חשיפה: מתחם הקבורה של הורדוס
ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית חושפים את תכולת קברו המפואר של המלך המגלומני והססגוני ביותר שאי פעם מלך פה. בין הממצאים, תיאטרון שנהרס על מנת לפנות מקום למתחם הקבורה וארונותיהם של שני אלמונים שנקברו עם הורדוס
"כשנתגלה המוזוליאום (במאי 2007, א.ל) רק חלקו היה חשוף ולכן לא יכולנו לבדוק את תכולתו" הסביר פרופ' אהוד נצר, שעמד בראש צוות החפירות. "לפני שנה גילינו סרקופג (ארון קבורה, א.ל) אחד, ועתה נחשפו עוד שניים". לצד הסרקופגים נתגלה כלי מאבן, בדמות הכלים ששימשו את הרומאים לאחסון אפרם של המתים, שהוצב על גג המוזוליאום; כמו כן נתגלה תיאטרון גדול ומרשים ביופיו, שנהרס לטובת בנייתו של המוזוליאום המרשים.
פרופ' נצר, ארכיאולוג ואדריכל, החל את עבודתו המחקרית לצד הארכיאולוג הישראלי המפורסם יגאל ידין. מסקנותיו מהחפירות שערך בהר ההרודיון הן שמתחם הקבורה המפואר הוא ללא ספק משכן הנצח של מלך יהודה המפורסם. "לא הבאתי איתי כובע" אמר לכתבים, "אבל אני אוכל אותו אם הורדוס לא קבור שם". כמו כן סבור נצר כי מתחם הקבר של המלך, ששלט בחסות הרומאים בין השנים 4-37 לפנה"ס, נהרס על ידי המורדים היהודים בעת המרד הגדול, בין השנים 70-66 לספירה.
"הרסיסים של שניים מהארונות נמצאו מרוכזים בשפוכת אחת, בפינה המזרחית של האתר ולמרגלות הפודיום עליו הונחו. ניתן להסיק מכך כי הם הושלכו למטה על ידי המורדים". הורדוס היה שליט שנוי במחלוקת ועל אף מפעלי הבנייה הגרנדיוזיים שלו, והעובדה שהפך את יהודה למרכז תרבותי באימפריה הרומית, היה שנוא על חלקים בעם שביקשו להשתחרר מהשפעת רומא ולייסד ממלכה יהודית עצמאית. נצר הוסיף ואמר שנמצאו שרידים של מטבעות, אבני קלע ותנור אפייה, המעידים שהמורדים התבצרו בהר ההרודיון לאחר שפלשו אליו וניהלו ממנו קרבות עם הרומאים.
מי נקבר עם הורדוס?
בהיעדר ממצאים כתובים, קשה לשער מי הם שני האנשים שנקברו במתחם יחד עם הורדוס. עם זאת, הסכים פרופ' נצר להעלות כמה השערות. הוא משער כי הארון שנתגלה לפני שנה, וזכה לכינוי "הארון האדום", הוא ארון הקבורה של הורדוס עצמו. העובדה שהארון מעוטר באופן מרשים במיוחד ויוצא דופן בצבעו, לצד העובדה שהוא נמצא מנופץ לרסיסים רבים ובמוקד אחר משני הארונות האחרים, מביאים את החוקרים לשער כי זהו הארון המלכותי.
שני הארונות שנחשפים עתה הם לבנים ובגדלים שונים. הגדול זכה לכינוי "הלבן המפואר" ונצר משער שנקברה בו אשתו החמישית של הורדוס, מלתאקי, אם בנו ויורש כתרו ארכילאוס. השערה זו מבוססת על ההנחה שארכילאוס, שמלך בעת קבורת הורדוס ובניית המוזוליאום, טמן לצד אביו את אמו ולא אישה אחרת של המלך. הארון שני, "הארון הקטן", הוא אולי ארון אשתו השנייה של ארכילאוס, שמתה בשנת 5 לספירה. השערה זו מסתמכת על כך שאישה זו מתה לפני שארכילאוס הוגלה לגליה (צרפת של ימינו) על ידי הרומאים.
היכל התהילה של מלך יהודה
המוזוליאום של הורדוס הוא חלק ממפעל בנייה אדיר ומגלומני, אותו החל המלך השאפתן וסיים בנו. המתחם כולל הר מלאכותי, עם גרם מדרגות שטיפס ממרגלות ההר עד למוזוליאום, בו הונחו ארונות הקבורה. המוזוליאום עצמו בנוי משתי קומות. הראשונה, בגודל של 9X9 מטרים, כללה חדרים רבים. מעליה נבנה פודיום עגול ששימש לטקסים והוקף ב-18 עמודים שסודרו במעגל. מעל הפודיום נבנתה קומה נוספת, בה היה חדר עגול ורחב ידיים, שם הונחו ארונות הקבורה. חדר זה היה מקורה בכיפה בצורת קונוס. בראש הכיפה הונח כלי אבן בדמות כד אפר רומי, בו נהגו לאחסן את אפרם של המתים.
"הדרך היחידה בה ניתן להצדיק את בנייתו של מתחם כה מפואר ומרשים" אמר נצר, "היא בכך שהורדוס ביקש עוד בחייו להיקבר במקום צחיח ומבודד". ההר המלאכותי וגרם המדרגות נבנו לאחר מותו של הורדוס בידי בנו. את מתחם ההרודיון הקיף גן נוי מפואר ומרשים, ששרידיו נחפרו גם כן.
מחיר התהילה
הרודיון שימש כארמונו של הורדוס לפני ששימש כמתחם הקבורה שלו. היה זה הארמון המפואר ביותר שנבנה אי פעם ביהודה ונחשב בזמנו לאחד המפוארים בעולם. במהלך החפירות נחשף חלק מהארמון, שלא היה מוכר לחוקרים עד כה. תיאטרון רומי קטן יחסית (תכולה של 750-650 צופים) עם במה מלבנית בגודל של 24X13 מטרים ויציע בקוטר של 32 מטרים. הממצא המרגש ביותר בתיאטרון זה הוא "חדר אח"מים", בראש היציע, שנבנה עבור אנשי האצולה. החדר בגובה 6 מטרים וקירותיו מעוטרים בציורי קיר ססגוניים.
מניתוח הסגנון האמנותי של ציורי הקיר, הגיעו החוקרים למסקנה כי הם צוירו בין השנים 10-15 לפנה"ס, מה שמוביל להשערה כי בנייתו קשורה לביקורו ביהודה של המשנה לקיסר רומא, מרקוס אגריפה, בשנת 15 לפנה"ס. סגנון הציור, סקו (ציור על טיח יבש), לא נתגלה עד כה במבנים מקומיים והוא אופייני לאזורי רומא וקמפניה שבאיטליה.
התיאטרון המרשים אירח מופעים בתקופת מלכותו של הורדוס אך כמו מבנים בימינו, גם הוא נאלץ לבסוף לפנות את מקומו למפעל בנייה חדש. שרידי התיאטרון נמצאו קבורים תחת ההר המלאכותי שבנה ארכילאוס ואבנים רבות, שהרכיבו את יציעו ובימתו נלקחו לשימוש חוזר בבניית גרם המדרגות למתחם הקבר. נראה שחיי התרבות הוקרבו על מנת לפאר את שמו וזכרו של הורדוס. "המשך חשיפתו של תא הכבוד, הוא תהליך יקר, ממושך ומסובך" העיר נצר. "אך התיאטרון, גן הנוי וממצאים נוספים באתר מעידים על חיי התרבות התוססים שרחשו כאן, במשך תקופה קצרה יחסית של כ-20 שנה. ניתן לשער שכל שנה פקדו את ההרודיון אלפי אנשים. האתר מעיד גם על גדולתו של הורדוס כיזם ומוציא לפועל של מפעלי בנייה".
