בלי אורתופד ותרופות: 3 דרכי טיפול בפריצת דיסק
סובלים מפריצת דיסק? ב־90% מהמקרים זה לא ייגמר בניתוח. במקום לסבול חודשיים מהכאב המשתק, כדאי שתכירו 3 שיטות שיקימו אתכם על הרגליים בלי זריקות וכדורים
בוקר בהיר אחד זה קרה. כאב עז בגב התחתון פילח את גופכם כשהוא שולח אש חמה לאורכה של רגל שמאל. הלומי כאב בלעתם שני כדורים נגד כאב וניסיתם להסדיר את הנשימה. אבל שום הקלה לא נרשמה. כעבור שעתיים התייצבתם אצל האורתופד כואבים ומלאי תקווה. "בניגוד למה שמקובל אולי לחשוב, רוב פריצות הדיסק אינן מצריכות התערבות כירורגית", פוסק ד"ר צבי לידר, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה בבית החולים איכילוב. "90% מהסובלים מפריצת דיסק לא זקוקים לניתוח כלל, ואנחנו דואגים שרק המטופלים שאיכות החיים שלהם נפגעת בצורה אקוטית ינותחו". המדד הזה, שקובעים ד"ר לידר וחבריו למקצוע, נועד להעניק למטופלים את הטיפול הטוב ביותר בשבילם. מתברר שהרפואה הקונבנציונלית כבר לא ממהרת לנתח פגועי פריצת דיסק, אלא מציעה לחכות ולאפשר לגוף לרפא את עצמו.
"ברוב המקרים אנחנו מחכים שחתיכת הדיסק תיספג ותיעלם בעצמה", מסביר ד"ר לידר. "בדרך כלל זה לוקח חודשיים ולכן אין סיבה שננתח. במקרים שבהם נוצר לחץ על העצב שיוצר הפרעה נוירולוגית משמעותית, כמו פגיעה בשליטה על סוגרים, חולשה משמעותית, שיתוק של גפה או פגיעה בזקפה - אז ננתח. במקרה כזה, אגב, אין גם טעם להמתין, כי ככל שמחכים יותר, כך גדל החוסר הנוירולוגי ולכן כדאי לתקן כמה שיותר מהר. מקרה נוסף שבו אנו מנתחים הוא כשהמטופל סובל מכאב שפוגע מאוד באיכות חייו. ההחלטה מתקבלת באופן סובייקטיבי למטופל. כלומר, הוא מצהיר שהכאב משתק את כל ההיבטים החשובים בחייו ולמעשה דורש שננתח אותו".
לא ממהרים לנתח, מסתמכים על טיפול תרופתי (צילום: פוטוס)
עמוד השדרה הוא איבר מכני המבצע מיליוני מחזורים של תנועה ועומד בלחץ יומי עצום, הלחץ של משקל גופנו. נקודות הכשל המהותיות הן הדיסקים – אותן רקמות ג'ליות ורכות של סחוס בין החוליות. פריצת דיסק היא התבלטות של החומר הפנימי של דיסק בין־חולייתי דרך הציפוי הסיבי החיצוני שלו, שגורמת ללחץ על שורשי עצבים סמוכים, על רצועות ועל מבנים אחרים. לעתים קרובות זו תוצאה של סיבוב או כיפוף פתאומי של עמוד השדרה.
לחץ על שורש עצב גורם לסכיאטיקה (כאב המוקרן מהגב התחתון לאורך הרגל), ובמקרה חמור עלול להזיק לתפקוד העצב, ובעקבותיו לגרום לאובדן תחושה, לחולשת שרירים או לאובדן החזר גיד. כאמור, רק ב־10% מהמקרים הולכים על ניתוח ובמסגרתו כורתים את החלק הבולט של הדיסק.
ומה מצפה לכל אותם סובלים שלא ינותחו? הרפואה הקונבנציונלית תפסוק על טיפול תרופתי אנטי דלקתי נוגד כאב וזריקות סטרואידים, בעיקר כדי לקנות זמן עד שהפריצה תעבור, ועל טיפולי מתיחה אצל הפיזיותרפיסט. אבל יש עוד כמה שיטות שיש להן מה להציע.
שיטת מקנזי
הכאב ככלי אבחנתי
"פריצת דיסק מתהווה באופן הדרגתי וממושך, עד שיום אחד מרימים משהו כבד, מתכופפים לא נכון, ואז נוצרת פריצה מלאה", אומר סאם חמיס, פיזיותרפיסט המתמחה בביו־מכניקה ומטפל בשיטת מקנזי. "חשוב מאוד לברר מהו מקור הפריצה: האם זו הליכה לא נכונה? האם מדובר בתנועה לא תקינה באגן? בישיבה ממושכת? לצורך העניין, לממצאי ההדמיה יש חשיבות מועטה. צילום רנטגן כמעט לא תורם לאבחון או לטיפול בגב התחתון, אלא אם מדובר בטראומה, ו־CT או MRI נדיר שיהיו ללא ממצאים כלל. בלט דיסק לדוגמה, הוא ממצא שכיח גם בקרב הלא סובלים. לכן אין להתרגש מהכתוב בממצאים אלא לפעול על־פי האבחון הקליני והתסמינים. בשיטת מקנזי אנחנו משתמשים בכאב עצמו ככלי אבחנה מדרגה ראשונה, משום שיש לו יכולת לגלות לנו דברים שלהדמיה אין. למשל, כולנו מכירים את המצב שבו אנשים סובלים מכאב, אבל בצילומים לא מופיע דבר. במקרים כאלה אנחנו מצליחים לעזור היכן שהרפואה עומדת חסרת אונים".
בהתאם לשיטה חמיס בודק את שני ההיבטים של הפריצה: המכני והפסיכו־סוציאלי. "פריצת דיסק היא בעיה מכנית, אבל אנחנו לא שוכחים את המרכיב הפסיכו־סוציאלי", הוא מסביר. "כמה פחד יש מהכאב, לכמה שיתוק הוא גורם בעקבות זאת. אלה דברים שיכולים להחמיר את הפריצה. הטיפול עצמו הוא טיפול במגע. אנחנו מאבחנים את תנועות עמוד השדרה ומגלים אילו מהן מפחיתות את הכאב ואילו מגבירות אותו. לפי זה אנחנו מבינים לאיזה כיוון הדיסק זז. 90% מהפריצות הן לאחור או לצדדים, המקרינות כאב רב לרגליים. אחרי שאנחנו מזהים את כיוון הפריצה אנחנו מנסים להחזיר את הדיסק למקום על־ידי משחק בעמוד השדרה, דרך תנועות או דרך שכיבה בתנוחות סטטיות".
תוצאות העבודה בשיטת מקנזי מניבות הצלחה סטטיסטית גבוהה, אבל השיטה מודעת גם למגבלות של עצמה. "אנחנו זקוקים ל־2־3 מפגשים כדי לנבא אם הטיפול יכול להשיג תוצאות", מודה חמיס. "אם אנחנו מסוגלים להתמודד עם הכאב, הטיפול יימשך כחודשיים, ובמהלכם משתמשים גם בזרמי חשמל להפחתת כאב, בטכניקות לשחרור מערכת העצבים, בשיפור טווחי תנועה, בחיזוק שרירים ובשיפור השליטה המוטורית. אנחנו דואגים גם ללמד את המטופל לשבת נכון, להרים משאות נכון, לעשות ספורט בצורה בריאה ובכלל איך להשתמש בגב ביומיום ולשמור עליו".
קרניו סקראל
הפריצה כממצא
כשנוצרות פריצת דיסק או בליטת דיסק, אחת התגובות הראשונות של הגוף היא למהר ולהגן על האזור. המוח ומערכת העצבים פוקדים על השרירים מסביב לדיסק להתכווץ וכך בעצם נוצר מעגל כאב. אבל לא אצל כולם. מחקרים רפואיים מלמדים כי מעל גיל 50, 65% מהאוכלוסייה סובלים מפריצות ומבליטות דיסק, אך רק 25% מהן גורמות לכאב. כלומר, טיפול שיסייע למערכת העצבים להסיר את פקודת הכיווץ לשרירים המקיפים את הדיסק, יכול להפחית ואף להעלים את הכאב.
טיפול שכזה, שנמצא יעיל לפריצות דיסק, הוא הטיפול בשיטת קרניו סקראל. "טיפול קרניו סקראלי הוא טיפול ברקמת החיבור של הגוף", מסביר סטאס פסטרנק, פיזיותרפיסט המטפל בשיטה. "הוא נעשה בעומק המערכת העצבית בגוף, שהיא למעשה איבר אחד שלם ואחיד המאפשר לנו כמטפלים להגיע לשינוי בלב לבו של הגוף דרך טיפול בשכבה הכי חיצונית".
במהלך הטיפול מניח המטפל את ידיו על חלקים שונים של הבטן, האגן, בית החזה, הגרון, הצוואר ועצמות הגולגולת ומשחרר בעדינות את החסימות הקיימות באמצעות לחץ עדין במיוחד שאינו עולה על חמישה גרם.
"כשאני מטפל בקרניו סקראל אני לא בהכרח מטפל בבעיה עצמה", ממשיך פסטרנק, "אלא בגוף כולו. למעשה הגוף הוא זה שבוחר במה לטפל. זהו, בין השאר, גם כוחה של השיטה. טיפול כזה מאפשר לי לטפל גם בתהליך שנמשך שנים. למשל, פריצת דיסק יכולה לנבוע ממשיכה חזקה באוזן של ילד, שגרמה למתח בקרומים של המוח המתחברים לעצם הרכה (Temporal) של הגולגולת מבפנים. היות שקרומי המוח מהווים רקמה המשכית, אותו מתח יכול לבוא לידי ביטוי בהיווצרות מתח בקרומים של עמוד
השדרה, כולל בגב התחתון, ולהשפיע על העצבוב של האזור. פגיעה בעצבוב יכולה לגרום לכיווץ שרירים ובמהלך הזמן לגרום לעודף לחצים על הדיסק הבין־חולייתי המוביל לבלט או לפריצה. דרך משיכה עדינה של העצם משחררים את המתח בקרום המוח המחובר לאותה עצם וכך עוזרים לגוף לנטרל את מקור הבעיה.
"היופי של השיטה הוא שהיא חושפת את ההיבטים של הבעיה באופן הוליסטי, כולל הצד הפיזי והרגשי שלה. הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי לתקן את הבעיה ולחשוף אותה הם מהעדינים ביותר, אבל יש להם השפעה עצומה. לדוגמה, אם ניקח אותו מקרה של ילד קטן שמישהו משך לו בחוזקה באוזן, סביר להניח שהוא הרגיש עלבון או כעס בזמן האירוע. מייסד השיטה, ד"ר ג'ון אפלדג'ר, גילה שאותו אזור בגוף שעבר טראומה פיזית המלווה בהתפרצות של רגשות שליליים, מסוגל לאגור בתוכו מין גוש אנרגיה המשלב בתוכו גם תקיעות פיזית וגם זיכרון של אותו אירוע. כשמקום כזה משתחרר עקב הטיפול, המטפל צריך לדעת ללוות את האירוע בדיאלוג ולעתים להיעזר גם בדמיון מודרך. טיפול כזה הוא כבר פיתוח משוכלל יותר של טיפול קרניו סקראלי רגיל ונקרא שחרור גופי־רגשי".
מחשבת הגוף
התנועה כמניעה
שיטת מחשבת הגוף היא שפת תנועה הנותנת מענה לבעיות שונות המתרחשות בגוף. את השיטה פיתחה יוספה מיכאלי, פיזיותרפיסטית ומורה לחינוך גופני, שבמשך שנים חקרה את הגוף בעבודה תנועתית־טיפולית בקבוצות ובאופן פרטני. "מחשבת הגוף מבוססת על ידע במדעי הרפואה, על ההיבטים השונים שלו: אנטומיה, ביו־מכניקה, נוירולוגיה ועוד", מסביר פלד מיכאלי, מטפל ומורה בכיר בשיטה, בנה וממשיך דרכה של יוספה. "היא מבוססת על הבנה עמוקה בתנועה ועושה אנליזה בין ההבנה הזאת למדעי הרפואה. הידע מערבי לחלוטין, אבל האינטרפרטציה רגועה יותר ביחס למערב. אנחנו לא מחפשים פתרונות אינסטנט, אלא עובדים לטווח ארוך יותר - טווח של בנייה, לימוד ושיקום. שיטת העבודה הזאת מחייבת את המטופל להבין מה קורה ולשתף פעולה, מה שלא מתאים בהכרח לכל אחד. צריך לחשוב ולהבין מה מתרחש בטיפול ולא רק להגיע אליו".
בעיקרו של דבר, השיטה מציעה לטפל בבעיה לפני שהיא מתרחשת. השאיפה היא ללמד אנשים לנהוג נכון עם הגוף עוד בטרם התרחשה הפריצה: איך להחזיק אותו נכון, איך ללכת, לעמוד, מה שיכול להקטין
משמעותית את הסיכון ללקות בפריצה. "אבל אם כבר התרחשה פריצת דיסק, יש לנו כלים להתמודד איתה", מסביר מיכאלי. "ואנחנו לא מוותרים גם על ההיבט המניעתי. במהלך הטיפול אנחנו מלמדים את המטופל על מה לשמור, איך לנהל את הגוף וממה להיזהר כדי שהפריצה לא תישנה. הטיפול עצמו יכלול שחרור והרפיית האזור הפגוע על־ידי שכיבה על הצד. במנח זה, מצד אחד השרירים רפויים ומצד שני עמוד השדרה לא נדחף לפנים. אז אני עובד על עיסוי של הרקמות העמוקות כדי לשנות את זרימת הדם והטונוס שבאזור הפגוע וליצור ריווח בין החוליות. לאחר כמה טיפולים כאלה, כשחל שיפור במצב האקוטי, אנחנו עוברים לטיפול שהוא יותר תנועתי לחיזוק האזור הפגוע".
ייעוץ מקצועי: סאם חמיס, פיזיותרפיסט המתמחה בביו-מכאניקה
לפנייה לכתב/ת 
