קופיף ננסי נדיר שנכחד התגלה מחדש באינדונזיה
מאז שנת 2000 שיערו מדענים כי קופיף הרים ננסי, אחד הפרימטים הזעירים בעולם, נכחד לחלוטין מהטבע. אך משלחת חוקרים מארה"ב הצליחה לראשונה מזה 85 שנה, ללכוד בקיץ קבוצת קופיפים חיים ביערות המדינה. "האתגר האמיתי הוא להצילם מהכחדה בעתיד" אומרת החוקרת בראיון מיוחד ל-ynet
הוא נראה כמו חייזר שעיר מכוכב לכת מרוחק, אך היונק הזעיר בעל העיניים הגדולות שהתגלה הקיץ מחדש ביערות אינדונזיה, נחשב לאחד הקופיפים הזעירים והנדירים ביותר בכדור הארץ. 85 שנה חלפו מאז שמדענים הצליחו לצפות בפרימט ננסי חי ביערות אינדונזיה. בתחילת המילניום שיערו כי המין נכחד לחלוטין מהטבע, אך באוגוסט השנה, משלחת חוקרים מארה"ב, הצליחה "להשיב" את היצור השעיר בחזרה לחיים.
המשלחת מאוניבסיטת "טקסט A&M" שהתה כחודשיים ביערות אינדונזיה במטרה לעקוב וללכוד קופיפי הרים ננסיים החיים בסביבתם הטבעית. מדובר באתגר תובעני בו כשלו משלחות חוקרים רבות בעשורים האחרונים. המשלחת הצליחה לגלות קבוצת קופיפי הרים ננסיים חיים, לראשונה מאז שנת 1923.
"מדובר באחד היונקים הקטנים והחמקמקים ביותר בעולם", אומרת בראיון טלפוני מיוחד ל-ynet פרופ' שרון גורסקי-דויין אנתרופולוגית מאוניברסיטת טקסס ומי שהובילה את משלחת המחקר. "ישנם מספר מינים נוספים של קופיפים, אך מה שמבדיל את הקופיף הננסי מהם הוא שבמקום ציפורן בכל אצבע, יש לו טופרים באצבעות הידיים והרגליים. מידת הגוף שלו קטנה במחצית משאר מיני הקופיפים (שוקל כ-60 גרם) והוא נפוץ רק באזורים גיאוגרפיים מועטים מעל גובה של 1,800 מטר".
נקבת קופיף הרים ננסית (צילומים: Sharon Gursky-Doyen)
חודשיים ביערות - שלושה קופיפים ברשתות
גורסקי ומשלחת החוקרים שהתה ביערות באי סולאווסי באינדונזיה, הנחשבים למקום המחייה העיקרי של הקופיף (Tarsius Pumilus) . במשך יותר מחודשיים השתמשו החוקרים בכ-276 רשתות ערפל בכדי ללכוד את היונקים. "הרגע המרגש ביותר היה כשהצלחנו ללכוד נקבה אחת", היא מגלה. "יש לה מראה ייחודי ושונה משני הזכרים שלכדנו. הרביעי נמלט מאיתנו".אזור היערות הטרופיים באינדונזיה אינו זר לגורסקי. היא חוקרת את הפרימטים במדינה מאז שנת 1993. "קשה מאוד לאתר אותם בסבך היערות ההרריים והעובדה שהם פעילים רק בלילות, הפכה את המסע למאתגר במיוחד", מסבירה גורסקי.
"מזג האוויר היה ערפילי, רטוב וקר. הקופיף הננסי פעיל בעיקר בלילה ונוהג לנוע בין העצים באמצעות זינוק. במהלך היום אנחנו משערים שהוא ישן בכוכים וחורים בעצים המכוסים בטחב".
קופיף ננסי שוקל כ-60 גרם וניזון מחרקים
טופרים במקום ציפורניים
המידע הקיים על קופיפי ההרים הננסיים הוא מועט ביותר. מאז 1921 הצליחו המדענים לבדוק מקרוב רק שלושה פרטים מתים. הראשון נאסף בשנת 1916, השני נמצא חי בתחילת שנות ה-20 והאחרון נלכד מת בשוגג במלכודת עכברים בשנת 2000 ביערות אינדונזיה.
באיגוד השימור העולמי (IUCN) סבורים כי למרות המיקום הנידח והנסתר של היונקים הקטנים, עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי ללמוד כיצד להגן על אוכלוסיית הקופיפים מפגיעה. כיצד שורד הקופיף? לדברי גורסקי, התזונה העיקרית שלו מורכבת מחרקים המעניקים לו את החלבונים הנחוצים.
פעיל בלילה וחי על עצים במקומות גבוהים והרריים
למרות שקופיפי ההרים הננסיים מצויים ביערות הרריים בגובה רב, יש להם אויבים בטבע האורבים להם ברגעים בהם הם מזנקים מעץ לעץ. "האויבים הם מועטים אך מסוכנים. מי שמהווים איום מתמיד לקופיף הם דורסים ובעיקר נצים", מציינת גורסקי. "לאחר שלכדנו את השלושה, הצמדנו להם קולרים מיוחדים עם משדרי רדיו זעירים על מנת שנוכל לעקוב אחרי תנועתם ביער. לצערי, במהלך המחקר הבחנו בנץ שהצליח לצוד את הנקבה וטרף אותה".
המחקר הנוכחי פתח לגורסקי את התיאבון לגלות מידע נוסף על הקופיף כדי לסייע במלאכת השימור שלו בטבע. היא מקווה כי העובדה שממשלת אינדונזיה מודעת כעת לקיומו ומיקומו של הקופיף, הדבר עשוי לסייע במניעת פיתוח וכריתת יערות באזורים בהם הוא מצוי. "יש עדיין פרימטים רבים ונסתרים הממתינים שנגלה אותם באי", היא מסכמת.
