דוריאן - סירחון של פרי

"מלך הפירות" הם קוראים לו בדרום מזרח אסיה, ולא רק בגלל שמדובר על אחד הפירות הגדולים בעולם. מקורו של הדוּריאָן במלזיה, אבל הוא פופולרי מאוד גם באינדונזיה, תאילנד, הפיליפינים ובמדינות אחרות במזרח אסיה. משקל פרי בודד נע בין 3 ל-5 ק"ג, והוא דומה בצורתו לפוטבול אמריקני. קליפתו החיצונית נראית כמו שריון קוצני, והיא גם נתנה לו את שמו - שכן פירוש המילה "דורי" במלזית, היא קוץ.

שריון קוצני ופנים דייסתי. דוריאן (צילום: mct)

לחלקו הפנימי של הפרי יש טקסטורה דייסתית וצבע לבן-קרמי. ניתן לאכול אותו כמו שהוא - וכך נוהגים בערים ובכפרים רבים באסיה, או לשלבו במגוון מאכלים אחרים. אם הגעתם עד לחלק הזה בשיעור הבוטני, בטח שאלתם את עצמכם מה עושה פרי מרשים ופופולרי כל כך תחת הקטגוריה של אוכל ביזארי.

ריח גיהנום וטעם גן עדן

למרות כל מה שנאמר על הדוריאן עד עכשיו, יש לו מאפיין אחד דומיננטי שעולה על כל האחרים, באופן שאי אפשר להתעלם ממנו: הריח. אם חשבתם שריח של גויאבה שנוי במחלוקת, אז כנראה שלא התקרבתם לדוריאן מעולם.

אנשים שזכו למפגש של פנים-מול-פנים עם הפרי הטרופי, חלקם אפילו נהנו מטעמו השקדי, מתארים את ריחו כמשהו שנע בין בצל רקוב לגבינה מסריחה. מחמאות אחרות משוות את ריחו לצואה, שתן, נבלה נרקבת ובואש. תיאור ממצה במיוחד הגדיר את אכילת הדוריאן המצחין כאכילת גלידה באמצע שירותים ציבוריים.

ואם כבר הזכרנו מקומות ציבוריים, לא לכל מקום בדרום מזרח אסיה תורשו להכניס דוריאן. למרות הכבוד הקולינרי שרוכשים לו, במקומות ציבוריים (ובעיקר במקומות סגורים) הוא נחשב למפגע סביבתי. בתי מלון רבים באסיה אוסרים על האורחים להכניס את הפרי הריחני. גם מוניות, אוטובוסים ורכבות תחתיות, במדינות בהן הפרי פופולרי, לא מאפשרים להכניס דוריאן לתחומם, ואף טורחים להציב שלטי אזהרה רבים. באופן לא מפתיע, סינגפור היא המחמירה מכולן וחברת התעופה שלה, סינגפור איירליינס, דואגת להחרים כל דוריאן שנמצא אצל אחד הנוסעים.

מפגע סביבתי מהמעלה הראשונה. אין כניסה לדוריאנס

למרות החוקים הנוקשים יש כמה מסעדות שמקדישות חלקים נכבדים מהתפריט שלהן לפרי. בין המנות אפשר למצוא מוס דוריאן, מיץ דוריאן, אורז מתוק עם דוריאן, עוגת דוריאן, מילקשייק דוריאן וגם גלידה, פנקייקס ואטריות. לטובת אלה שבכל זאת רוצים לקחת קצת דוריאן למטוס, ניתן להשיג גם סוכריות, מיץ וממרח דוריאן, שארוזים בוואקום בקופסאות "נטולות ריח".

פצצה מתקתקת?

בשנת 2002, אחרי אסון התאומים, ההתרעות לפיגועי טרור באוסטרליה הגיעו לשיאים חדשים. מטוס שנחת בנמל התעופה בבריזביין עורר את חשדם של אנשי הביטחון, שנתקלו בריח חזק ויוצא דופן מתא המטען. רק אחרי שפינו חלקים גדולים משדה התעופה והזעיקו את כל יחידות האבטחה, התגלה שבסך הכל מדובר במכולה שלמה של הדוריאן האסייתי.

אמנם אין לכך הוכחות מדעיות, אבל רבים מאמינים שיש סכנה בשתיית אלכוהול אחרי אכילת דוריאן. אזהרות לגבי שילוב שני המרכיבים קיימות כבר מהמאה ה-18, אז נטען ששתיית אלכוהול אחרי אכילת דוריאן גורמת לקלקול קיבה וריח רע מהפה. אחרים טוענים שמדובר בשילוב רעיל וקטלני, וישנה אפילו אגדה אורבנית על תייר גרמני ששתה ויסקי תאילנדי לאחר שאכל מהפרי, וכשנכנס לאמבטיה - התפוצץ.

עוד אמונה רווחת לגבי הדוריאן היא שיש לו יכולת לעורר תשוקה מינית. ב-1996 החלה חברת קונדומים בתאילנד לייצר קונדומים בטעם דוריאן, אך הממשלה טענה שמדובר בפגיעה קשה במסורת החקלאית של המדינה והקונדום הוחרם. בשנת 2003 הקונדום עשה קאמבק, הפעם באינדונזיה, ונרתם למאבק הממשלתי באיידס. יותר מ-130 אלף קונדומים נחטפו בשבוע הראשון, ולנו נותר רק לתהות האם הם דמו רק לטעם הפרי או גם לריחו.