עקרות הלכתית? אין חיה כזו

אני זוכר כיצד בתחילת דרכי, כתלמיד במכון אריאל בחיפה, חלמתי מדי לילה חלום בלהות: בחלומי נבצר ממני לפתור בעיה של משפחה חשוכת ילדים, שסובלת מעקרות דתית. האם בגלל 'תקנת רבי זירא' ("בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל - יושבות עליה שבעה נקיים" (בבלי ברכות לא ע"א; בבלי מגילה, כח ע"ב) לא תתקיים מצוות פרו ורבו, על כל המשתמע מכך?!

עם זאת, מתחילת דרכי בפסיקה נצמדתי לפוסקים באזור חיפה, ובמיוחד למוריי לענייני הלכה, ולמדתי מהר מאוד שחלום הבלהות שלי רחוק מאוד מלהתגשם, שכן כאשר נכנס הפוסק לעובי הקורה ונותן - נוסף לפסיקה ראשונית במקום - גם הדרכה הלכתית ומעקב צמוד, הבעיה עתידה להיפתר תוך כחצי שנה. לעתים נזקקנו לפסיקה מקילה, מיוחדת, בכמה צמתים.

למן ראשית דרכי כפוסק ניצלתי קוּלוֹת מיוחדות, בהתייעצות עם רבותיי. למיטב ידיעתי, מעולם לא נזקקה משפחה

בטיפולי להפריה מלאכותית בגין עקרות דתית. יתר על כן, ברוב רובם של המקרים אף לא נזקקה האישה להתערבות הורמונלית, ובמקרים שכן עברה טיפול, הייתה זו המלצת הרופא, ללא קשר לבעיה ההלכתית. מכל מקום אבקש להרחיב מעט את הדיבור על צורת העבודה שלי כפוסק בעניין, המבוססת על הנחיות שקיבלתי מרבותיי.

המפגש הראשון עם הלכות טהרה

התייחסות נכונה למצבים האלה מתחילה כבר בתחילת הדרך. לצערי הרב, למדתי שההדרכה שניתנת לכלות בימינו לוקה לעתים בחסר. כשהתחלתי לעסוק בפסיקה התחושה הייתה שההדרכה לוקה בחוסר יסודיות, שאינו מאפשר שמירת קלה כבחמורה, ואילו כיום ההדרכה לוקה לעתים קרובות ב'מרובעות' יתרה ובחוסר בהסברה בדבר יכולות התמרון האפשריות על פי דין בנסיבות מיוחדות. לכן אני משתדל לדאוג שזוג שמתחתן יזכה להדרכה הולמת, ואף מודיע שבמקרה של עקרות הלכתית יפנו אליי או לפוסק אחר שאמליץ עליו.

בהמשך, כאשר עולות השאלות הראשונות אצל בני הזוג, מתרחש המפגש הראשון שלהם בפועל עם הפסיקה בדיני טהרה. להתנהלות של הפוסק במפגש עמם יכולות להיות השלכות קריטיות אשר לתפיסת הזוג את ההלכה, ואשר לפתרונות שיוכל להביא להם.

לאחר מכן, אם מסתבר מדברי השואלת כי ישנן נסיבות מיוחדות - כגון הקושי להיכנס להריון - יש מקום להפעיל כללים הלכתיים מקילים יותר, שהרי מצווה להתיר אישה לבעלה.

פסיקה נקודתית, ולא המונית

יש באמתחתי - מפי ספרים ובעיקר מפי סופרים, גדולי הפוסקים בימינו - שלל של קוּלוֹת העומדות לשימושי במקרים של צורך גדול, ואין צורך גדול מקיום מצוות פרו ורבו. חלק מקוּלוֹת אלה נוגעות ל"שבעה נקיים", מבלי לוותר על תקנת רבי זירא - חומרת בנות ישראל, אלא באמצעות פרמטרים אחרים ביישום התקנה. כמו כן, בכל מקרה של נסיבות מיוחדות אין אני נוהג לתת פסיקה חד-פעמית, נקודתית אלא אני נותן הנחיה איך לנהוג בחודש הבא ומנהל מעקב.

על כל פנים, לדעתי, הבעיה אינה טמונה אפוא ב'תקנת רבי זירא', אלא במאפייני הפסיקה -

בפסיקה ההמונית (ולעתים הטלפונית) הנהוגה בערי ישראל היום. לכך אפשר לצרף גם את הנטייה להחמיר, שהיא אמנם לגיטימית לכשעצמה, אבל הרת אסון במקרים מיוחדים. נוסף על כך, לעתים הפוסק אינו מכיר את השואלת ואת נסיבותיה המיוחדות, ולכן אין לו סיבה לחפש פתרונות מיוחדים. בעיה זו נראית לי בעיה כללית הנוגעת גם לתחומים אחרים בהלכה, והיא אף עוד יותר חמורה בתשובות שניתנות באינטרנט ובהודעות טקסט. לכן, כל מי שזקוק לעזרה בנושא העקרות ההלכתית מוזמן לפנות אלי באופן אישי לטלפון הישיר - 052-8692018 ואעשה כל שביכולתי לעזור, במסגרת הזמן העומד לרשותי.

לצד זאת עלי לציין שקצה נפשי בניסיונות החודרים בתקשורת ההמונים להפיל את חיקה של ההלכה על ידי הדגשת כל הרעות החולות של החברה הדתית והחרדית בימינו. לא כל נוהל שנוצר בהתמודדות ההלכתית לאורך המאות האחרונות הוא בהכרח הלכה, או רצוי על פי ההלכה, או נגרם מתוך הקפדה על ההלכה. אמנם לא תמיד נכון לומר שהבעיה אינה בדת אלא בדתיים, אבל מאידך גיסא לא תמיד נכון לומר - כפי שנהוג לעתים קרובות מעל דפים אלה - שאין הבעיה בעיה בדתיים אלא בדת.

הרב דוד ביגמן הוא ראש ישיבת מעלה גלבוע