בשבילי דרך בורמה לזכר יצחק רבין
לקראת יום הזיכרון ה-13 ליצחק רבין נלך בעקבות מורשתו בשבילי פארק רבין שבאזור שער הגיא בהרי ירושלים, ונטייל במקום בו פעלה חטיבת הראל בפיקודו במלחמת העצמאות
פסלי המשוריינים בפארק רבין (צילום: באדיבות ארכיון קק"ל)
תעודת זהות
אזור גיאוגרפי: שפלת יהודה והרי יהודה. חלקו העיקרי של הפארק נמצא בשפלת יהודה, באזור דרך בורמה וחלקו הנוסף בהרי יהודה עצמם.מתאים לטיולים: לכל המשפחה. נסיעה ברכב פרטי בדרכי עפר והליכות קצרות ברגל.
עונה מומלצת: כל השנה.
שטח הפארק: פארק יצחק רבין משתרע על פני כ-15,000 דונם באזור שער הגיא. מתחיל מנחשון ובקוע במערב ועד לאנדרטת פורצי הדרך לירושלים שליד מחלף שורש במזרח.
אורך המסלול: 16 ק"מ, לא מעגלי. נקודת התחלה: מצפה הראל. נקודת סיום: מצפור שער הגיא (חירבת חתולה). המבקשים להמשיך את הטיול יוכלו להמשיך בקטע של דרך הג'יפים, מחניון מח"ל לבית מאיר (מתאים לרכבי 4X4)..
משך הסיור: 4-3 שעות בהתאם להתעניינות.
חניוני נופש: חניון מצפה הראל - שולחנות פיקניק, ברזי מים ושירותים. חניון עין סוסין - שולחנות פיקניק וברזי מים. חניון "מעלה התאנה" - שולחנות פיקניק. חניון החרוב - שולחנות פיקניק. חניון עין חילה - שולחנות פיקניק וספסלי ישיבה בסמוך למעיין. חניון המשוריין - שולחנות פיקניק, מתקני משחק, מגלשות, נדנדות וארגז חול לילדים.
התאמה למוגבלים בתנועה: בחניון מצפה הראל - פני השטח והמצפור נגישים לנכים, כמו גם שולחנות הפיקניק והשירותים. חניון השיירה - שולחנות פיקניק נגישים לנכים.
כללי התנהגות: אין לרדת מהדרך המסומנת. יש לנהוג בזהירות ויש לבדוק את מצב הדרך לאחר רדת הגשמים. אסור לטפס על המגדל לאיתור שריפות יער שנמצא במצפה הראל.
אתרים נוספים בסביבה: מנזר לטרון, מוזיאון השריון (בתשלום), פארק קנדה-איילון, יער צרעה הנשיא.
קצת היסטוריה
דרך בורמה היתה במלחמת העצמאות קנה הנשימה של ירושלים הנצורה. בין גאיות נחבאים הטובלים כיום ביערות שאותם נטעה קרן קימת לישראל, עברו השיירות לבירה, כשהן נושאות אספקה ותחמושת. הדרך נקראת על שמה של דרך עוקפת, אותה סללו הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה, מסין למנדלי שבבורמה (כיום מיאנמר), כדי "לדלג" על הדרך הראשית שהייתה בשליטת היפנים. גם בימי מלחמת העצמאות המטרה הייתה לפתוח דרך עוקפת לשיירות שהובילו מזון ללוחמים הנצורים בירושלים ומכאן נגזר שמה.הימים ימי מלחמת העצמאות, ירושלים הבירה נצורה. שלושה פלמ"חניקים מלוחמי חטיבת הראל זכו בחופשה והחליטו לרדת לתל אביב. הם נעו בלילה במורדות הגבעות ובערוצים הנחבאים מעיני חיילי הלגיון הירדני, ולבסוף הגיעו לחולדה. תגלית הדרך החדשה נוצלה מייד לשליחת תגבורת רגלית של 150 לוחמים מחטיבת "הראל" ומיחידת הסיור של גדוד 52. ב-29 במאי 1948 הוחלט לבדוק אם הדרך אפשרית למעבר ג'יפים. בערבו של אותו יום יצא ג'יפ והתקדם בדרך הקשה במשך שלוש שעות עד שפגש באזור בית סוסין בג'יפ אחר שבא ממזרח ובו נסעו אנשי החטיבה שהגיעו מירושלים. עתה היה ברור כי נפתח פתח לפריצת המצור על ירושלים.
דרך בורמה (צילום: ארכיון קק"ל)
בליל הראשון ביוני עברו בדרך חמישה ג'יפים בפעם הראשונה ובשעות הבוקר הגיעו הג'יפים אל הכביש הראשי. הלוחמים הצטיידו בכלי עבודה שבעזרתם עקרו סלעים ויישרו מהמורות. בעקבות ההצלחה שיפרו אנשי ההנדסה של חטיבה 7 את הנתיב, וזרם האספקה לירושלים גדל מדי לילה. לוחמי החטיבה אבטחו את המשלטים שמצפון לדרך, וכך ניתן היה לנוע בחופשיות רבה בתוואי החדש. בכל זאת, התוואי הקשה למעבר אילץ את כוחותינו להיעזר בג'יפים, פרדות וגמלים. במצב זה אי אפשר היה לספק מזון לכל תושבי ירושלים, שמצבם הלך והחמיר.
בחמישה ביוני, לאחר הנחת רשתות ברזל ("שפאלות") על הדרך, המעבר שופר במורד "מעלה התאנים" התלול. שלושה ימים לאחר מכן החלו עבודות פילוס בקטע סלעי בן 500 מטרים ("הסרפנטינות"), שהושלמו תוך כדי חילופי ירי והפגזות מצד הלגיון הירדני. הדרך נפתחה לשימוש בלילה שבין ה-10 וה-11 ביוני 1948.
יוצאים לדרך
ראשית נבקר במצפה הראל בו ישנו תבליט הממחיש את דרך בורמה ואתריה. המגדל שבמקום שימש בעבר את אנשי קק"ל כמקום תצפית לאיתור שריפות יער (אסור לעלות על המגדל!). מכאן ניסע מזרחה (ימינה) כשמשמאלנו רכס של נקודת גובה 314, עליה מוצבים פסלי לוחמים. נחלוף על פניהם (כדאי לרדת מהרכב ולקרוא את שלטי ההסבר) ונמשיך בנסיעה אל תחנתנו הבאה, עין סוסין.
תבליט הממחיש את דרך בורמה ואתריה (צילום: חוה בראון)
קק"ל שיקמה את המעיין ששימש בעבר את הכפר בית סוסין ונכבש ב-28 במאי 1948. במקום זה נפגשו בלילה שבין ה-29 וה-30 במאי שני הג'יפים הראשונים של חטיבת הראל, שיצאו זה לקראת זה כדי לבדוק את הדרך למעבר רכב. כאן למעשה מתחיל סיפורה של הדרך, לכן כדאי לרדת מהאוטו ולהתרשם מהמקום. בצל עצי הדקל והאקליפטוס הגדולים ישנו חניון ממנו כדאי להעיף מבט על בית השאיבה וקו השילוח. קיימים שלטי הסבר על המבנה וצינורות המים. במרכז החניון עומד עץ אקליפטוס גבוה ועתיק שרצפת גזעו מזכירה רגל של דינוזאור.
ממשיכים בנסיעה ישר (מזרחה) עם הדרך הראשית, במרחק קילומטר אל "מעלה התאנים", בו עצי תאנה שתולים משני צידיו. לפני השלמת דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה האספקה בקטע זה, שהיה משובש מאוד, על גבי ג'יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים. בצידו השני של המעלה הועמסה האספקה על משאיות שהגיעו מירושלים. בנקודה זו מוצבים פסלי ג'יפים ומשאיות העשויים מברזל.
דרך בורמה ממשיכה מזרחה (ישר בסימון האדום) ומגיעה למורד תלול (אינו מומלץ לנסיעת רכב), הידוע בשם "הסרפנטינות". מומלץ לטייל פה ברגל, לכן מי שרוצה לטייל יורד בנקודה הזאת, ואת הרכב ניקח לנקודת הסיום של הקטע כ-400 מ' עד לצומת דרכי עפר שממנו ממשיכים בדרך נוחה. נמשיך עוד כ-700 מ' בדרך בורמה עד לקצה התחתון של ה"סרפנטינות", שם אפשר לאסוף את המטיילים ברגל וגם לראות את קטע מצינור המים, המוצב כאן כאנדרטה ל"קו השילוח". צינור זה החליף את קו המים הראשי לעיר, לאחר שהירדנים פוצצו את תחנת השאיבה בלטרון (12 באוגוסט 1948). הצינור הונח במהירות רבה והמים זרמו בו יום אחד לאחר הפיצוץ בלטרון.
נחזור ברכב כ-400 מ' חזרה, שוב לצומת, משם נמשיך בסימון האדום - היא דרך בורמה, לנקודה תצפית בחניון החרוב שממנו רואים את שמורת המסרק. למבקשים מנוחה בצל עץ החרוב ישנם שולחנות לפיקניק.
הנקודה הבאה היא "עין חילה", מעיין קטן הנובע בצד הדרך ובו חניון לפיקניק. כאן נפגשה דרך בורמה עם "דרך האיילות" - נתיב עוקף לטרון שקדם לדרך בורמה ובו נסעו בעיקר משורייני חטיבת גבעתי, שכונו אז "איילות". במקום ספסלי עץ על פלגי מים. מי שרוצה להירגע למשמע פכפוך מי המעיין - מוזמן.
דרך בורמה ממשיכה מכאן בסימון האדום ומגיעה ל"עין מסילה" - המעיין מדופן בדפנותיו אבנים שיוצרות צורת באר. מולו ישנו חניון נופש פעיל - חניון המשוריין, בו שפע של שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני משחק לילדים כמו מגלשות, נדנדות, ארגז חול וכדומה.
מכאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות להמשך הדרך: האחת למצפור שער הגיא (חירבת חתולה), והשנייה, בהמשך דרך בורמה בחלק העילי ההררי, אל דרך הג'יפים שמובילה אותנו לכביש שורש-בית מאיר.
אנו נמשיך אל מצפור שער הגיא, שם גם נסיים את סיורנו. ניסע בה כ-400 מ' עד לחצר ובה חוות לולים מבוקרים. נעקוף אותה ממערב, משמאל, וע"פ השילוט נעלה מתונות בדרך עפר שאורכה כ-250 מ' למצפור. שיא הרכס (חרבת חתולה) נתפס ע"י לוחמי פלמ"ח-הראל קודם להפוגה הראשונה. המצפור אינו נמצא בשיא הרכס שמדרום לנו, הוא ממוקם מעט צפונה על סוללת עפר שמע"צ שפכה כאן במהלך סלילת כביש עוקף צומת שער הגיא קודם למלחמת ששת הימים.
מהמצפור שקרן קימת החלה לפתחו בשנת 1998,ישנה תצפית מרהיבה ולא שגרתית על פתח שער הגיא. קיימים בו שילוט שבו סיפור הקרבות שהתנהלו באזור, אתר הנצחה לגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") של חטיבת פלמ"ח-הראל וכן אתר הנצחה לחללים מעולי ארה"ב וקנדה.
נרד חזרה מהמצפור בדרך ממנה הגענו, עד לכביש שער הגיא-בית-שמש (38).
מי שרוצה להמשיך את הטיול יוכל להמשיך בקטע ההררי של דרך בורמה, בדרך הג'יפים. ניתן לחצות את הכביש (38)ולהגיע לתחילת הדרך, באנדרטת מח"ל. הדרך תלולה ועולה אל בית מחסיר (בית מאיר), שם מסתיימת דרך בורמה. קטע זה מתאים יותר לרכבי 4X4.
כיצד מגיעים
הכניסה לדרך בורמה בפארק לזכרו של יצחק רבין היא ממצפה הראל. יש לנסוע בכביש מס' 44, בין צומת נחשון לצומת שמשון. כחצי ק"מ אחרי הפניה לכפר אוריה (לבאים מצומת נחשון), יש לפנות שמאלה-צפונה, בסמוך לאתר של חברת מקורות.
לפנייה לכתב/ת 
