שרי העבודה: להגדיל את התקציב ב-2.5%
שר האוצר ביקש מהשרים להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים בדיוני תקציב 2009, והתנגד לדרישת שרי העבודה להגדלת מסגרת התקציב: "אצלי לא תהיה כלכלת ישראבלוף". לפני שהישיבה תמה הזהיר אולמרט: "למשוך עכשיו בחזרה את נושא התקציב - לא יעזור למשק הישראלי"
ממשלת ישראל סיימה הערב (יום א') את הדיון הראשון בתקציב המדינה לשנת 2009. מדובר בישיבה ראשונה מבין שתי ישיבות על התקציב, שהשנייה ביניהן אמורה להתקיים ביום ראשון הבא.
לפני הישיבה סיכמו שרי העבודה כי ידרשו להגדיל את מסגרת התקציב ב-2.5%. זאת, בניגוד להצעת התקציב של משרד האוצר, המבוססת על הגדלת את תקציב המדינה ב-1.7% בלבד.
במשך הישיבה ביקש שר האוצר, רוני בר-און, מהשרים להתעלות מעל שיקולים פוליטיים צרים ולשים את טובת המשק בראש מעייניהם. "אני מבקש שהדיון יהיה ענייני, פתוח ולא פוליטי", אמר בר-און. "אני מוכן לשמוע כל הצעה והערה, אבל אני מצטער לומר שמהדיון עולה שיש סוג של דיון סיעתי-פוליטי, וזאת סכנה גדולה למשק. אני מבקש להתעלות מעל הדבר הזה".
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר לקראת תום הישיבה: "העולם מסתכל על המדינה בצורה מכובדת. יש יציבות, וחוזק ועוצמה כלכליים שמעוררים התפעלות בעולם כולו. למשוך עכשיו את נושא התקציב בחזרה לא יעזור למשק ולחברה הישראלית". ראש הממשלה הבטיח כי יעשה הכול כדי להעביר את התקציב.
"אצלי לא יהיו קופסאות"
שר הביטחון, אהוד ברק, דיבר בישיבה על התנגדותו לקיצוץ בתקציב משרדו ובתקציב בכלל, והציע דרכים להגדלת מסגרת התקציב: "אפשר לעשות זאת על ידי הגדלת יעד ההוצאה. כמו כן, אפשר לעשות זאת באמצעות הגדרת הוצאות 'בקופסאות' - בתקציבים חד-פעמיים". ברק התכוון למונח שהושרש בעבר, שקבע תקציב הוצאה לעניין מיוחד, כמו למשל מלחמת לבנון השנייה או ההתנתקות.
ואולם בר-און התנגד בתוקף לדברי ברק ואמר: "אצלי לא יהיו קופסאות. מדובר בכלכלת ישראבלוף. הבנק העולמי מגנה ניהול כלכלה שכזאת, שאינה עומדת בקריטריונים המתקדמים, ואינה משדרת אמינות ויציבות".
שר הפנים, מאיר שטרית, קרא לאשר את התקציב עוד לפני הפריימריס ב"קדימה". "חייבים להעביר את התקציב", אמר שטרית. "אם לא נעביר עכשיו את התקציב, אנו משדרים שאין ממשלה בישראל.
"אני קורא לכל סיעות הכנסת ולממשלה לתמוך בתקציב 2009. אם לא נאשר עכשיו את התקציב ונחכה לפריימריז, הדבר אומר שנדון בו רק בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר. המשמעות היא שלא נוכל להציג תקציב לכנסת. מכאן שתקציב 2009 יהיה תקציב של אחד חלקי 12, (תקציב זמני המחשב, בהיעדר תקציב מאושר, את תקרת ההוצאות החודשית על-פי אחד חלקי 12 של תקציב השנה הקודמת. ר.ס.) זהו תקציב רע מאוד לכל השרים והמשרדים. תקציב זה גורס קודם תשלום שכר, אחר כך התחייבויות ורק אם נשאר כסף, עושים פעולות נדרשות. המשמעות היא שיתוק".
"הבעיה היא מצב אי הוודאות"
בעמדתו של שר האוצר תמכו, בין היתר, ראשי בנק ישראל שיוצגו על ידי צבי אקשטיין, המשנה לנגיד. "הבעיה הקשה היא מצב אי-הוודאות. שמירה על מסגרת תקציבית מקטינה את אי-הוודאות", אמר אקשטיין בדיון.
שר האוצר צפוי להיפגש בימים הקרובים עם השרים ועם ראשי משרדיהם, כדי לדון בתקציבי הפעילות בשנה הבאה.
בתום הדיון הבא בסוגיית התקציב תיערך הצבעה בין השרים. חברי הממשלה יבחרו באפשרות אחת מבין שתי החלופות שהציג בר-און: תקציב מוטה רווחה, שבו הוא תומך, או לחילופין תקציב מוטה ביטחון.
האוצר מציג את הצעת התקציב
בתחילת הישיבה סקר שר האוצר בפני השרים את עיקרי השינויים המבניים והרפורמות בתקציב 2009: פרישה ארצית של תוכנית "אורות לתעסוקה", צמצום מספר העובדים הזרים, הסטת תקציבים לאוכלוסיות חלשות, תקצוב דיפרנציאלי בחינוך והסטה של מאות מיליוני שקלים לשכבות החלשות בפריפריה.
בר-און הביע את חששותיו מהמשבר הגלובלי: "האינדיקאטורים שבידינו מעידים על כך שהמשבר הפוקד חלק משווקי המערב, הטלטלה שעובר העולם הפיננסי, התנודתיות בשערי החליפין, עליות המחירים - כל אלה יגרמו האטה בקצב הצמיחה במשק, שאת אותותיה ניתן כבר לזהות בחלק מהענפים".
שר האוצר אמר שהאותות הללו ניכרים בשוק העבודה, בירידה מהכנסות ממסים ישירים וש"מציאות מורכבת זאת, שלה אחריות כבדה ביותר לממשלה, מחייבת התלכדות של כולנו סביב יעדי המדיניות הכלכלית".
לפנייה לכתב/ת 
