האוצר מנסה לגבות מס בריאות אחיד ולא מדורג

מס חדש נולד? ועדת השרים לענייני חקיקה דנה היום (א') בהצעת חוק מטעם משרד האוצר לבטל את מס הבריאות המשולם לביטוח הלאומי - שכיום מדורג בהתאם לשכרו של העובד - ולהטיל "מס גולגולת" לבריאות בסך של עד 90 שקלים שאותו ישלם כל אזרח לקופת החולים בה הוא חבר.

בנוסף על ביטול המס הדיפרנציאלי המוטל כיום ומסייע לבעלי המשכורות הנמוכות, יחייב החוק עקרות בית, שהיו פטורות עד כה מתשלום מס בריאות, לשלם את המס החדש.

מדובר בהצעה שהיא חלק מחוק ההסדרים לתקציב המדינה לשנת 2008. בתום הדיון החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לדחות את ההצבעה בעניין ליום רביעי.

ההצעה זוכה להתנגדות עזה מצד משרד הבריאות, קופות החולים וארגונים חברתיים בנימוק שהיא סותרת את עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנועד להבטיח שוויוניות בטיפול וניתוק הקשר בין תשלום לבין קבלת שירותי בריאות מהקופות.

בן יזרי: "חוק הרסני"

כיום משלמים אזרחי ישראל, מגיל 18 ועד גיל הפרישה (64 לנשים ו-67 לגברים) מס בריאות בשיעור של 3.1% על 4,600 השקלים הראשונים בשכרם. מי שמרוויח יותר מסכום זה משלם 5% נוספים - רק על יתרת השכר.

על פי הצעת האוצר, מצב זה ישתנה: מי שמרוויח עד 35% מהשכר הממוצע במשק יהיה פטור לגמרי מתשלום מס בריאות, אולם קופת החולים תגבה ממנו ישירות סכום של עד 90 שקל, בהתאם לתעריף שיקבע על ידי הקופה. מי שמרוויח מעל ל35% השכר הממוצע, ימשיך לשלם מס בריאות, אולם מס זה יקטן ב-90 שקלים. במקביל, תגבה ממנו קופת החולים סכום של עד 90 שקלים.

כאמור, הצעת החוק תחייב גם עקרות בית לשלם סכום של עד 90 שקלים לקופות החולים. באשר לקשישים, ומקבלי הבטחת הכנסה, גמלת נכות ומזונות, המצב יישאר על כנו, והם ימשיכו לשלם סכום של 88 שקלים לביטוח הלאומי. אסירים, עולים חדשים, ילדים עד גיל 18 וחיילים בסדיר, ימשיכו ליהנות מפטור מתשלום.

שר הבריאות, יעקב בן-יזרי, ביקש מעמיתו שר המשפטים דניאל פרידמן לפעול להסרת נושא זה מסדר יומה של ועדת השרים לחקיקה. במכתב ששלח כינה בן יזרי את החוק "חוק הרסני" וציין כי ההצעה "מרובה כשלים, סדקים ותמיהות ומעוותת את עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ההצעה עלולה לערער ולמוטט את עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, את קופות החולים ואת הביטחון הסוציאלי".

הארגונים החברתיים: זהו מסלול עוקף גבייה מעקרות הבית

במשרד הבריאות ובארגונים החברתיים - כמו רופאים לזכויות אדם, מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח - מזהירים כי יישום ההצעה יפגע קשות באוכלוסיות המשלמות כיום את התעריף המופחת, שהן אוכלוסיות המשתכרות הרבה מתחת לשכר המינימום. בנוסף, טוענים בארגונים החברתיים כי האוצר מנסה למצוא מסלול עוקף לגביית מסים מעקרות הבית, לאחר שנכשל בהטלת ביטוח בריאות על עקרות הבית - הצעה שהוצאה מחוק ההסדרים.

עוד טוענים בארגונים החברתיים, כי לפי הצעת החוק אוכלוסיות חלשות של מקבלי קיצבאות, בהם מקבלי קיצבאות זקנה או נכות, לא יהיו חייבים בתשלום מס והדבר יפחית את המוטיבציה של קופות החולים להתחרות על פלח אוכלוסיה זה.

קופות החולים מתנגדות: לא רוצות להפוך לחברת גבייה

קופות החולים ומשרד הבריאות מתנגדים להצעת החוק משום שהיא תציב את קופות החולים בתפקידי גבייה ותטיל עליהן עלויות הנאמדות ב-50 עד 100 מיליון שקל בשנה. בנוסף, יווצר ניגוד עניינים בין חובת הקופה המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לספק שירותי בריאות במנותק מהתשלום, לבין החובה החדשה שעלולה להיות לה לפעול כגובת התשלום.

קופות החולים לא יוכלו למנוע טיפול מאדם שחייב להן כסף ולא יהיה בידן "שוט" אפקטיבי לגביה. היועץ המשפטי של שירותי בריאות כללית כתב בעניין זה כי "פעילות הגבייה תגרום לפגיעה קשה באמון הציבור בקופות החולים".

כבר כיום מגיע יותר משליש מהמימון של מערכת הבריאות בישראל מכיסם הפרטי של האזרחים. לפי הערכת משרד הבריאות החוק החדש יגדיל בכעשרה אחוזים את המימון הפרטי מ-36 אחוזים ל-46 אחוזים, ובהתאם לכך יקטן המימון הציבורי. בכך ישראל עשויה להפוך לאחת ה"שיאניות" בתחום המימון הפרטי של שירותי הבריאות במדינות המפותחות, ה-OECD.

גורם במשרד הבריאות ציין כי "תפקיד הקופות הוא לתת בריאות ולא לגבות כסף. הצעת החוק פוגעת בעיקרון השוויון שבבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובניתוק הקשר בין תשלום לבין קבלת שירותים".  

ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר מעוניין בהגברת התחרות בין קופות החולים. החלטת הממשלה, אותה אישר גם שר הבריאות עצמו, מאפשרת לראשונה לאזרחים בכללותם לשלם מס בריאות מופחת, ולקופות החולים להתחרות ביניהן על טיב השרותים לטובת האזרח".