המשטרה תקים מאגר נתוני תקשורת
ועדת חוק, חוקה ומשפט אישרה הבוקר (ה') את תקנות חוק נתוני תקשורת: במסגרת התקנות יוקמו מאגרי מידע שיכללו נתוני זיהוי של מנויי טלפון וסלולר, ומידע על מיפוי אנטנות הסלולר. ניצב יוחנן דנינו: "אין לנו שום כוונה לחרוג מהנחיות והוראות החוק המקורי"
הבוקר (ה') אושרו תקנות המשרד לבטחון פנים בנוגע למאגרי נתוני תקשורת של אזרחים המכיל נתונים על אזרחים במסגרת חוק נתוני תקשורת. התקנות נידונו בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בראשותו של ח"כ מנחם בן ששון. מאגר אחד יכיל נתוני זיהוי של מנויי טלפון וסלולר, ומספרים מזהים של הטלפונים. מאגר נוסף, יכיל מידע על מיפוי אנטנות של חברות הסלולר – זאת על מנת לאתר מיקום של מנויים.
החוק שהתקבל בשנה שעברה וכבר נכנס לתוקף במהלך השנה מקל על המשטרה בקבלת נתוני תקשורת על אזרחים, בהם מספרי טלפון ומספרי ברזל של מכשירים (גם מספרים חסויים), יעדי שיחות, נתוני מיקום על פי איכון אנטנות, וכתובות IP מספקיות האינטרנט.
במקרים מסויימים המשטרה יכולה לקבל את הנתונים עם צו בית משפט שלום בלבד, או ללא צו באישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב. כמו כן המשטרה תקים את המאגר עם
חלק מהנתונים הללו - על מנת שתהיה לה גישה מידית אליהם.
שימוש לרעה?
בחוק נקבע, כי על ועדת החוקה לאשר את התקנות של השר לבטחון פנים להקמת המאגר. בדיון באוגוסט ובדיון נוסף שהתקיים בחודש שעבר, כאשר הכנסת הייתה כבר בפגרה, ביקשה וועדת החוקה להגדיר במסגרת התקנות הגבלות ופיקוח על הגישה למאגר - זאת על מנת למנוע שימוש לרעה במאגר על ידי המשטרה, או דליפה של הנתונים. בטרם התכנסה הוועדה הבוקר הגיש השר לבטחון פנים נוסח מחודש של התקנות לוועדת החוקה.
"יש 28,000 שוטרים במשטרה, לרובם לא תהיה גישה", הבהיר ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה שהגיע לדיון. דנינו הוסיף כי אחרי שיאושרו התקנות, המשטרה תחליט למי באגפים השונים לתת גישה למאגר על פי צרכיה. "אני גם עדיין לא יודע את המספר המדוייק".
דנינו הבטיח שלא ייעשה שימוש לא ראוי במאגר: "ברור שאין לנו שום כוונה לחרוג מהנחיות והוראות החוק וכוונת החוק המקורי", אמר דנינו שהוסיף כי החוק יסייע למלחמה בפשיעה. דנינו העריך כי בעזרת שיתוף פעולה של חברות התקשורת, המאגר יוקם תוך חודשים ספורים.
חבר הכנסת דוד רותם, החבר בוועדה, הביע התנגדות לסעיף 7 בתקנות שלא מגדיר מספיק, לטעמו, מי בדיוק יהיה רשאי לגשת למאגר. המשטרה וחברי הוועדה הסכימו שראש אגף חקירות ומודיעין יהיה אמון על הסמכת שוטרים שלהם תהיה גישה למאגרים.
חבר הכנסת בן ששון אמר "החוק בצורתו הנוכחית ניתן לפרשנות נרחבת ועל כן אישור התקנות היום מצמצמות אותו" ודרש מנציגי היועץ המשפטי לממשלה וניצב יוחנן דנינו לפעול על פי התקנות שתוקנו היום בוועדה מרגע בו יוקם המאגר. כמו כן, פנה בן ששון לחברות התקשורת וביקש לשתף פעולה עם המשטרה, אך לדווח ישירות אליו ואל וועדת חוקה אם יהיו חריגות.
עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין שנכח בדיון, מזהיר מפני החוק: "קבלת נתוני תקשורת בדרך המתוות על-ידי החוק, עלולה להפוך כל אחד מאיתנו לגיבור בתוכנית ריאליטי על פי בקשת גורמי האכיפה. החוק, הנו חסר מנגנוני פיקוח ומאפשר למשטרה שימוש בלתי מבוקר בנתוניהם הפרטיים של אזרחי ישראל".
בדיון הקודם: ביקורת קשה
בדיון קודם על הנושא שנערך בוועדה בחודש אוגוסט, העבירו חברי הכנסת ביקורת על דרישות המשטרה מחברות התקשורת לצורך הקמת המאגר. זאת לאחר שנציג חברת סלקום
 |
שנכח בדיון הציג בפני הוועדה מסמך לפיו המשטרה ביקשה להעביר לידיה נתונים אשר אינם מופיעים בחוק.
נציגי המשטרה, מצידם, טענו כי העניין נבע בין השאר מהבדל בין המונחים בהם המשטרה משתמשת לבין המונחים של חברות התקשורת. רב פקד אלעזר כהנא, מלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, הסכים ש"היה צריך לעשות את זה יותר טוב" ולהעביר את המסמך תיקוף משפטי, אבל טען בדיון כי נעשו מאמצים של מעל ל-100 אחוז להעביר את ההנחיות לגורמים במשטרה.
משוכת בג"ץ
נגד החוק תלויות ועומדות שלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ. האגודה לזכויות האזרח, ולשכת עורכי הדין בישראל שהגישו את העתירות מבקשים לבצע מספר תיקונים בחוק ולהכניס בו מגבלות - בין השאר לקבוע שצו נתוני תקשורת שניתן על ידי שוטר לא יחול על בעל חיסיון, וכן לקבוע פסילת ראיות לנתונים שלא הושגו כראוי. מועצת העיתונות הצטרפה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח.
דיון אחד בעתירה של האגודה לזכויות האזרח התקיים בחודש יוני השנה, בו הוחלט להעביר את העתירה לדיון בהרכב מורחב, ומאז הגישה האגודה השלמת טיעון לעתירתה הכוללת התייחסות לדיונים בכנסת. בשבוע שעבר החליטה נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, שהדיון בכל העתירות יאוחד והוא יתקיים ככל הנראה בחודש פברואר בפני הרכב של שבעה שופטים.
