שתף קטע נבחר
 

"היה כיף, אבל הייתי צריכה פסק זמן ממנו"

הקשר התנהל נהדר ונראה שהם מתקדמים לקראת נישואים, אבל היא סובלת מתלות גדולה מדי בינה לבין החבר שלה ולא מצליחה להתפתח ולהתמודד עם קשייה האישיים. איך מתמודדים עם תחושה של "מנת יתר" ביחסים?

שאלה:

לפני זמן לא רב הפסקתי קשר שנמשך קרוב לשנתיים. נהיינו חברים הכי טובים ויכולתי לדמיין אותנו מבלים את שארית חיינו ביחד. עם זאת, הרגשתי ששנינו הפכנו להיות תלויים מדי זה בזה. הגענו לשלב שבו כמעט בלתי אפשרי היה להתפתח בכיוונים הדרושים לנו מבחינה אינדיבידואלית. העצמאות שלו יכולה להתפתח טוב יותר אם הוא יהיה פחות קשור אליי. באותה מידה, אני זקוקה לזמן כדי להתמודד עם בעיות אישיות ולהתגבר עליהן בעצמי.

 

הסיבה הנוספת לכך שרציתי שנצא להפסקה היא לוודא שאני אכן מרגישה שהוא "האחד והיחיד" שאיתו ארצה לבלות את שארית חיי, בלי ספקות או היסוסים.

 

לאור סיבות אלו, העברתי את הדברים למצב המתנה והחלטנו שלא לשמור על קשר. האם זה נכון שלא נדבר עד שארגיש מוכנה לחלוטין להתחייב? או שאולי עלינו לשמור על קשר בעודנו מסכימים להציב גבולות? אני מרגישה מבולבלת וחצויה בנושא.

 

תשובה:

לדעתנו, היו לכם סיבות מצוינות לפרידה. כל אחד מכם צריך להרגיש בנוח עם רמת ההתפתחות האישית שלו לפני שתהיו מוכנים להתחייב זה לזה. בה בעת, נשמע שלשניכם אכפת זה מזה ושאתם מקווים לחזור להיות יחד, לאחר שכל אחד מכם יבהיר לעצמו מספר נושאים. מסיבה זו, ייתכן שהפסקה מוחלטת אינה הדבר היעיל ביותר.

 

לא פעם אנחנו ממליצות על "דיאטת פגישות" לזוגות שסובלים מ"מנת-יתר" ואינם מרשים לעצמם לבלות מספיק זמן בנפרד. ה"דיאטה" כרוכה בהפחתת תדירוּת הפגישות לפעם בשבוע עד פעמיים לכל היותר והגבלת שיחות הטלפון והאימיילים במהלך השבוע, בין הפגישות.

 

הדבר מאפשר לכל אחד מהצדדים לעסוק בתחומי העניין שלו, לפתח חברויות, לטפל בענייני היומיום ולשמור על עצמאות. ה"דיאטה" יכולה להימשך מספר חודשים, ולאחר מכן תוכלו להעריך מחדש את המצב.

 

אבל כשאנחנו ממליצות לאנשים על דרך פעולה זו, הם שואלים אותנו: "אם בסופו של דבר נתחתן, הרי ממילא נהיה ביחד כל הזמן. אז מה התועלת בהצעה הזו?"

 

לוודא שאתם מתאימים זה לזה

תשובתנו נחלקת לשני חלקים. ראשית כל, זוגות נשואים לא נמצאים ביחד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. חלק גדול משנת הנישואים הראשונה כרוך בלמידה כיצד לאזן בין העצמאות של כל אחד מבני הזוג לבין זהותם החדשה כזוג נשוי.

 

שנית, תהליך החיזור הקודם לנישואים הוא אינטנסיבי מאוד מבחינה רגשית, ושני הצדדים זקוקים לזמן ולמרחב אישי רב כדי לאפשר לעצמם לעבד את מה שקורה ביניהם. כשהם מבלים זמן רב מדי זה בחברתו של זה, הם לא מאפשרים לתהליך העיבוד להתרחש.

 

בנוסף, במקרה שלך, כמו עם זוגות רבים אחרים, יש מרכיב נוסף: כל אחד מכם צריך להיות בטוח שאתם נאמנים לערכים שלכם ולשאיפותיכם לעתיד. על כל אחד מכם לוודא שאתם מתאימים זה לזה ולא לשנות את הערכים או המטרות כדי להתאים את עצמכם לצד השני - ולהתחרט על כך בעתיד.

 

אם אינך סבורה שהצעתנו בת-יישום, אולי משום שהמשיכה הרגשית ביניכם תקשה עליכם לשמור על הכללים, אנחנו  ממליצות על פרידה מוחלטת.

 

אפשרו לעצמכם להתנסות בהתפתחות נפרדת והיפגשו בעוד חצי שנה כדי לברר היכן כל אחד מכם נמצא. באותה נקודה תוכלו להחליט אם לחדש את הקשר ביניכם, לקחת לעצמכם זמן נוסף - או להמשיך לכיוונים שונים בחייכם.

  

  • באדיבות אש התורה – www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים  

 

רוזי איינהורן (פסיכותרפיסטית) ושרי צימרמן (עו"ד משפחתית) כותבות יחד ספרים בנושא היכרויות. הן ייסדו את ארגון jewishdatingandmarriage.com שמספק תוכניות ושירותים לרווקים ורווקות יהודים.
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
העברתי את הדברים למצב המתנה והחלטנו שלא לשמור על קשר
צילום: ויז'ואל פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים