סאאקשווילי הצית אש, בוש הוסיף שמן למדורה
למרות ההחרפה ברטוריקה הרוסית נגד המערב, מומחים לאזור אינם סבורים שמוסקבה תממש את איומיה. עם זאת, הם מדגישים כי המפתח להפגת המתיחות נמצא בידי וושינגטון, אך זו בינתיים רק מעצימה אותה. המאבק על השליטה באירופה, גרסת 2008
איום רוסי לתקוף את פולין בטילים גרעיניים, החלטה לחמש בגרעין את הצי הרוסי בים הבלטי – בסוף השבוע החריפה מאוד הרטוריקה הרוסית כלפי המערב ומדינות הגוש הסובייטי-לשעבר המסרבות לקבל את מרותה של מוסקבה, על רקע המלחמה בקווקז וההתקדמות בתוכניות האמריקניות להציב מערכת להגנה מפני טילים במזרח אירופה. האם אנחנו ניצבים בפני מלחמת עולם חדשה?
המתיחות הגואה:
- דיווחים סותרים ברוסיה על נסיגה מדרום אוסטיה
- דיווח: רוסיה שוקלת חימוש גרעיני בים הבאלטי
- אוקראינה: מוכנים להציב טילים הגנתיים בתחומנו
- פולין: נאפשר לרוסיה לבדוק את מערכת הטילים
"לפי שעה, הייתי מניח את האיומים בצד. לא נראה לי שאנחנו מתקדמים למצב של מאזן אימה מחודש", מרגיע הפרופ' אמנון סלע, מומחה ליחסים בינלאומיים ולאסטרטגיה סובייטית מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "שתי המדינות שיש להן אפשרות להחזיר את מאזן האימה - רוסיה וארצות הברית - נמנעות לעשות זאת באופן ישיר, אבל המאבק שהן מנהלות על השליטה באירופה התחדד מאוד על רקע המלחמה בקווקז".
סלע סבור שבמידה רבה, האחראי למשבר אינו נשיא גאורגיה מיכאיל סאאקשווילי - שנהג לדבריו בצורה חסרת אחריות ופזיזה - אלא דווקא נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש. "הנשיא הזה גרם צרות לא מעטות לארצו, וערער מאוד את מעמד ההגמוניה שהיה לה, שאותו רכשה בתקופתם של קודמיו. הוא עשה זאת באמצעות מדיניותו הנוקשה – באפגניסטן, בעיראק, ועכשיו גם באירופה. הוא מנסה להציב את מערכת ההגנה מפני טילים ואת המכ"ם שנלווה לה באירופה, כביכול במגמה להרתיע או לבלום את איראן. אבל איראן לא מתרשמת מזה, ממשיכה להתל בעולם ומתקדמת לקראת התחמשות גרעינית עתידית".
"ברגע שהמערכת תוצב, היא תרתיע לכל הכיוונים, ולא רק מפני איראן", מוסיף סלע. "בעוד שיכולתה של המערכת להרתיע מפני האיום האיראני היא מפוקפקת, יכולת ההרתעה הסביבתית שלה כבר עתה גורמת נזקים, מעכירה את האווירה של היחסים הבינלאומיים ומערערת את היציבות".
משוריין רוסי נוסע בין ההריסות בצחינוואלי, בירת דרום אוסטיה (צילום: AFP)
אבל כאן, סבור סלע, לא נגמרות הטעויות של בוש. "בוש עשה שגיאה חמורה ביותר: למרות שהסוגייה המרכזית שאותה צריך כעת ליישב בקווקז – שאלת מעמדם של המחוזות הבדלניים דרום אוסטיה ואבחזיה – היא שאלה שצריך לפתור במשא ומתן, כפי שאף הציע הנשיא הרוסי דמיטרי מדבדב, דווקא שם בוש הציב לרוסים אולטימטום ואמר, זה לא נתון למשא ומתן. כלומר, וושינגטון וטביליסי הן שייקבעו מה יהיה בדרום אוסטיה ובאבחזיה, ולא מוסקבה. במקום לקרב את האפשרות של משא ומתן שישים קץ למשבר, בוש שופך עוד דלק על המדורה".
"וושינגטון צריכה להתעורר"
גם ד"ר ברנדה שפר, מומחית לרוסיה והקווקז מהחוג ללימודי מרכז אסיה ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה, סבורה שהמשבר הוא תולדה של טעויות אמריקניות. "תמיד אמרתי שסוגיית ההכרה בעצמאות קוסובו והכוונה להציב את מערכת ההגנה האווירית יביאו בסוף לאסון בקווקז. לכן סברתי שארה"ב היתה צריכה לוותר על הטילים ולא להכיר בקוסובו, כי בסוף נקבל 'קוסובו' בדרום אוסטיה. אם היו מיד נכנסים למשא ומתן ייתכן שגאורגיה היתה יוצאת מנצחת, כי 'סכסוך קפוא' הוא מצב לא טוב למדינות, ולפעמים מלחמה קטנה דווקא טובה כי היא מוציאה את המשא ומתן מהקיפאון. זה מה שנשיא גאורגיה סאאקשווילי קיווה שייקרה, שהוא יוכל לטרוף את הקלפים ולהגיע למשהו חדש".
שפר וסלע מסכימים שהמפתח לניטרול המתיחות נמצא בוושינגטון. "אם ארה"ב היתה נוקטת גישה אחרת כלפי רוסיה בכל מיני סוגיות, אולי היה ניתן להפיק מהמשבר הזה משהו טוב, אבל בינתיים לא נראה שהעניינים מתקדמים לכיוון הזה", ציינה שפר. "צריך לזכור שמדינות מפעילות את הכוח שלהן כדי לקדם את האינטרסים שלהן. אם רוצים לשנות את ההתנהגות שלהן, צריך לבנות מערכת של תמריצים ועונשים, מקל וגזר. הרי מדינות משתפות פעולה לא כי הן 'נחמדות' אלא כי כדאי להן. הצד השני צריך להפוך את זה לכדאי. זה משהו שצריך לבנות, אבל ארה"ב לא בונה את המערכת הזאת. אם וושינגטון לא תתעורר ותעשה משהו מקיף, אני לא חושבת שיש סיכוי שרוסיה פתאום תתחיל לרקוד לפי החליל האמריקני".
סלע מאמין שאת המשבר הזה יוריש נשיא ארה"ב לבא אחריו. "הממשל האמריקני הבא יצטרך לשקול את האינטרסים האמריקנים במכלול גדול של מצבים, ולקבל החלטות על האופן שבו הם רואים את העולם".
מי פה הפודל?
כך או כך, סלע סבור שהחלטתן של פולין ואוקראינה "להתריס" כלפי רוסיה – פולין עם הסכמתה לאירוח סוללות הטילים של המערכת האמריקנית ואוקראינה עם איומיה למנוע מספינות רוסיות לשוב לבסיסן ועם הסכמתה לשיתוף פעולה עם וושינגטון גם בתחום מערכת ההגנה האווירית – אינה בהכרח קשורה ישירות לעימות בקווקז.
"אנחנו לא יודעים מה מתרחש בישיבות הקבינט בקייב ובוורשה. ייתכן ייתכן שההתרסות האלה הן ניסיון להפיק תועלת מהמצב שנוצר, ולייצר את הרושם כאילו ההחלטות הן פרי האיום הרוסי – למרות שיכול להיות שההחלטות התגבשו עוד לפני העימות הנוכחי. עכשיו נוח לעשות רציונליזציה, ולהגיד שהן התקבלו משום שהאיום הרוסי גבר. בפועל, פולין ואוקראינה בטוחות מכל רע, רוסיה לא תתקוף שם. אבל ההתרסה שלהן מוסיפה עוד חיכוך למערכת הבינלאומית שסובלת כבר עתה מחיכוכים רבים", הוא מציין.
מאבק כוחות בין פוטין למדבדב בקרמלין? (צילום ארכיון: AP)
גורם נוסף שמשפיע לדברי סלע על המשבר הוא מאבק הכוחות בין נשיא רוסיה מדבדב לבין ראש הממשלה והנשיא הקודם, ולדימיר פוטין. "פוטין רוצה לשמר בידיו הרבה כוח, אבל מוקדם לומר מי יינצח במאבק הזה. משום מה התקשורת בעולם - וגם בישראל – כבר החליטה שפוטין הוא זה שקובע, ושמדבדב הוא 'פודל'. אבל המצב הזה מאוד נזיל. מדובר בסבך של כוחות שאנחנו לא יודעים עליהם ולא מבינים את משמעותם, והמאבק בפירוש לא הוכרע. אני מקווה שהוא לא יכתיב לרוסיה מהלכים יותר קשים".
לתת צ'אנס לדיפלומטיה
שני המומחים מעריכים כי לעת עתה, הנוכחית הצבאית הרוסית בגאורגיה – מתוקף הפרצה בהסכם הפסקת האש, שמתירה לה לפעול צבאית גם מחוץ למחוזות הבדלניים – תימשך. "בעקבות הפרובוקציה הגאורגית, רוסיה דורשת עתה שינוי בכללי המשחק", מסביר סלע. "היא עושה זאת לא רק כדי להבטיח שהדברים לא יחזרו על עצמם, אבל גם כדי להפיק רווחים מההזדמנות שהגיש לה סאאקשווילי. יש פה ניסיון לכנס מחדש את כל מקורות האנרגיה ואת התשתית שמוליכה אותם תחת מטרייה רוסית".
חיילים רוסים בתור לארוחת בוקר בדרום אוסטיה, היום (צילום: AP)
"אין ספק שאחד היעדים הגדולים ביותר של רוסיה הוא לשמור על הדומיננטיות שלה בתחום אספקת האנרגיה – גז ונפט", מוסיפה שפר. "זה לא רק יעד כלכלי, זה גם יעד אסטרטגי ופוליטי – למנוע תחרות בשוק הגז האירופי".
"כדי שהמשבר יגיע לקיצו", מסכם סלע, "כל הצדדים צריכים להבין שמצב המלחמה הסתיים - ושנכנסנו למעגל הדיפלומטיה.
ארה"ב ורוסיה צריכות להבין זאת, אך גם האיחוד האירופי צריך להתנהג בהתאם, כי יש לו השפעה גדולה ביותר. עקב חילוקי דעות פנימיים, האיחוד לא ניכר ככוח עצמאי בעל דעה במאבק הזה. לכל מדינה באיחוד יש אינטרסים משלה. הפיצול הזה פוגע גם במאמצים לשים קץ לתוכנית הגרעין האיראנית. האיחוד האירופי הוא הפרטנר העיקרי של איראן בתחום המסחר, ואם יטיל סנקציות כלכליות הוא יוכל בפירוש להשפיע על המשטר בטהרן לקבל החלטה אחרת".
לפנייה לכתב/ת 
