מאה שנה לבניין חצר מגדל

השבוע נפתח בסדרה חדשה בת שלושה פרקים שבה נביא את סיפור הקמת החווה והמושבה במגדל לרגל 100 שנה לבנייה במקום.

החברה רבקה הורביץ, שמשפחתה נמנית על הקבוצה האמריקנית שהגיעה למגדל בראשית שנות העשרים, עוסקת במשך שנים רבות באיסוף התעודות והתצלומים של מגדל. במקום נמצא מרכז מבקרים שאפשר לבקר בו וללמוד על תולדות המקום.

חצר מגדל היתה אחת מדרכי יישוב הארץ, מיוזמתם של הקרן הקימת לישראל וארתור רופין, שפעל להגשמת יוזמות אלו. רופין חיפש פתרונות לקליטת היהודים שרצו לבוא לארץ ישראל - פתרון של ישוב הנושא עצמו מבחינה כלכלית ולא נזקק להקצבות ותרומות. 

1. בשנת 1906 הגיעה קבוצה של גרמנים קתולים לחוף הכנרת, ליד הכפר הערבי מג'דל. הם ביקשו להקים מנזר בסמוך לקברה של מריה מגדלנה ולרכוש חלקת אדמה ממנה יתקיימו. בשנת 1908 הם רכשו 6,500 דונם משיח' מקומי ובנו על הגבעה שמול מג'דל את שני הבתים הראשונים. הקדחת ממררת את חייהם והם מבקשים לעזוב את המקום.

מהנדס המדידות של חברת הכשרת היישוב באותה העת היה יוב טריידל. המהנדס שהיה ממוצא גרמני, הכיר את המתיישבים הקתולים. הוא הציע למפעיליו המלומדים, ד"ר רופין ופרופ' וורבורג, לגייס הון לצורך רכישת אדמות הקבוצה. הללו מצידם פנו לקבוצת יהודים ציונים אמידים מרוסיה: יחיאל צ'לנוב, ניידיץ', וישניאק, גוץ, קרמניצקי, מינסטר, ביילין, צייטלין, דיאמנט, זקס וגורלנד. בשיתוף עם פרופסור וורבורג הם הקימו את "חברת טבריה אדמות ונטיעות", שרכשה מידי הגרמנים את אדמת מגדל. בשנת 1909 נשלמה עסקת הרכישה.

הרעיון של רופין היה להקים במקום חווה לגידולים חקלאיים ולבעלי חיים, אשר תספק עבודה לקבוצת החלוצים שבאו לארץ וגם תכשירם לעבודת החקלאות. למנהל החווה נתמנה משה גליקין אשר נעזר באגרונומים אייזנברג וברמן.

2. שדה בצל בהשקיית תלמים. חוות מגדל, 1912

3. ארוחת צהריים בשדות החווה, 1912. צילום: בן-דב (הוספת צבע ידנית)

3. בשנת 1912 ערך הצלם הווינאי ליאו קאהן מסע צילום בא"י, והגיע גם לחוות מגדל. בצילום: שער הכניסה לחווה

4. מבני המשק של החווה, 1912

5. הפינה הדרום-מערבית של חצר מגדל, 1912. בית זה נקרא בית טרומפלדור משום שזהו המקום שאליו הביא יוסף טרומפלדור את חבריו לקומונה. טרומפלדור היה יהודי אשר דרש מהשותפים הסובבים אותו להסתפק במועט ולהספיק בעבודה לפחות את מה שהוא היה עושה ביד אחת. היו לו טענות קשות אל מנהל החווה משה גליקין על שהעסיק גם פועלים ערבים כדי להספיק את העבודות בשדה עת היה מחסור בפועלים עבריים.

6. חוות מגדל, 1912. ה"ירקניות" פועלות בחווה עם מנהל העבודה גרשון בן צור בשדה דלועים. מימין: בת ציונה פלנדבוים-פיינשטיין, יהודית מנדלסון-אדלר, קוזלובסקי, לאה לוסבן-רוזנבליט, שרה בן צור-גרינשפן, גרשון בן-צור (מנהל העבודה), לאה כץ, תחיה ליברזון, שרה פיקסמן, דבורה מדורסקי, פיקסמן

7. חוות מגדל, 1912,. פועלים בהכשרת שטח החווה

8. חוות מגדל, 1912. 1 דוד צירקין, 2 הניה, 3 צבי שץ, מחברי הקומונה של טרומפלדור. במאורעות 1921 נרצחו ביפו צבי שץ ויוסף חיים ברנר

9. גידול טבק בחוות מגדל, שנות העשרה, ברקע חצר החווה

10. לרגלי המושבה סמוך לכביש לטבריה נמצא מעין נון, אשר סיפק את מי השתייה למושבה בראשיתה. המעין והבריכה סביבו קיימים עד היום

11. חוות מגדל: משה גליקין מנהל החווה ליד בית טרומפלדור. גליקין (נולד ברוסיה ב-1874 ונפטר בישראל ב-1973) היה ציוני נלהב שלא פחד להתנגד לדעותיו של הרצל. בשנת 1903, כאשר הרצל נפגש ברוסיה עם שר הפנים פלווה אשר היה אחראי על הפוגרומים ביהודים, העז גליקין למתוח עליו ביקורת. הרצל ענה לו (ע"פ גליקין) "על גשר הפיקוד של רב החובל כתוב: אל תפריע למפקד בזמן שהאוניה מפליגה". כמו כן, ביקר את הרצל כשהעלה את תוכנית אוגנדה

12. מגדל, 1920. חברי גדוד העבודה ואנשי קבוצת אחווה: 3 - חיה אלטשולר. דמויות נוספות בקבוצה: דולינסקי, פנינה לירמן, יוסף וזינה אטקין, חרמוני. אנשי קבוצת אחווה הקימו את קיבוץ שריד

13. 1921 - חברי גדוד העבודה אשר הקימו את מחנם ליד חוות מגדל, עבדו בסלילת כביש טבריה-ט'בחה. בצילום: חציבת חצץ לכביש (מההר שמעל הגן הרוסי של היום)

אנו פונים לנכדים או לנינים של אלו שעברו בחוות מגדל ובביתם מצוי חומר תיעודי-צילומי על קורות אותם ימים בחווה - צרו קשר עם מעבדת 'ביתמונה' כדי שנתעד חומר זה למען הדורות הבאים

• לכל הכתבות במדור "טיול לעבר"
  

• פרויקט מיוחד: היסטוריה ישראלית על ציר הזמן - לחצו כאן