בריאת העולם – הסיפור התנ"כי האהוב
אלפי גולשים השתתפו במשאל ynet-גשר, וקבעו: תיאור בריאת העולם הוא "הסיפור המקראי של ישראל". סאגת יוסף ואחיו מפתיעה במקום השני, ויציאת מצרים רק בשלישי. ובסקר הטלפוני: 53% מאמינים כי סיפורי התנ"ך התרחשו באמת
תיאור ששת ימי בריאת העולם הוא הסיפור התנ"כי האהוב עלינו ביותר - כך עולה מחלקו השלישי של משאל "מצעדי ה-60".
אלפים רבים של גולשים השתתפו בימים האחרונים בפרויקט ynet ועמותת גשר, והתבקשו לקבוע מיהו "הסיפור המקראי של ישראל". שני סיפורים הובילו מהרגע הראשון והתחרו ראש בראש על מדליית הזהב. התוצאות: תיאור בריאת העולם הוא הסיפור האהוב ביותר. אכזבה נרשמה לפרשת יוסף ואחיו, שהפתיעה והובילה כמעט לאורך כל התחרות, ונדחקה ברגע האחרון למקום השני והמכובד. סיפור יציאת מצרים מסיים במקום השלישי.
ועוד במצעדים:
- אתם בחרתם: הרב קוק - האישיות היהודית
- אתם בחרתם: "הרצחת וגם ירשת" - ביטוי ה-60
התוצאות המלאות:
1. בריאת העולם (בראשית א') - 21% מהקולות
2. יוסף ואחיו (בראשית ל"ז-נ') - 20%
3. יציאת מצרים (שמות י"ד-ט"ו) - 13%
4. עקידת יצחק (בראשית כ"ב) - 10%
5. מתן תורה (שמות י"ט-כ') - 10%
6. תיבת נח והמבול (בראשית ו'-ט') - 7%
7. אדם וחוה בגן העדן (בראשית ב'-ג') - 7%
8. פרשת המרגלים (במדבר י"ג) - 6%
9. מגדל בבל (בראשית י"א) - 4%
10. חטא העגל (שמות ל"ב) - 2%
הסיפור הזוכה - בריאת העולם:
בשישה ימים ברא ה' את העולם. ביום הראשון הוא ברא את האור והבדילו מהחושך. ביום השני ברא את השמים והבדילם מהימים. ביום השלישי הפריד ה' בין הים ליבשה. כאן נסתיימה בריאת הפיזיקה והתחילה הביולוגיה: הצמחייה - ביום השלישי, המאורות ברביעי, בעלי חיים ימיים ומעופפים בחמישי, ובעלי חיים יבשתיים, ששיאם האדם - ביום השישי. הכל נעשה לשביעות רצונו של הבורא, שביום השביעי יכול היה לנוח ולקדש את השבת.
היה או לא היה?
במקביל למשאל הגולשים נערך סקר טלפוני מיוחד בנושא. מתוצאותיו עולה כי רוב הציבור מאמין שסיפורי התנ"ך אכן קרו, ורבים מקפידים לקרוא מהם לילדיהם. סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון מותגים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
בחלק הראשון נשאלו המשתתפים כיצד הם מתייחסים לסיפורים אלה. 53% אמרו כי לדעתם מדובר במאורעות ואירועים שקרו לעם היהודי החל מבריאת העולם, 32% טענו כי כלל לא משנה האם מדובר בסיפורים אמיתיים משום שניתן ללמוד מהם כיצד להתנהג ואילו 13% סבורים כי אלה "סיפורי פולקלור שבינם לבין המציאות יש קשר מקרי בהחלט".
בשאלה השנייה נשאלו המרואיינים "האם בין שלל הספרים שאת/ה קורא/ת לילדיך את/ה משלב/ת ספרים וסיפורים מהתנ"ך?". 26% השיבו כי בהחלט חשוב ללמד את הילדים על המסורת והתרבות של העם היהודי, 22% אמרו כי הם קוראים לילדיהם סיפורי תנ"ך אך לא באופן סדיר ומתוכנן ו-15% לא עושים זאת כלל. 11% מהנשאלים אמרו כי הם לא נוהגים לקרוא ספרים לילדיהם וליתר אין ילדים.
שושי בקר, מנכ"לית גשר, מסרה בתגובה כי "ספורי התנ"ך וספורי המורשת היהודית נתפסים כמשמעותיים וחשובים להנחלה לדורות הבאים. חלק גדול מאוד מהצבור 52% רואה בספורים אלה ארועים שאכן התרחשו ו-32% כנכס ערכי ותרבותי שלאו דווקא מתאר אמת הסטורית של העם היהודי. אמירת הנסקרים מעידה על כך שיש רצון גדול בהעברת הספורים ויש למצוא את מיטב הדרכים מבחינה חינוכית ואסתטית להעביר את ספורי המקרא לדורות הבאים".
לדבריה, "מאחר ש-32% חושבים שהסיפורים יכולים ללמד אותנו כאן והיום כיצד להשתפר כיחידים וכחברה חשוב לפעול להוראת הספור בדרך שתהפוך את ספורי התנ"ך לעמוקים, משמעותיים ו"מדברים" עם ועל בעיות אישיות וחברתיות בימינו. אין לי ספק שדרוש מדרש חדש ועכשוי לכל הספורים שיצקו במקורות היהודיים השורשיים, תכנים ונקודות מבט שיעוררו את לב השומעים ילדים ומבוגרים להכיר לאהוב את הספור ולהעבירו לדור הבא".
ובפרק הבא ב"מצעדי ה-60" של ynet: בוחרים את ה"ערך היהודי"
