מגילות מדבר יהודה נחשפות
60 שנה לאחר שנמצאו במערה בקומראן, עוברות מגילות מדבר יהודה תהליך שימור וניתוח מחודש שבסופו יעלו כולן לאינטרנט. מיטב הטכנולוגיות בתחום ההדמיה והצילום מופעלות על מנת להפוך את האוצר התרבותי הגדול ביותר של מדינת ישראל, למוצג הזמין באופן מלא ומדוייק לציבור כולו
לפני כ- 60 שנה התגלו המגילות הראשונות באוסף, על ידי רועי צאן בדווים ליד ח'רבת קומראן. עתה, משיקה רשות העתיקות פרויקט חדשני שיחשוף בפני החוקרים ובפני הקהל הרחב את מגילות מדבר יהודה, כפי שטרם נראו. הפרויקט, בו עושים החוקרים שימוש בטכנולוגיות הצילום וההדמיה החדישות ביותר שבנמצא, ימשך כשנתיים ויעלה כמה מיליוני דולרים. בסופו, ניתן יהיה לקרוא כל אות שנכתבה על ידי הסופר עלום השם של כת מדבר יהודה על ידי גלישה באינטרנט.
9 המגילות שגילו רועי הצאן בקומראן, מוצגות מזה שנים בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. בנוסף להן, נמצאו בחפירות שנערכו באזור עד שנת 1958, עוד יותר מ-15,000 קטעי מגילות שהורכבו על ידי חוקרים לכדי כ-1,200 לוחות. הלוחות הורכבו כמו פאזל, כאשר כל לוח אמור לייצג מגילה שלמה אחת. הפרויקט החדש יציג את כל קטעי המגילות שנמצאו אך הוא יעשה יותר מזה: באמצעות טכנולוגיה של צילום באינפרא אדום, מקווים החוקרים לחשוף אותיות שדהו או נמחקו ולהבדיל בין הדיו של כותב המגילות לבין כתמי עובש. כך ניתן יהיה לשפר את יכולת הקריאה במגילות.
הפאזל יורכב מחדש
"המגילות הללו הן התגלית המרגשת ביותר עבורנו כישראלים כי היא מאפשרת לנו לקרוא עברית שנכתבה לפני 2000 שנה" אמר מנכ"ל רשות העתיקות שוקה דורפמן. "עלינו כרשות העתיקות מוטלת החובה לשמר ולפרסם את האוצר המצוי ברשותנו ברמה המקצועית הגבוהה ביותר". מסתבר שזו אינה מטלה פשוטה. במשך כ-2000 שנה חסו המגילות בצל המערה והכדים בהם נגנזו. המערה הייתה מסתור טוב שהגן עליהן מנזקי הזמן, בעיקר אור ולחות. מאז הוצאו אל אוויר העולם המודרני, נגרמו נזקים גדולים למגילות, העשויות רובן מעור חיה, שהוא חומר אורגני המתכלה.
ב-1991 הקימה רשות העתיקות מעבדה מיוחדת העוסקת בשימור המגילות. מנהלת המעבדה, פנינה שור, ושלוש העובדות תחתיה, הן היחידות בעולם כולו שרשאיות לגעת בידיהן במגילות מדבר יהודה. "הפרויקט שהחל אתמול הוא פיילוט" מסבירה שור, "אם הוא יצליח נוכל לא רק לפרסם את המגילות כולן לציבור הרחב, אלא גם להגיע להבנה אופטימלית של האופן בו יש לשמר אותן".
אחד מאלפי הגזרים של מגילות מדבר יהודה שאותיותיו יוצאות עתה לאור (צילום: באדיבות רשות העתיקות)
עם השנים התפתחו טכנולוגיות חדשות בתחום השימור. "כשנמצאו המגילות, הצלוטייפ נחשב להמצאת המאה" אמר דורפמן, "החוקרים הדביקו אותן בצלוטייפ כי זה מה שהם ידעו. רק היום אנחנו מבינים את הנזק שנגרם כתוצאה מהתפרקות החומרים שבצלוטייפ ואנחנו עובדים קשה על מנת להסיר אותו מכל המגילות". הנזק למגילות הוא לא הסיבה היחידה להורדת הצלוטייפ מהמגילות. אחד אחד נפתחים עתה לוחות הזכוכית בהם נאטמו המגילות והגזרים השונים מופרדים זה מזה. טכנולוגיה חדשה משמעותה ידע חדש וידע חדש מחייב הערכה מחודשת של מלאכת ההרכבה שנעשתה. הפאזל מפורק שוב לחתיכות והחוקרים ינסו לגלות שוב לאן יש לשייך כל קטע ואיך יש לקרוא את מגילות מדבר יהודה. הפעם, עומדת לצידם טכנולוגיה משופרת, שתאפשר לקרוא את הכתוב ביתר דיוק.
מעבדה לגילוי אותיות
במעבדה שקירותיה נצבעו אפור, על מנת למנוע החזרת קרני אור, עוברים קטעי המגילה בין 3 תחנות. הראשונה, עליה אחראי טום ליאנצה, אחד מחלוצי פיתוח סורקי הצבע הדיגיטאליים, מצלמת כל קטע במצלמת צבע משוכללת. העמדה השנייה, עליה אחראית ד"ר ג'וליה מק'קרייג, מומחית לצילום כתבי יד, היא עמדת הצילום באינפרא אדום. שם מצלמים את כתב היד בטכנולוגיה החודרת את שכבות הקלף ומבחינה בין הדיו בו נכתבו האותיות לבין כתמים שנוצרו עם הזמן.
העמדה החדשנית ביותר היא העמדה עליה אחראי ד"ר גרג ברמן. ברמן, מדען בנאס"א לשעבר, הוא פיסיקאי המתמחה באופטיקה שפיתח טכנולוגיה הנקראת טכנולוגית הדימות (Imaging) הספקטראלי. הטכנולוגיה של ברמן מאפשרת להבחין בנזקים הנגרמים למגילות, עוד לפני שעין אנושית יכולה להבחין בהם. כך יכולות להינקט פעולות מונעות לפי שהנזק מצטבר. מעבר לתרומתו של הדימות הספקטראלי לשימור המגילות, הטכנולוגיה מאפשרת גם לחדד את ההבחנה בין כתמי דיו לכתמים מסוג אחר. כך ניתן להימנע מטעויות בקריאת כתבי היד, הנובעות מבלבול בין כתם עובש לאות כתובה.
סיימון טאנר מצביע על המילה "אמנו" שנחשפה בצילום אינפרא אדום. מצד ימין ניתן להבחין במגילה כפי שצולמה בצילום רגיל, בו לא מבחינים במילה (צילום: אביטל להב)
על הפרויקט כולו מנצח סיימון טאנר מקינגס קולג' שבלונדון. טאנר הוא מתמחה בניהול פרויקטים גדולים בתחום מדעי הרוח. כל המדענים המעורבים, כולם מומחים מהשורה הראשונה בתחומם, עשו עד כה את עבודתם בהתנדבות. "מדובר במקור היסטורי כל כך מרגש וחשוב שאי אפשר לוותר על ההזדמנות הזאת" אמר טום ליאנצה, "לחשוב שישנם חוקרים בעולם שמעולם לא ראו את המגילות במו עיניהם ועכשיו יוכלו לקרוא אותן באינטרנט, זה שווה את כל העבודה".
