דרך נוף הרי נפתלי

מסלול הטיול עובר בדרך נוף הרי נפתלי (רכס רמים) במזרחו של הגליל העליון. תחילתו בקיבוץ כפר גלעדי, סמוך לשביל הפצועים וגבעת הפסלים, המשכו מתחת למצוקי רמים וצוק מנרה וסיומו בפאתי קיבוץ יפתח על כביש 899. בחורף, מקבלים הפסגות הנישאות ומורדות הרכסים התלולים, קסם מיוחד.

קק"ל החלה בנטיעת יער הרי נפתלי בשנות ה-50 של המאה הקודמת. היער משתרע על שטח של כ-8,000 דונם, ממטולה ועד יפתח. הוכשרו בו דרכים לרכב, מסלולים לטיול רגלי, ולאורכו קיימים חניונים לפיקניק ולנופש. במדרון המזרחי של הרכס עובר "שביל ישראל".

קריית שמונה הנשקפת מהרי נפתלי (צילום: ניב בראון, קק"ל) 

תעודת זהות

רכס הרי נפתלי

יוצאים לדרך

ניכנס אל דרך הנוף (הדרך מסומנת בירוק). לאורך הדרך מספר חניונים, תצפיות נוף ואתרי הנצחה לחיילים שנפלו במלחמת לבנון השנייה. נקודתנו הראשונה, לאחר נסיעה של כ-2 ק"מ מהכניסה, היא עין רועים - מעיין קטן וחניון שמימיו זורמים לשוקת קטנה, ששימשה בעיקר להשקיית פרות. בשנות ה-80 של המאה הקודמת ניסו לתעל את המים אל הבריכה בעזרת צינור, אולם בריכת המים לא התמלאה כמתוכנן. בסמוך לבריכה שולחנות לפיקניק.

חניון עין הרועים - הבריכה (צילום: ניב בראון, קק"ל)

מכאן נמשיך כמה מאות מטרים דרומה אל מצפה של נוף מדהים מעל העיר קריית שמונה, לזכרו של סמ"ר לירון סעדיה ז"ל, לוחם בסיירת אגוז שנפל בקרבות בכפר מרון א-ראס במלחמת לבנון השנייה. מהתצפית ניתן לראות את הרי גולן, עמק החולה והעיר קריית שמונה, בה נולד וגדל. בשביל, על גבי לוחות קרמיקה בסלע, ניתן לראות ציורי קומיקס אותם צייר. בתצפית עמדה קולית המספרת את סיפורו האישי וסיפור מלחמת לבנון השנייה.

נשוב לדרך הראשית ונתקדם אל חורבת עקר – שרידי חורבה מהתקופה הביזנטית, ששמה לקוח מהמילה הערבית אלע'קר (עקרב). בחורבה נמצאו שרידי חרס ובתי בד, ומעליה מעיין אכזב. מכאן מתחיל מסלול טיול רגלי, בסימון שביל ישראל, לנחל מרגליות ולמבצר הצלבני הונין, ששוכן בין שרידי הכפר הערבי הנטוש הונין, ובסמוך למושב מרגליות.

המבצר הצלבני, ששמו היה שאטו-נף ("המבצר החדש") חלש על הדרך החשובה, שהוליכה מדמשק לנמל צור. מראש המבצר, שהוקם כנראה בשנת 1107, יש תצפית נהדרת על בקעת החולה. חשיבותו האסטרטגית של המבצר עלתה כאשר הצלבנים איבדו את אחיזתם על הבניאס. לאחר שעבר פעמים אחדות מיד ליד, עבר המבצר לידי הסולטן הממלוכי ביברס, ששיקם אותו בשנת 1267. חלקים מהמבצר קרסו ברעידת אדמה שהתחוללה כאן בשנת 1837, ואבנים רבות נוצלו לבנייה על ידי תושבי הכפר הונין. כיום אפשר לראות במקום שרידי אולמות גדולים ובורות מים.

ציור קומיקס אותו צייר סמ"ר לירן סעדיה ז"ל, שנפל במלחמת לבנון השנייה (צילום: ניב בראון, קק"ל)   

נמשיך לרדת דרומה בדרך הנוף ונגיע אל החניון הגיאולוגי - גושי סלע שניתקו מהמצוק ויוצרים פסלים סביבתיים מרשימים. מצוק רמים הוא הגבוה במצוקי ישראל. מראשו ועד לקרקעית עמק החולה מפרידים כ-650 מטרים. המצוק התרומם כתוצאה מהשפעת השבר הסורי - אפריקאי, העובר בעמק החולה. עקב גובהו חושף המצוק שכבות גיאולוגיות עתיקות, בעלות מגוון סוגי סלעים המייצגים את ההיסטוריה הגיאולוגית של ארץ ישראל.

בין חגווי הסלע גדלים צמחי סלעים אופייניים כגון רקפת ומיני שרכים, וצמחים נדירים אחרים כמו אירוס נצרתי וסחלב איטלקי. האתר הוכרז כפארק גיאולוגי, ונפרץ בו שביל שלאורכו הוצבו שלטי הסבר על סוגי הסלע שבמקום. בנקודה זו יש חניון פיקניק בצל עצי איקליפטוס גבוהים ובו שולחנות עץ, אבן ושפע של מתקני משחק לילדים ובמרכזו סלע מעוצב כפסל.

אנו למעשה נמצאים בלב רכס גבוה - צוק מנרה. הרכס נמצא ברום גובה של 750 מטר ובשיפוע חד שבמרכזו עובר הרכבל הארוך ביותר בארץ (1940 מ'). הוא מחבר את מבואותיה הדרומיים של העיר קריית שמונה לקיבוץ מנרה שבמרומי רכס נפתלי, מעל לנקודה הצפונית ביותר בשבר הסורי האפריקאי (מצוק רמים). האתר פועל בשיתוף עם קרן קיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע והמשרד לאיכות הסביבה.

באתר צוק מנרה ניתן ליהנות ממגוון של אטרקציות וחוויות לכל הגילים, כמו מגלשות הרים, סנפלינג, קיר טיפוס, בריכת שחייה בקיץ ומסלולי טיול קצרים המיועדים לכל המשפחה. לרכבל 3 תחנות. בתחנה העליונה, בפסגת המצוק, שבילי הליכה ברגל: "שביל החורש" - מסלול מעגלי באורך של 350 מטר ו"שביל היסטורי" - שביל מעגלי באורך של 450 מטר, היוצא ממרפסת התצפית של התחנה העליונה. השביל יורד במדרון המצוק, מתחבר למצפה אמיר קרא ז"ל ועולה בחזרה. המצפור מנציח את זכרו של סמ"ר אמיר קרא ז"ל איש חיל המודיעין ואוהב טבע שנפל על הגנת יישובי אצבע הגליל בשנת 1995. באתר אנדרטה לזכרו ותצפית נוף לעמק החולה והרי גולן.

הרכבל בצוק מנרה (צילום: מיכאל חורי) 

איך מגיעים