ועדת דורנר: הורי מוגבלים יקבעו היכן ילמדו
בין היתר ממליצה הוועדה, שבראשה עמדה השופטת בדימוס דורנר, לאמץ מודל חדש שנותן להורים ולילד את הבחירה באיזו מסגרת ללמוד - חינוך המיוחד או בכתה רגילה כתלמיד משולב. לגבי התקצוב, הומלץ לקבוע אותו לפי התפקוד ולא המוגבלות
ילדים מוגבלים יוכלו ללמוד בבתי ספר רגילים - את החזון הזה הציגה הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל, בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, שדורשת לתקן את חוק החינוך המיוחד כדי לאפשר תוספת תקציבית למערכת.
חברי הוועדה הגישו בצהריים (יום ה') את הדו"ח המסכם את פעילותה לשרת החינוך, יולי תמיר. משרד האוצר כבר הודיע כי הוא מתנגד לתיקון. בימים אלה מקים משרד החינוך ועדה ליישום הדו"ח.
הוועדה דורשת להגן בחקיקה את המלצותיה. בין הממצאים והמסקנות: הצורך בהסדר תקציבי חדש לילדים בעלי צרכים מיוחדים, גם בחינוך הרגיל וגם בחינוך המיוחד. הוועדה קבעה כי בניגוד למצב כיום - בו ועדות שונות של משרד החינוך קבעו עבור ההורים מהי המסגרת המתאימה ביותר בה צריך הילד ללמוד - בית ספר לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל, או שילוב שבו ילד בחינוך המיוחד לומד בכיתה רגילה - מעתה ההורים ייקבעו היכן ילדיהם ילמדו.
הורים רבים התלוננו וגם הגישו תביעות בבית המשפט בשנים האחרונות, בהן דרשו לקבוע בעצמם את מסגרת החינוך של ילדיהם. הוועדה קבעה כי לראשונה גם הילד עצמו יישאל - אם הוא מסוגל להביע את דעתו - היכן הוא רוצה ללמוד.
עוד קבעה הוועדה כי התקצוב יתבצע לא לפי רמת המוגבלות של הילד, אלא לפי מידת התפקוד שלו. כלומר, לכל ילד יהיה תקציב אחר. גם אם שני ילדים סובלים מאותה מוגבלות, כל אחד יתוקצב בהתאם לתפקוד שלו. התקציב שייקבע "יילך אחר הילד" ויופנה למסגרת החינוך שבה ילמד. מדי שלוש שנים ייערך אבחון מחדש של רמת המוגבלות, לפיה ייקבע אם לשנות את התקציב.
סייעות אישיות - במקרים מיוחדים
לגבי הסייעות, קבעה הוועדה, שככלל לא רצוי להצמיד לכל ילד סייעת אישית, אלא ראוי להעדיף ששירותי הסיוע יינתנו באמצעות הסייעות בכיתה. בכך קיבלו חברי הוועדה את עמדת משרד החינוך. עם זאת, יינתנו סייעות אישיות במקרים חריגים.
דורנר אמרה: "אנו נמצאים ערב בחירות וכל המפלגות המתמודדות מימין ומשמאל מכריזות כי החינוך הוא בראש דאגותיהן. אילוצים תקציביים הם לא סיבה להפלות את ילדי החינוך המיוחד. יש לנו מחלוקת עם האוצר לגבי הסעיף המרכזי של הוועדה, לפיו לכל ילד בעל צרכים מיוחדים יש לתת שירותי חינוך חינם - אבל השוויון והזכות לחינוך צריכה לעמוד לנגד עינו, כמובן לפי יכולת המדינה. אם החוק ימומש, לא יהיה צורך לפנות לבתי משפט".
שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה: "לאור ריבוי התלונות החלטתי להקים ועדה שתבחן את הנושא. מסקנות הוועדה הן בגדר מהפכה די משמעותית מבחינת משרד החינוך". נציג האוצר בוועדה, רביב סובל, אמר: "לאוצר יש חשש, כי ברגע שתאושר חקיקה יוגשו שוב עתירות לבג"ץ שתקציב החינוך לא עומד בחוק החדש". עוד טען סובל כי התקציב היום עונה על הסטנדרט המינימלי.
הוועדה הוקמה בספטמבר 2007, בעקבות ריבוי תלונות מצד הורים, ובשל בעיות בלתי פתורות בנושא שילוב וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
מטרתה המרכזית של הוועדה היא שינוי חוק החינוך המיוחד בישראל. לצורך כך בחנה הוועדה היבטים שונים בתחום,
בהם קביעת מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, בחינת אופן הקצאת תקציב המשרד לטיפול זה, שרטוט תוכנית פעולה כללית בנושא וקביעת סדרי עדיפויות.
בנוסף לדורנר, חברים בוועדה: ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא רון, מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, רות פן, מנכ"לית אלו"ט, עינת קסוטו-שפי, מנכ"ל אקי"ם, יוסי מלכה, מנכ"ל איל"ן, שמעון צוריאלי, ונציגי העמותות השונות המטפלות בילדים בעלי צרכים מיוחדים.
בספטמבר 2003 דנה דורנר, במסגרת תפקידה כשופטת בית המשפט העליון, בעתירה בנוגע לילדים עם מוגבלויות. היא דרש המדינה להסביר שרשרת מקרים בהם שובצו ילדים מוגבלים במוסדות לחינוך מיוחד, לאחר שבשנה שקדמה לה למדו הילדים בבתי ספר רגילים.