ברק: שליט - אחד השיקולים להעדפת הרגיעה
שר הביטחון ענה לציפי לבני: "יש לנו אחריות מוסרית ופיקודית עליונה להחזיר שבויים הביתה. גלעד שליט הוא אחד השיקולים להעדיף רגיעה על פני פעולה רחבה". ברק הוסיף: "כשיהיה צורך, נפעל בעזה". על הבחירות אמר: "אנחנו אומרים לאנשים: התעוררו מהסרט. פה זה לא ההאנגר בנווה אילן"
לאור לדבריה של שרת החוץ, ציפי לבני, שאמרה כי "אי אפשר להחזיר את כולם", אומר היום (שבת) שר הביטחון, אהוד ברק, כי יש לעשות הכל כדי לשחרר את החייל החטוף, גלעד שליט. "לא צריך להשלות עצמנו. בדרך להחזרת גלעד יידרשו הכרעות קשות וגם כאלה שיהיו בהן סיכונים", אמר ברק. "אני מוכן לקחת את האחריות כדי לראות אותו בינינו. הדבר האחרון שצריך לעשות כעת, זה לטשטש את האחריות".
באירוע שבתרבות בחולון בהנחיית נחמה דואק, התייחס ברק לרגיעה ברצועת עזה וקשר אותה לסוגיית החייל החטוף, גלעד שליט. "זה נכון שגלעד שליט הוא אחד השיקולים להעדיף רגיעה על פני פעולה רחבה.
אני לא מצטער על אף רגע של שקט אחרי שבע שנים של ירי", הוא אמר. עם זאת, הוא לא פסל פעולה בעזה: "כשיהיה צורך בכך, נפעל ברצועת עזה. ראיתי כבר יותר מפעם אחת שאנשים נחפזו לקבל הכרעות בנושא ביטחוני, ואחר כך חיפשו כיסוי ישבנים".
בהתייחסות ישירה לדבריה של לבני - שבחרה לא לחזור מהם, הוא אמר: "אני לא בטוח שאני מבין גם את האמירה הזו. חייל שהוא חי והוא בשבי, יש לנו אחריות מוסרית ופיקודית עליונה, להחזיר אותו הביתה בריא ושלם, בכל מהלך ראוי ואפשרי. לא בכל מחיר. בכל מהלך ראוי ואפשרי. אני אומר את זה בכוונה במילים הללו. אנחנו יושבים ימים ולילה, טובי האנשים של מערכת הביטחון, ומחפשים דרך איך להביא אותו".
מלשכת לבני נמסר בתגובה כי "מתוך תחושת האחריות לשחרורו של שליט סרבה לבני להכניס את הנושא למגרש הפוליטי, וכך גם תמשיך לנהוג, ומצער שיש מי שבוחר לנהוג אחרת".
לגבי שחרור אסירים עם דם על הידיים, בתמורה לשחרור שליט - אמר שר הביטחון: "יתכן שנצטרך לקבל הכרעות קשות גם בנושא הזה". ברק הוסיף לגבי שליט: "אם הייתי יודע שיש דרך בטוחה שהוא יהיה פה ולא אבחר - הייתי מוכן לכך". אתמול, התייחס גם הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, לסוגיית שחרור שליט. בפגישה עם נכבדי העדה הדרוזית והבדואית לרגל חג הקורבן, אמר הרמטכ"ל: "אין יום אחד בו נושא השבתו של החייל החטוף, גלעד שליט, יורד מסדר היום".
ברק הסביר גם מדוע החליט לאפשר את העברת 100 מיליון השקלים מהגדה לרצועת עזה. "מדובר במערכת בנקאית פלסטינאית שעובדת על שקלים. זה כסף שמעריבים אותו. זה לא כסף שלנו. זה כסף שמעבירים ממקומות אחרים", הוא אמר.
"לא נסכים לגבולות 1947"
הוא גם דיבר על המשא ומתן לשלום ועל חזונו בנושא: "ישראל הוכיחה פעם אחר פעם את נכונותה לשלום. גושי ההתנחלויות צריכים להישאר בידי ישראל, וכך גם אזור ביטחון בבקעת הירדן. לשלום צריך שני צדדים. בירושלים יש 200 אלף ישראלים שחיים מעבר לקו הירוק. יש 11 שכונות יהודיות. חלק מהמקומות כמו שועפת ואבו דיס, אלה שכונות פלסטיניות צפופות. הר חומה הוא חלק מירושלים שלנו, אבל יש מקומות שאליהם לא בדיוק התפללנו 2000 שנה. אני לא חושב שעכשיו צריך לדון בכך. אנחנו אוהבים לדון עם עצמנו, זה טבע משונה. בקמפ דיוויד גילינו שערפאת לא רצה לפתור את 1967, אלא את 1947, ולזה לא נסכים".
בדבריו התייחס ברק גם לגרעין האיראני: "הרצון האיראני לבנות נשק גרעיני הוא איום רציני על יציבות העולם וגם פוטנציאלי על ישראל. הזמן אוזל צריך סנקציות חריפות, שיכללו גם סגר על יבוא תזקיקי נפט. יש פעילות רחבה מאוד מסביב בעולם. יש הרבה מה לעשות בתחום המודיעין, ואמרנו שאנחנו לא מורידים אף אופציה מהשולחן. הדיבור בעניין הזה מיותר. כאשר מנהיגי עבר והווה מגלגלים בלשונם זו התנהגות שפוגעת במה שצריך להיות".
במהלך דבריו הוא התייחס לבחירות, שיערכו ב-10 בפברואר, והזכיר את התוכנית "האח הגדול". "המדינה זה לא משחק טלוויזיה, זה החיים שלנו. אנחנו אומרים לאנשים: התעוררו מהסרט. פה זה לא ההאנגר בנווה אילן. אני לא מציע להתייחס לאיראן כאילו זה המשך של מפרץ האהבה. זה לא משחק. המשבר הכלכלי הזה, שלא היה כמוהו 80 שנה - זה לא משחק. כדי שנהיה הכי טובים בחינוך, מדע וטכנולוגיה - צריך ניסיון".
על ישיבה באופוזיציה, אמר ברק: "אם אנחנו לא נצליח לעמוד במרכז ממשלה חדשה, כפי שנכון וראוי מבחינתנו, אז נלך לאופוזיציה.
אנחנו רוצים לעמוד במרכז ממשלה ולהוביל אותה. ברור שקדימה היא פרטנר טבעי. לא נצטרף לממשלה שקווי היסוד שלה לא תואמים את דרכנו. זה לא סוד שהליכוד שונה מאיתנו".
למרות שקרא לקדימה פרטנר, הוא גם לא פספס את ההזדמנות לתקוף את המפלגה: "קדימה זה אוסף של אנשים שקפצו כבר פעם אחת ממפלגה אחרת. מי שנותן לקדימה את קולו, ימצא את עצמו יום אחרי הבחירות שיש שני גושים, ותוך שעות בודדות הימין אומר: אתם לא 60, אתם 50 ועוד 10 ערבים. כשאתה נותן קולך לקדימה, אתה לא יודע אם זה לציפי לבני או לדליה איציק, או למופז, הנגבי, בר-און, בוים, לרוחמה או לאפללו".