מה אומרות האותיות הקטנות בבדיקת הדם?

מחלות זיהומיות מהוות את חלק ארי של רפואת הילדים: עיקר תחלואת הזאטוטים נגרמת על ידי חיידקים ונגיפים. מספר בדיקות דם מרמזות האם מדובר בזיהום חיידקי הדורש טיפול אנטיביוטי או במחלה נגיפית נגדה תרופות אנטיביוטיות אינן עובדות.

ספירת דם מבדלת

נקראת גם נוסחה מבדלת, Differential.

הבדיקה היא חלק מספירת הדם ומפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות. על פי הכמויות האלה של תאי הדם הלבנים השונים המפורטים בבדיקה ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר. הבדיקה הזו גם עשויה להצביע על חשד לתהליך סרטני. להלן יפורטו הסוגים השונים של תאי הדם הלבנים.

Neut

נקרא גם נויטרופיל, Neutrophil.

• מה זה: תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.
• ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).
• ערכים גבוהים: נקראים גם 'סטייה שמאלה' או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.
• ערכים נמוכים: נקראים גם 'נויטרופניה' ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים - על תהליך סרטני.
  

LYMPH

נקרא גם לימפוציט, Lymphocyte.

• מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך. ערכים תקינים: 36%-52% (מכלל תאי הדם הלבנים).
• ערכים נמוכים: נקראים גם 'לימפופניה' ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.
• ערכים גבוהים: נקראים גם 'לימפוציטוזיס' ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.
  

MONO

נקרא גם: מונוציט, Monocyte.

• מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.
• ערכים תקינים: 2%-9% (מכלל תאי הדם הלבנים).
• ערכים נמוכים: נקראים גם 'מונוציטופניה' ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.
• ערכים גבוהים: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. כמו כן הם מופיעים בתהליכים סרטניים. מונוציטים לא אופייניים, הקרויים גם אטיפיים, מופיעים במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).
  

BASO

נקרא גם בזופיל, Basophil.

• מה זה: תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.
• ערכים תקינים: 0%-1% (מכלל תאי הדם הלבנים).
• ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.
  

EOS

נקרא גם אאוזינופיל, Eosinophil.

• מה זה: תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסוימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.
• ערכים תקינים: 1%-3% (מכלל תאי הדם הלבנים).
• ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.
  

מדדי דלקת

CRP

נקרא גם C-reactive Protein.

• מה זה: זהו חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת תהליכים ממאירים. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הביוכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.
• ערכים תקינים: 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.
• רמות גבוהות: מצביעות על דלקת או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קובעים כי רמות גבוהות של החלבון הזה עלולות גם להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.
  

ESR

נקרא גם Erythrocytes Sedimentation Rate, ש"ד, שקיעת דם, שקיעה.

• מה זה: בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי. במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין. לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.
• ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.
• ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר - על קיומו של תהליך סרטני.
  

תרביות

כדי לדעת איזה חיידק תקף והיכן, נשלחות למעבדה דגימות של תרביות מנוזלי הגוף החשודים. השכיחים הם תרבית משטח גרון לאבחון דלקת שקדיים (הנגרמת לרוב ע"י החיידק סטרפטוקוק A), תרביות דם (לאבחון "בקטרמיה" - הימצאות חיידק בדם וסכנת זיהום דם חמור הקרוי ספסיס), תרבית שתן (לאבחון דלקת בדרכי השתן), תרבית נוזל שדרה (הנקרא LP, הנוזל העובר סביב המוח וחוט השדרה, לאבחון דלקת מוחית), תרביות פצע ותרביות נוזל מיפרק.

הדגימה נשלחת למעבדה כשהיא מונחת על מצע מזון לחיידקים. לאחר כחמישה ימים בודק המיקרוביולוג תחת המיקרוסקופ אילו חיידקים צמחו. כעת, מניחים על מושבות החיידקים שצמחו מספר תרופות אנטיביוטיות. אם סביב התרופה נוצר עיגול ללא חיידקים, הרי שהחיידק רגיש לאותה אנטיביוטיקה. במקרים אחרים בהם המשיכו החיידקים להתרבות, מסיק המיקרוביולוג כי החיידק עמיד לאותה אנטיביוטיקה.

בדיקות לזיהוי נגיפים

PCR

נקרא גם Polymerase chain reaction, בדיקת החומר הגנטי באמצעות פולימראז.

סרולוגיה לוירוסים

בדיקת דם המודדת את רמת הנוגדנים בנוזל הדם. הבדיקה מאפשרת לזהות אילו נוגדנים נוצרו ומהם להסיק על הגורם שהביא לזיהום. הבדיקה משמשת בעיקר לזיהוי של נגיפים כמו נגיפי מחלת הנשיקה (EBV ו-CMV), הפטיטיס, נגיפי הרפס ומחלות הנגרמות על ידי פרזיטים. הבדיקה משמשת גם לזיהוי מחלות אוטואימוניות בהן תוקפים הנוגדנים איברים בגוף.

• עוד דברים שהורים חייבים לדעת.