החמצון של הבטא קרוטן הטבעי (המבוסס על אצה בשם דונליאלה ברדאוויל) יעילה יותר מזו של הסינתטי, אלא שהמבנה המולקולרי של שני סוגי הבטא קרוטן כה שונה, עד כי אפשר לומר שמדובר בשני חומרים שונים.

6. ונקודה אחרונה למחשבה: לרבות מהתרופות הקונבנציונליות יש סיכונים ותופעות לוואי מוכחים. אספירין, למשל, שהוא תרופה שכיחה וחשובה המפחיתה את הסיכון להתקפי לב, מגדיל באופן מובהק את הסיכון לדימומים במערכת העיכול העלולים לגרום אפילו למוות. יותר מכך, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA, מפרסם מדי יום אזהרות מפני סיכונים ותופעות לוואי של תרופות קונבנציונליות אחרי שהן כבר נמצאות בשוק. לאחרונה, למשל, הודיע ה־FDA כי התרופה אקומפליה, המטפלת בסוכרת ובהשמנה בטנית, שאושרה לשימוש באירופה ובישראל, עלולה לגרום לתסמיני דיכאון וחרדה ולנטיות אובדניות. למרות חומרת הממצאים – סיכונים אלה לא זוכים לכותרות בומבסטיות בכלי התקשורת.