מקוּרָאסון עד בּוּרלֶה: שיבושי לשון בתחום האוכל

רוצים גֶ'בֶּטָה? קוּקי סן ז'אק? סָביצָ'ה? הישראלים, כך מתברר, אלופי השיבושים בשמות מונחים מתחום האוכל. יעל גרטי ליקטה את המיטב

יעל גרטיפורסם: 26.11.08 , 12:53

ניתן לפגוש בהם בתפריטי המסעדות, בפיהם של מלצרים וטבחים ובעצם בכל מקום, כל הזמן: מתברר שאנו, עם הסגולה, אלופים בשיבושי מונחים מעולם המזון. מדוע זה קורה? משום שאנו מאמצים שלל מושגים מרחבי העולם, חלקם בשפות שאינן בהכרח שגורות בפינו, ובדרך, איך לא, משהו משתבש. בנוסף, התפריטים במסעדות והעיתונים אינם מנוקדים (ואינני מצפה שיהיו מנוקדים) – והרי לכם סלט של קוּרָאסון, גֶ'בֶּטָה וקרם בּוּרְלֶה.

באופן הגיוני בהחלט ביחס למיקומנו במזרח התיכון, אין אנו משבשים מונחים ערביים דוגמת חומוס, סביח או משאוושה. מרבית השיבושים מתרחשים בקרב מונחים מהשפה הצרפתית ומהשפה האיטלקית, שבהן רובנו, מה לעשות, לא שולטים. ליקטתי את מיטב השיבושים הנפוצים בארצנו, והרי הם לפניכם.

אָל דָנְטֶה

אפשר שמשבשי המונח מוקירים תודה לדָנְטֶה אליגיירי, המשורר והפילוסוף האיטלקי, אך מקור המונח אל דֶנְטֶה (al dente) הוא דווקא דנטלי: dente פירושו שן באיטלקית, והכוונה בפסטה אל דֶנטה היא שהפסטה תהיה מעט קשה ומוצקה, נגיסה - ולא רכה וסמרטוטית.

אָלִי אוֹלִי

אָלִי אוליו, אָליוֹ אוֹלי, איך לא קראו למנת הפסטה בשמן זית ושום, הנקראת אָליוֹ אֶ אוֹליוֹ (Aglio e Olio), שפירושו באיטלקית פשוט שום ושמן.

בּוּפֶטים

ביחיד: בּוּפֶה, Buffet בצרפתית (ה- t אינה מבוטאת), שפירושו מזנון, ואיך ברבים? בּוּפֶטים, כמובן. מה נכון? מזנונים.

גֶ'בֶּטָה

גֶ'בֶּטה או גָ'בָּטָה הם שיבושים נפוצים מאוד ללחם האיטלקי הלבן, שביטויו הנכון הוא בכלל צָ'בָּטָה, כיוון שהמילה האיטלקית, שפירושה נעל-בית, כתובה כך: Ciabatta, וכשיש שילוב בשפה האיטלקית של האותיות cia הוא מבוטא צָ'ה, כמו במילה צ'או (Ciao). מאיפה באה הג'? לאלוהים פתרונים.

טָמְפּוּרָה

טֶמְפּוּרָה (Tempura) הם ירקות, פירות-ים או טופו טבולים בבלילה ומטוגנים, אך בארץ רבים נוהגים לכנותם בשם טָמְפּוּרָה או טָמְפּוֹרָה.

טָרְיָאקִי

טֶרִיָאקִי (Teriyaki) הוא רוטב סויה מתובל וסמיך (וגם שיטת בישול יפנית, לפיה צולים בשר ואז טובלים אותו במרינדה שמכילה רוטב סויה מתוק) אך בארץ זוכה רוטב זה לשם טָרְיָאקי.

מֶזונְפְּלָאס

אחד השיבושים הנפוצים במטבחי מסעדות ובבתי ספר לבישול הוא מֵזונפְּלָאס, שהוא שיבוש המילה מִיז-אנ-פְּלָאס (mise en place), שפירושו מילולית מונח במקום, כשהכוונה להכנה מוקדמת של כל מרכיבי המנה או המנות.

מֶתָאָבְּנים

בצרפתית קוראים להם הוֹר-דוּבְרְ (Hors d'œuvre), שפירושו מילולית מחוץ ליצירה; באנגלית קוראים להם אפטייזרס (appetizers), מלשון אפטייט (Appetite, תיאבון), ובעברית? מְתַאַבְנים, מלשון תיאבון, מה שלא מפריע לשלל מלצרים וטבחים לקרוא להם מֶתָאָבְּנים או מִתְאָבְּנים, בב' דגושה. והם בסך הכל רצו לעורר את התיאבון.

סָבִיצָ'ה

הפופולאריות של הסֶבִיצֶ'ה, אותו מאכל העשוי מדגים נאים בתוספת מיץ לימון או ליים, בצל ועשבי תיבול, הולידה שלל שיבושים, החל בסָביצָ'ה וכלה בסָביצֶ'ה. המקור? סֶביצֶ'ה, ובספרדית Ceviche או Cebiche.

סוֹלוֹמוֹן

אחד השיבושים הנפוצים ביותר בארצנו הוא סוֹלוֹמוֹן או סָלוֹמוֹן, במקום סָלמוֹן (Salmon), אותו דג ורוד, ששמו העברי הוא אִלתית.

פוֹרצ'יני

לפטריות האיטלקיות הנהדרות, ששמן הצרפתי הוא סֶפּ (cèpes), קוראים פּוֹרצ'יני (Porcini), בפ' דגושה, ולא פורצ'יני, בפ' רפויה, כפי שרבים טועים ואומרים.

פֶּרְלינים

בצרפתית: פְּרָאלין (Pralines), שהם תופיני-שוקולד (ובמקור ממתקי אגוזים או שקדים), ואצלנו, לעתים: פֶּרְלינים.

פָּרְמֶזָ'ן

באיטלקית שמה של הגבינה הוא פָּרְמיגָ'אנו (או בשמה המלא פרמיג'אנו רג'אנו, Parmigaino reggiano, על שם העיר פָּארמה Parma); בצרפתית שמה פָּרְמֶזָ(ן) (Parmesan); ובארץ? הציבור מתקשה להחליט ומשלב בין השתיים: פרמז'ן. אז זהו, אחת ולתמיד, פרמזן או פרמיג'אנו. תודה.

פֶּתי בָּר

בצרפתית שמו של הביסקוויט הפשוט הוא פְּטי-בֶּר (petit beurre), שפירושו מילולית "חמאה קטנה", כשהכוונה היא לעוגיית חמאה קטנה. בארץ הפך הפְּטי-בֶּר לפֶּתי-בֶּר (כשה"פֶּתי" במלעיל) וגם לפֶּתִי-בָּר, מה שיגרום לכל צרפתי פּלצוּת קלה עד בינונית.

קונדיטוּריה

בגרמנית אומרים Konditor (קונדיטור, מומחה לדברי מאפה מתוקים) ו- Konditorei (מגדניה) ובארץ? קונדיטוֹריה, והמשבשים: קונדיטוּריה.

קוֹקוּס

באנגלית אומרים Coconut (קוֹקוֹנאט), בצרפתית Noix de coco (נוּאָ דה קוֹקוֹ), ואצלנו? קוֹקוּס. לא ברור מהיכן הגיע השורוק. אגב, פירוש המילה קוֹקוּס (Caucus) הוא בכלל אסיפה של מפלגה.

קוּקי סן ז'אק

קוֹקי (Coquille) בצרפתית פירושו מילולית קונכיה; קוֹקי סן ז'אק (Coquilles Saint-Jacques) הן צדפות שבשרן נחשב טעים במיוחד, הנקראות באנגלית Scallops. ובארץ? יש המכנים אותן קוּקי סן ז'אק, משל היה מדובר בעוגיה.

קוּרָאסון

אחד השיבושים הנפוצים ביותר בארצנו: קוּראסון או קוֹרָאסוֹן (שפירושו לב בספרדית) במקום קְרוּאָס(ן) או קרואסון, שנכתב בצרפתית כך: Croissant.

קרם בּוּרלֶה

הקינוח הצרפתי הנפוץ במסעדות ארצנו נקרא קרם בְּרוּלֶה (Crème brûlée), מהפועל Brûler, שפירושו בצרפתית לשרוף, כיוון שהקינוח נשרף בחלקו העליון על-ידי ברנר (מבער) או בגריל בתנור. ובקרב המשבשים? קרם בּוּרלֶה, פשוט מעולה.