כסף לא גדל על העצים? דווקא כן!
אם לילד יש כסף מתי שהוא רוצה, לאיזו מטרה שירצה - אז בעצם, כסף כן גדל על העצים, לא? פרופ' עמוס רולידר רוצה להזכיר להורים שלהטיף ולהסביר לא יעזור. ילדים יבינו מהו כסף רק ממה שקורה בבית בפועל
הורים רבים ימהרו לעדכן את ילדיהם בידיעה המרעישה כי כסף אינו גדל על עצים, אך הם לא בהכרח יגבו זאת בהליכים החינוכיים המתבקשים מכך. המשפט היוצא מליבם האוהב של מרבית ההורים ואומר "אנחנו נעשה הכול עבור הילדים שלנו", מקבל לעתים את ביטויו הבולט ביותר בקנייה ובנתינה מתמשכת, כמעט ללא חשבון ובקרה, במטרה להיענות לרצונותיו של הילד.
"אמא, תקני לי כדורגל צהוב", מבקש רונן בן ה-7 מאימו. "אין בעיה חמוד, למתי אתה צריך את הכדור?" משיבה אימו, "אבא, אני צריך כסף", זועק לאוויר עידן בן ה-15". "הארנק שלי במטבח", משיב האב וממשיך לשוחח בטלפון.
ואכן, עם היוולדם של היקרים לנו מכל (ולפעמים כבר לפני כן), אנחנו מתחילים במסע בלתי נגמר של קניות ורכישות עבורם. שמעתי לא מכבר את אחד מחברי מהרהר בקול כי כמות הצעצועים והמתנות שילדו קיבל בשנתיים הראשונות לחייו, עוברת את הכמות שהוא קיבל במשך כל חייו.
התהליך מתחיל בשנים הראשונות, כאשר ההורים וכל הסביבה הקרובה והאוהבת החפצה ביקרם, קונים לילד את כל אשר יצרני הצעצועים והאבזרים מציעים לכל גיל ומטרה. התהליך נמשך כאשר הילד גדל ומגלה כי באמצעות הכסף הוא יכול לספק באופן מיידי ועצמאי את רצונותיו וכל אשר עליו לעשות הוא לדאוג שהוריו יזרימו לו את המזומנים בעקביות ובהתמדה.
כאשר הילד גדל (כמו גם מחירם של מאווייו), מגלים ההורים כי מדיניות הנתינה ללא חשבון ובקרה עיצבה ילד אשר אינו יודע שובע, מחוסר יכולות איפוק, דחיית סיפוק וקבלת סירוב, אשר מצפה כי הוריו יקנו לו או יספקו לו כסף כל אימת שיחפוץ. בשלב זה מנסים חלק מההורים לעצור את סחף הנתינה וללמד את ילדם כי "כסף אינו גדל על עצים", לטעון בפניו כי הם עובדים קשה למחייתם וכי עליו להתחשב בכך ומיידעים אותו מדי פעם כי כשהם היו ילדים, הם לא קיבלו את כל מבוקשם וכי הם מרגישים לעיתים כמו כספומט מהלך.
בהמשך, כאשר ההורה מבין כי הפסיד במערכה למיגור הרכושנות של ילדו, הוא עובר לשלב ההשלמה המלווה בהצטדקויות מהסוג של: "לי לא היה כשהייתי ילד. לפחות שיהיה לו" או "כאדם מבוגר הוא כבר יאלץ ללמוד בדרך הקשה כשהאוברדרפט שלו ילך ויגדל".
הורים יקרים, נתינה לילדים ללא בקרה וחשבון, אם מתוך בחירה ואידיאולוגיה ואם מתוך כניעה ללחציהם, הינה ראשית כל, החמצה בלתי נסלחת של הזדמנויות פז לחינוך לערכים של עבודה, חיסכון, צניעות, עמידה בפיתויים, מידתיות, תכנון ושימוש מושכל בכסף. בנוסף לכך, נתינה כזו מהווה מרשם די בטוח לגידולו של ילד ההופך למתבגר ומבוגר שכמעט ואינו מסוגל לתכנן את צעדיו הכלכליים, אינו מסוגל לחסוך, רוכש דברים שאינם בהכרח לטובתו, חי ללא חשבון ותקציב מכספים שבדרך כלל אינם ברשותו או מהמר בקלות. בקיצור, אדם די אומלל, אשר רבים הסיכויים שיגדל גם את ילדיו שלו ברוח כזו.
לפניכם 10 שאלות. אם עניתם בחיוב לפחות על 5 מתוכן, הפשילו שרוולים והתחיל בצעדים להקניית ערכים חשובים לילד בעניינים כספים.
האם לדעתכם ילדכם:
- מבזבז בקלות יתרה וללא חשבון כספים הנמצאים ברשותו?
- מבקש / מנדנד לעיתים תכופות מדי כי שתקנו לו?
- אינו שומר על חפצים ומאבדם לעיתים קרובות?
- אינו נוהג להחזיר חפצים למקומם?
- אינו נוהג לסדר את חפציו?
- מעדיף לקנות אוכל בבית הספר על פני לקיחת אוכל מהבית?
- מלווה / משאיל לחבריו בנקל כספים / חפצים מבלי שיבקש / ידרוש כי יוחזרו לו?
- לווה כסף מחבריו מבלי שיוכל להחזיר?
- מעדיף לזרוק חפץ שהתקלקל / התיישן למרות שניתן לתקנו / לשפצו?
- דורש לעיתים קרובות כי תרכשו עבורו בגדי מותגים יקרים, למרות שארונו מלא בבגדים ראויים?
כיצד נלמד את ילדינו להתייחס בכבוד לכסף ולרכוש – עצות שעובדות:
למדו את ילדכם להעריך את מה שיש לו
החל מגיל צעיר, הקפידו שהילדים יוקירו תודה כאשר הם מקבלים משהו במתנה, למדו אותם כיצד לשמור על חפציהם על ידי הקפדה כי יניחו אותם במקומם בתום השימוש, יחזירו הביתה את אשר לקחו עימם בצאתם ויעקבו אחר חפצים שהשאילו לחבריהם וידאגו כי יוחזרו אליהם.
המפתח ללימוד אחריות זו טמון בחיזוק הילדים על התנהגויות של אחריות לחפציהם, התעקשות עקבית שישמרו עליהם (גם כאשר הדבר נראה קטנוני בעינכם) והחשוב מכל, במידה ואבד חפץ כלשהו לא למהר להחליפו בחדש או אחר בכדי שיחושו בחסרונו.
תאמו ביניכם עמדות
כאשר ילדכם פונה אליכם בבקשה לרכוש דבר מה עבורו אל תמהרו למלא כל בקשה, התייעצו ותאמו ביניכם את מידת הצורך, התזמון ואת יכולתכם האמיתית למלא את מבוקשו טרם הנתינה. אמרו לו ברצינות כי אתם רוצים לחשוב על בקשתו וכי תחזרו אליו לאחר מכן. התנהגות הורית שקולה כזו מעבירה מסר לילד כי החלטה על הוצאה כספית איננה אוטומטית וטעונה בדיקה ושיקול דעת.
אל תשחדו את הילד
שימו לב: חשוב ביותר כי לא תבטיחו לילד לספק לו את רצונותיו בתנאי שיפסיק (לשון עתיד) להתנהג שלא כראוי ו/או בתמורה להבטחותיו להתנהגות נאותה בעתיד. נתינה בתנאים כאלה מלמדת את הילד לסחוט מהוריו טובות הנאה תמורת התנהגות נאותה ומהווה במהותה מתן שוחד לילד בתמורה להתנהגות בהתאם לציפיות.
למדו את ילדכם לחסוך
אין כמו חינוך לחיסכון, המאפשר ללמד את הילד דחיית סיפוקים, תכנון לטווח ארוך והבנה כי לעיתים יש לעבוד קשה עד שמשיגים מטרה מסוימת. חינוך לחיסכון יכול להתחיל מהרגע שבו הילד מקבל כסף ומבין כי לדברים שונים יש ערך כספי שונה.
חסכון פירושו להפריש חלק מהכסף הנמצא בידי הילד למטרות ארוכות טווח. לכן מן הראוי הוא כי במקום מדיניות של נתינה על פי בקשת הילד רצוי לתכנן מראש ולתת לילד אחת לשבוע סכום מסוים של כסף אשר חלקו ישמש את הילד לצרכיו השוטפים וחלק אחר יופרש לחסכון ארוך טווח.
בכדי לא להעמיד את הילד בפני הצורך (הלא פשוט) להמתין תקופות ארוכות מדי טרם יממש את חסכונותיו, רצוי לקבוע יעדי חיסכון בטווחי זמן שונים. לדוגמא, הילד יכול לחסוך בו זמנית מספר שבועות לקראת רכישת כדור אהוב או יציאה לטיול מסוים, מספר חודשים לקראת רכישת אופניים ומספר שנים לקראת לימודים עתידיים. כאשר הילד מקבל כספים ממקורות שונים, כגון מסבא וסבתא, מתנות יום הולדת, דמי כיס ואפילו רווח מעבודתו, חשוב להקפיד כי כללי השימוש הנכון בכסף חלים על כל הכסף שברשותו ללא קשר למקור קבלתו.
האמירה: "הכסף שלי ואני יכול לעשות בו כרצוני", הנשמעת לעיתים קרובות מדי מפי הילדים ומקבלת את הלגיטימציה של ההורים, אינה נכונה באופן גורף, כאשר העובדה שיש בידיו כסף מעוררת בעיה, רצוי לסייג אמירה זו עם ההגבלות הרלוונטיות.
עמדו בלחצים ולמדו לומר "מצטערים, אבל לא!"
הספרות המחקרית והניסיון החינוכי מלמדים כי חשוב ללמד ילדים כבר מגיל צעיר לקבל את העובדה כי בחיים לא תמיד מקבלים את כל אשר רוצים. היכולת לקבל "לא" ולהמשיך הלאה, חשובה מאין כמוה לעתידו של הילד והסתגלותו לחיים האמיתיים. "לא" הנאמר מדי פעם (בטון אוהב ונחוש) מסיבות ראויות, ימתיק מאוד את ה"כן". נכון, עמידה ב"צונאמי" בעקבות סירוב אינה קלה כלל ודורשת נחישות ותמיכת בן הזוג, אך לטווח ארוך (ובינוני) המאמץ והקושי משתלמים.
שתפו את הילדים במצבכם הכלכלי האמיתי
נצלו הזדמנויות ניטרליות טבעיות בכדי להסביר לילדיכם בשפה התואמת את גילם את מצבכם הכלכלי ואת העובדה כי כמעט כל דבר שעושים וקונים כרוך בהוצאה כספית מסוימת. עוד הסבירו כי ישנם דברים הכלולים בתקציבכם המשפחתי ואחרים שאינם כלולים וכי גם אתם חוסכים מדי חודש לקראת נסיעה לחופשה או לקראת לימודיהם בעתיד או לקראת רכישת מכונית - דברים העולים כסף רב אך ברי השגה אם חוסכים בסבלנות לקראתם.
בהצלחה!
פרופ' עמוס רולידר , אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
