מוזיאון האסלאם: אוצר תרבותי
ביקור בחדרי התצוגה של מוזיאון האסלאם חושף מאות מוצגים אותנטיים של אומנות האסלאם. רון פלד לוקח אותנו לסיור בין כלי נשק, נרגילות, תכשיטים, מכשירי ניווט עתיקים וספרי קוראן נדירים במרכז ירושלים
בירושלים מוזיאונים אינספור. אחד מהם, קצת יוצא דופן, הנו המוזיאון לאומנות האסלאם המכיל מאות מוצגים אותנטיים בני מאות שנים. כלי נשק, נרגילות, שח-מט הודי, תכשיטים, מכשירי ניווט ואסטרונומיה, ספרי קוראן בגדלים ומתקופות שונות וכן אוסף שעונים מהגדולים והנדירים בעולם החוזר לתצוגה באביב הקרוב. בקיצור, אוצר תרבותי שלם מהודו עד פרס, מתורכיה ועד עיראק והכול במבנה אחד בירושלים.
מוזיאון האסלאם בירושלים (צילום: רון פלד)
מוזיאון לאמנות האסלאם שנפתח מחדש לאחר שיפוצים נרחבים, נחשב לאחד האוספים הגדולים והנדירים בעולם של אמנות האסלאם. חקר האמנות של ארצות האסלאם מתמקד באדריכלות ובחפצי קישוט מן המאה השביעית (תחילת האסלאם) ועד ימינו אנו ומקיף מתחם גיאוגרפי עצום - מספרד ועד הודו ואף מזרחה לה.
המוזיאון הוקם בידי גב' ורה סלומנס. היא שהגתה ואף מימשה את הרעיון לתת ביטוי להישגי האמנות המרשימים של עמי הציוויליזציה המוסלמית, שכניה של ישראל. בהגשמת חזון הקמתו של המוזיאון לקחו חלק מלומדים בעלי שם מכל רחבי העולם, שנמשכו הן להיבט המחקרי של מפעל זה והן לאתגר הקמתו של גשר בין תרבויות דווקא כאן בישראל ובירושלים בפרט.
במוזיאון מספר חדרי תצוגה המסודרים על פי תקופות ואזורים שונים בעולם המוסלמי. בחדר המבוא ניתן להבחין מייד ממול לכניסה בהעתק (היחיד במוזיאון – כל שאר המוצגים אותנטיים) של מִּיחראבּ, המפאר כל מסגד בעולם לכיוון מכּה שבערב הסעודית. ובספרי קוראן נדירים בגודלם ובחשיבותם, אשר כולם בשפה הערבית אך בכתבים וטעמים שונים ומגוונים.
GPS ידני
אחד מהמוצגים המרתקים לטעמי במוזיאון כולו הנו האצטרולב - מכשיר ניווט המכיל תמונת עולם תלת מימדי על לוח מתכת דו מימדי, שניתן להחזיקו ביד. זהו מכשיר רב תכליתי - באמצעות תצפית על מיקום הכוכבים בשמים וחישוב זוויותיהם על לוח האצטרולב, ניתן לנווט במדבר או בים וכמובן להיעזר במציאת כיוון התפילה למכּה מכל מקום בעולם.
לוחות מותאמים על האצטרולב מאפשרים גם לערוך תחזיות אסטרולוגיות. לוח הבסיס בצורת דסקית עגולה, המכונה "אם האצטרולב", ובציר ישנו לוח נוסף, מסתובב, הנקרא "עכביש", עשוי מתחרה בשילוב של חצים שכאשר מסובבים אותם הם מצביעים על הכוכבים המאירים ביותר. המעגל עצמו מסמן את נטיית מסלול השמש ביחס לקו המשווה של השמיים או את מסלולה של השמש בין הכוכבים. באמצעות סיבובי ה"עכביש" על "אם האצטרולב" יוצרים הדמיה של המסלול היומי של השמש והכוכבים סביב עורך התצפית, או ביחס לכוכבי הלכת.
האצטרולב הספציפי שמוצג כאן במוזיאון נוצר בצפון אפריקה של המאה ה-18 ועשוי פליז.
במרכז החדר מכשיר ניווט נוסף בן 200 שנה עשוי עץ. זהו מכשיר לאיתור כיוון התפילה מכל מקום בעולם, כלומר, מציאת הכיוון למכּה. אגב, בסמוך למוצג זה על הקיר, צילום גדול ויפיפה של האבן השחורה, הכּעבָּה, שבמֱכָּה.
מה עושה כאן מגן דוד?
באותו חדר תצוגה ניתן להבחין במספר מקומות בציור הקסגרמה, המוכר לנו יותר כמגן דוד, המכונה בעולם הערבי "חותם שלמה". עיטור זה היה שכיח באסלאם כבר בתחילתו. במאה ה-9 לספירה קיבל משמעות סמלית נוספת הקשורה לשלמה המלך ומכאן כינויו הנוסף. אגדה יהודית עתיקה מספרת כי שלמה המלך שלט על השדים באמצעות חותם זה, ששמו המפורש של האל היה כתוב בה. אגב, המגן דוד קיבל את משמעותו ביהדות כסמל ככל הנראה רק לפני במאות השנים האחרונות.
אולם התצוגה (צילום: רון פלד)
סמל ההקסגרמה המופיע על מצבות קבורה רבות, אינו מופיע עליהן במקרה. סביר להניח שבאמצעותו ביטאו את המשמעות הדתית של המצבה, או שהוא שימש כאמצעי הגנה למת, בדרכו לעולם הבא. הקשר בין גן עדן ומעשי האדם בא לידי ביטוי באחת המסורות האסלאמיות הקשורות לחותם שלמה. בשעה שגורשו אדם וחווה מגן עדן וכל סממני המלכות נסתלקו מהם, תפסה חווה את החותם והסתירה אותו בפיהָ כדי שיישאר לה זיכרון. בעקבות כך קבע הקב"ה, שהחותם יגיע לידי שלמה.
משחקי מלחמה
ניתן להמשיך ולשוטט בחדרי התצוגה הנוספים שבקומות השונות של המבנה. אחד מחדרי התצוגה המרתקים הנו אולם ובו כלי נשק מהעולם המוסלמי כולו. באולם מוצגים כלי נשק מתקופות שונות של האימפריה המוסלמית מהמאה ה-8 עד המאה ה-18. התצוגה כוללת כלי נשק קרים, חמים, שריון וקסדות מתקופות שונות. ניתן למצוא סכינים, פגיונות, חרבות, דוקרנים, גרזנים רובים ועוד. שימו לב לרובה בארון זכוכית שאורכו כ-2.5 מטרים. ברובה נדיר זה, מהמאה ה-17, נעשה שימוש בעזרת שני לוחמים - אחד מטעין את הנשק לירי והשני מבצע את הירי עצמו. מסתבר שהגודל כן קובע.
שימו לב לחרבות והפגיונות הרבים והמעוטרים המוצגים, ובפסל הפרש רוכב על סוס שבפינת החדר. כלי הנשק מעוטרים בפסוקים מן הקוראן, שימשו גם כקישוט לגבר.
תערוכת כלי נשק מהעולם המוסלמי (צילום: רון פלד)
הצלחות האסלאם בקרבות נבעו בין השאר מטקטיקות חדשות ועיצוב כלי נשק חדישים. עד לאסלאם החרבות היו עשויות ברזל וצורתן ישרה. המוסלמים חידשו בכך שיצרו חרבות מעוגלות, עשויות מפלדה ונוחות יותר לאחיזה ושימוש. חיל הפרשים היה החיל המשובח ביותר בצבא במוסלמי.
ב-1258 המונגולים הצליחו להפיל את השושלת המוסלמית העבאסית. הנפילה נחשבה לגדולה וההרסנית מימי אימפריית האסלאם. המונגולים ניצחו על ידי שימוש בטקטיקה חדשה של יריית חצים תוך כדי רכיבה על סוסים. במוזיאון ניתן לראות קסדות שמבטאות את השינוי בין פרש הלוחם רגיל ובין פרש נושא חצים.
אגב, השימוש הראשון בנשק חם היה בשנת 1453 בכיבוש קונסטנטינופול ע"י מחמד הכובש, סולטאן עות'מאני שכבש את העיר תוך כדי שימוש ראשון בתותחים בהיסטוריה.
ידידהּ הטוב של האישה - התכשיט
בכניסה לחדר תצוגה אחר ניתן לראות תכשיטים בני 200 שנה שהגיעו לכאן ממרוקו, תימן ותורקמניסטאן. התכשיטים שופעים עיטורים המגנים על האישה מפני כוחות מיסטיים ועין הרע. ההגנה מקבלת ביטוי בעיטורים גיאומטריים, אבני הענבר, האלמוג והחרוזים. את מטבעות הכסף, המירו לתכשיטי זהב וכסף על מנת לשמור על ערכם החומרי, כמו תחליף לבנק, שכן כסף וזהב שומרים על ערכם לאורך זמן. האישה המוסלמית היא היחידה שענדה תכשיטים, אך הגבר יכול היה להשתמש בהם ככסף בעת הצורך. בפינת התכשיטים ניתן למצוא ארון כלולות, עבודה דמשקאית מן המשובחות, מעוטר בצדף ושנהב מלאכת יד. חגיגה לעיניים!
אחד התכשיטים שעל הקיר עשוי חרוזים והרעש שעשו סימנו שמדובר ברווקה. ניתן גם לשער בבדיחות הדעת, כי כשעוצמת רעש החרוזים התגבר, אפשר היה להסיק כי האישה מתקרבת.
לשחק שח עם נרגילה
בחדר תצוגה נוסף של אמנות אסלאמית מוקדמת, ניתן לראות מוצג מרתק שלכולנו נשמע מוכר. מדובר בלוח שחמט נדיר מהודו מלפני כ-1,000 שנה. משחק השחמט הומצא בהודו של המאה ה-6.
לוח שחמט נדיר מהודו מלפני כ-1,000 שנה (צילום: רון פלד)
הסופר פירדוסי, מחבר האפוס האיראני "ספר המלכים", מספר כי המשחק הומצא כדי לבשר לאימו של המלך ההודי - גאב, על נפילת בנה בקרב עם אחיו, וכי מהלך העניינים הומחש לה על ידי לוח השחמט. המשחק כולל מלחמה בין שני צבאות כאשר לכל צבא ארבע חילות. בערבית ופרסית המשחק מכונה "שטרנג" שפירושו הוא 4 חיילות הצבא: מרכבות, פילים, פרשים וחיילים פשוטים המיוצגים בכלי השחמט. בפרסית וערבית נקרא המלך "שאה" והמונח שאה-מאט פירושו המלך מת ומכאן שמו של המשחק במערב "משחק המלכים".
החילות עם הזמן השתנו לצריח, סוס, רץ וחיל רגלים. כלי השחמט במוזיאון מתוארכים בין המאה ה-9 למאה ה-11, מאיראן. הכלים הינם עתיקים ומופשטים בגלל האיסור על הכנת צלמיות פיגורטיביות באסלאם.
בחדר האמנות מוגולית, השלטון המוסלמי בהודו, מוצג כלי המוכר לכולנו - הנרגילה. ההודים היו הראשונים שיצרו כלי עישון ממקטרת מים. הטבק הגיע להודו במאה ה-16 מידי הפורטוגזים דרך דרום אמריקה. הם קראו לכלי בשפה המקומית (סנסקריטית) נריאל - בעברית כלי, ואנג'ה -בעברית אגוז קוקוס. הסיבה לכך היא שהנרגילות הראשונות היו עשויות מאגוז קוקוס מיוחד. לא מאמינים? בִּדקו במוזיאון וראו במו עינכם. אגב, השיבוש של המילים "נריאל אנג'ה" הפכו בפרסית ל"נרגילה" אותה תוכלו למצוא ולרכוש בעיר העתיקה כמעט בכל סמטה.
במוזיאון חדרים ומוצגים רבים אחרים כולל תערוכת אומנות מודרנית של אמנים ערבים. אוסף השעונים המפורסם בכל העולם, יוצג מחדש לקהל הרחב כבר בחודשים הקרובים.
אוסף השעונים שיוצג בקרוב (צילום: רון פלד)
- המוזיאון פתוח בכל ימות השבוע. בשבת הכניסה חינם ובשעה 12:00 ישנה הדרכה חינם (ללא הרשמה מראש, למטיילים "בודדים" בלבד).
- לאתר של רון פלד בנושא ירושלים
- לאתר של עמוס פרידלין
