האמן גדעון גכטמן הלך לעולמו
גכטמן, זוכה פרס החינוך, התרבות והספורט, מת בגיל 66 עקב בעיות לב. נחשב כמי שניהל באמצעות אמנותו שיח מתמשך עם המוות
האמן והפסל הישראלי גדעון גכטמן מת היום (ה') בשעות הבוקר המוקדמות בבית החולים בלינסון בגיל 66 עקב בעיות לב. הלווייתו תתקיים מחר (ו') בשעה 11:00 בבית העלמין הישן בראשון לציון.
נירה יצחקי מגלריית שלוש, בה הציג גכטמן רבות מעבודותיו בעשרים השנים האחרונות, אמרה: "גכטמן היה אחד מעמודי התווך של האמנות הישראלית. הוא היה אמן בעל יושר פנימי נדיר, שסלל דרך מושגית חדשה בה הלך עד הסוף וללא פשרות. השפה האמנותית שפיתח השפיעה ומשפיעה עד היום על דורות שלמים של אמנים".
גכטמן, יליד מצרים, ידוע כמי שניהל דיאלוג מתמיד עם המוות באמצעות יצירותיו. הוא נחשב כאמן מושגי, שפועל ומגדיר רעיון ויוצר הגיון פנימי על פני רצף עבודה מתפתח. טווח יצירתו נע בין מדיומים רבים ולמעשה דבר לא מגביל את עבודותיו, לא בהיבט היישומי ולא מבחינת הנושאים.
ב-1973 הציג תערוכה בגלריה יודפת בתל אביב בה נראו צילומים מוגדלים של עצמו בתהליך הכנה לניתוח לב פתוח אותו עבר. שנתיים לאחר מכן הציג בתערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל בשם "סדנה פתוחה". במסגרת התערוכה הצטרף גכטמן לקבוצה של פועלים ערבים אשר בנו אגף במוזיאון והקים בתערוכה מעין אזור מגורים של פועל. על הקירות תלה מודעות אבל ובהן הביטוי "עבודה עברית".
עוד באותה שנה פרסם בעיתונים הארץ והג'רוזלם פוסט, מודעת אבל הנושאת את שמו. יצירה מושגית זו נקבעה בתודעת עולם האמנות הישראלי כאחד משיאיה הבולטים של האמנות המושגית של שנות השבעים.
מודעת האבל. משיאיה של האמנות המושגית בשנות השבעים
אחד מעבודותיו המפורסמות היא התערוכה הגדולה בשם "יותם", אותה הציג ב-2002 במספר מוזיאונים, בעקבות פטירתו של בנו יותם. בתעורכה הציג גכטמן עבודות ישנות שלו שעברו עיבוד ושינוי. באמצעות העיבוד והישנוי הם יצרו מעין סביבה רפואית עם אובייקטים כמו מיטת בית חולים קטנה, עגלת משחק משיש ועוד.
ב-2007 הוענק לגכטמן פרס מפעל חיים מטעם שר החינוך, התרבות והספורט לאמן על מכלול יצירתו העוסקת במוות, בזיכרון ובהנצחה. ועדת השיפוט כללה את ד"ר מרטין וייל, תמי כץ פרימן ואורית אדר-בכר. בנימוקיהם למתן הפרס, בסכום 80 אלף שקל, כתבו השופטים בין היתר: "יצירתו בשנות השבעים, אשר עסקה באמנות גוף, היוותה חלק מענף מרכזי של האמנות המושגית. כמו כן, היה בין הראשונים שהיו ערים לחשיבותה של אמנות הווידאו והשכיל לשלב וידאו וצילום במיצביו".
עבודה של גכטמן מתוך התערוכה "מתקן שיגור" (צילום: גלריה שלוש)
עוד כתבו השופטים: "במשך שנים רבות גכטמן פעיל למען מעמדו של האמן באגודת האמנים ובוודעות ציבוריות ושימש שופט בוועדות פרס שונות. מעורבותו החברתית הקנתה לו מעמד כדובר מרכזי של קהילת האמנים בישראל". בין היתר זכה גכטמן גם בפרס בנק דיסקונט מטעם מוזיאון ישראל (1997), פרס מוזיאון תל אביב (1995) ועוד.
בחודש האחרון הציג גכטמן בגלריה שלוש את התערוכה "מתקן שיגור", וזו בעצם היתה תערוכתו האחרונה. היא נבחרה בין עשרת התערוכות החשובות בעולם בשנת 2008, מטעם מגזין האמנות הבינ"ל Art Asia Pacific.
גכטמן נולד באלכסנדריה שבמצרים. הוא למד במכון אבני, בקולג' האמרסמית'
בלונדון ובחוג לתולדות האמנות ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. החל מ-1975 הוא לימד בבצלאל במדרשה לאמנות וכיהן כמרכז תחום אמנות פלסטית במכללה לאמנות ומדיה חדשה קלישר.