"עצת נפש", קצת צניעות
יוצרי הסרט על ההומואים ש"יצאו מזה" השאירו בחדר העריכה את זה שנשאר הומו. מטופל אחר, שדווקא "נגמל", העיד כי הוא עדיין חושב על גברים כשהוא שוכב עם אשתו. בארגון "עצת נפש" טוענים לאחוזי הצלחה גבוהים. איתי, הומוסקסואל דתי, קורא להם לנקוט עמדה צנועה יותר, וקובע: לא כולם יכולים להשתנות
במוצ"ש הוקרן בערוץ 1 הסרט "מצעד האהבה", המציג את פעילות הארגון "עצת נפש". מי שצפה בו ודאי שם לב לכך שבסיום דובר על "שלושת הבחורים", בעוד שבמהלך הסרט כולו הוצגו שתי דמויות בלבד. לאן נעלם השלישי?
על פי הבמאי, אורי רווח, השלישי הושמט בחדר העריכה לאחר שהתברר שלא היה בטוח ששינה את נטייתו המינית בהצלחה. אחד מהשניים שנותרו סיפר לעיני המצלמה על חיי האישות עם אשתו ועל שימושו במחשבות על יחסיו בעבר עם גברים על מנת שיוכל לתפקד עימה. אם לעיתים אנשים מארגון זה מדברים על 95% הצלחה, הרי שבסרט מדובר בפועל על פחות מ 40% אחוז הצלחה.
"מצעד האהבה" הציג ביתר שאת את הכישלון של הרב שלמה אבינר ו"עצת נפש". אף אם הצליחו לעזור באופן פרטני לבחורים שלתפיסתם "השתנו", הרי שכיום ברור כי הם נכשלו ברמה החברתית, משום שפיתרון חברתי אינו יכול להסתכם בהצלחה עם מעטים בלבד תוך הקרבת הרבים וכישלונם. הארגון נכשל בחטא הגאווה בטענתו כי יש לו פיתרון גורף ובלעדי להומוסקסואליות. יש פער עצום בין האמירות הנחרצות של הארגון לבין המציאות בשטח. בחלוף שבע שנים מהקמתו גדול מספר הבחורים שבאמת ניסו להשתנות ללא כל הצלחה, ושילמו על כך מחיר כבד, כלכלי ונפשי.
אינני קורא כאחרים לסגור את "עצת נפש". אני מכיר בזכותו של אדם אשר אינו מרוצה מנטייתו המינית לנסות לשנות אותה על אחריותו, גם בעזרת המטפלים שלהם. אלא שלדעתי הגיע הזמן להחזיר את הארגון לפרופורציות הנכונות לו ולמציאות. הגיע הזמן שהארגון ינקוט בעמדה צנועה ומציאותית יותר ביחס להצלחותיו, וייקח אחריות, או לפחות יקשיב, גם לאותם הבחורים הטוענים שהטיפולים גרמו להם לנזקים.
לא מתאים לכולם
קשה לי עם האמירה החד משמעית לפיה כל מי שרק רוצה יוכל להשתנות, זאת בשעה שאין שום הוכחה מדעית לכך (וגם לא הוכיחו זאת בסרט). אני לא מכיר אדם שהצליח לשנות את נטייתו המינית, אך פגשתי כאלה שהפכו א-מיניים, כלפי שני המינים. ראיתי גם אתה אלה שנשארו עם הנטייה, הפנטזיה והתשוקה לגברים, אך שינו רק את התנהגותם המינית והתחתנו עם אישה ללא כל משיכה אליה. חלקם היום נשואים באושר, חלקם גרושים וחלקם מנהלים חיים כפולים (מקיימים "מהצד" קשרים עם גברים).
שלמה, אחד מגיבורי הסרט, סיפר על חיי האישות שלו עם אשתו. אני מאחל לו שב"ה יצליח בדרך שבחר בה, אך האם מישהו ב"עצת נפש" יכול להתחייב ששלמה יימשך לאשתו לא רק בלילה הראשון, אלא בעוד הרבה לילות אחרים, גם מבלי לחשוב על גברים תוך כדי? אכן, יש אף זוגות של סטרייטים אשר עם השנים מתגרשים או שחיי האישות שלהם מדרדרים, אך האם מישהו רציונאלי יבחר מראש וביודעין להקים משפחה הרוסה?
יש כאלה שמקימים משפחה לתפארת עם אישה, אך נישואין אינו פיתרון שמתאים לכולם. מדובר בניסוי, והבחור שבוחר בו צריך לקחת בחשבון שאם הדבר לא יצליח לאורך זמן, את המחיר ישלמו בעיקר האישה והילדים. האם יש רב שמכיר בחורים דתיים בעלי נטייה הומוסקסואלית וראה את הסרט, שיסכים לחתן את בתו עם בחור הומוסקסואל "לשעבר"?
בואו נדבר
"עצת נפש" והבחורים (אם ישנם) שלתפיסתם הצליחו להשתנות אינם מאיימים עלי באופן אישי, אך הגיע הזמן שהקיום שלי יפסיק לאיים עליהם. בדיוק כפי שארגוני ההומואים והלסביות החילוניים צריכים לקבל את זכותם של דתיים בעלי נטייה הומוסקסואלית לבחור שלא לחיות באורח חיים הומוסקסואלי מלא ואף לנסות לשנות את נטייתם, כך גם ב"עצת נפש" חייבים לקבל את המציאות שבה יש דתיים רבים מאוד בעלי נטייה הומוסקסואלית אשר אינם יכולים להשתנות או שלא רוצים להשתנות במחירים שהם בלתי נסבלים מבחינתם.
המציאות, בניגוד לסרט ההפחדה שהוקרן, היא פחות סטריאוטיפית. המשוואה היא לא "או שאתה מתחתן עם אישה או שאתה מסתובב כל היום בדיסקוטקים". אנחנו שומרי תורה ומצוות, יש בינינו סטודנטים, בני"שים, חיילים, אנשי מקצוע, רווקים או זוגות, ואפילו רב. אני מניח שמה שהכי מפחיד את "עצת נפש" ואת יוצר הסרט הוא בעיקר שהמציאות הזו של ההומואים הדתיים לא שונה בהרבה מזו של הסטרייטים הדתיים.
ההתמודדות עם המציאות תצליח לא בדרך של ביטול אחד של השני, אלא רק בדיאלוג של שווים בין שווים – דיאלוג עם הו"ד, בהובלת רבני צהר, בשיתוף עם הרב אבינר, עצת נפש, ומכון פוע"ה.
איתי הוא הומוסקסואל דתי, ממנהלי אתר האינטרנט הו"ד. השם המלא שמור במערכת
לפנייה לכתב/ת 
