הגיע הזמן לומר לך - תודה שעזבת אותי
התהליך שעברתי בחצי השנה האחרונה מאז נפרדנו בנה אותי מחדש. אני אדם שונה לגמרי היום, אני נראה אחרת ומרגיש לגמרי אחרת. הביטחון העצמי שלי, שירד עד מתחת לרצפה בתקופה שהיינו יחד, חזר למקומו הטבעי. בזכות הפרידה
עברה קצת יותר מחצי שנה מאז ישבנו יחד על הספה הוורודה שהיתה שלנו, בסלון שהיה שלנו, בדירה שהיתה שלנו, ואת הודעת לי את הנורא מכל - "אני רוצה להיפרד", נכון, זה נשמע יותר טוב מ"להתגרש", אבל האמת היא שזה באמת לא כל כך משנה איך בדיוק מנסחים את זה, הכאב הוא בדיוק אותו כאב.
אני זוכר את הרגע הזה כאילו היה אתמול. את הדקירה, חדה ועמוקה, דווקא כשחשבתי שדברים חוזרים למסלול ומסתדרים.
קפאתי לגמרי, לא ידעתי מה להגיד, איך להגיב, מה עושים עכשיו? בכל אותו הלילה עברו לי רק תסריטי זוועה בראש. לא הצלחתי למצוא תסריט שבו אני כן מצליח להבין איך יוצאים מהמצב הזה, איך קמים לבוקר של חיים שונים לגמרי מכל מה שחלמת ובנית, איך מצטרפים לסטטיסטיקה. כל החלומות והתכנונים היו משותפים, ולא הצלחתי להבין איך אני חוזר עכשיו לחלום ולרצות לבד. הכל חלף במהירות לנגד עיניי וכאב התחיל להציף את כל הגוף שלי. תמיד חשבנו שהאהבה תנצח, והתחושה הזאת שהיא מפסידה פה בגדול גמרה אותי מבפנים.
את ברחת לך להודו, נשמע לי כמו מקום טוב לחשוב ולנקות בו את הראש, במיוחד בתקופה של חגים, כשהאלטרנטיבה היא ארוחות משפחתיות ומפגשים חברתיים שבהם אתה נדרש לתת הסברים – למה, מה קרה? זה סופי? ולענות על שאלות יצירתיות אחרות שאנשים שואלים ברב המקרים כדי לענות על צורך שקיים אצלם.
קינאתי בך באותם ימים, ראיתי איך את מטיילת לך, פוגשת אנשים חדשים שלא מתעסקים במה שקרה, רואה נופים עוצרי נשימה, כאלו שרק הודו יודעת לספק, וכל זה בזמן שאני כלוא בדירה הישנה שלנו.
נפלתי חזק, אולי כי לא אהבתי ככה כנראה מעולם
אני זוכר שחזרת על המנטרה הזאת שלך שבסופו של דבר זה יהיה טוב יותר לשנינו ושאת קיבלת את ההחלטה הנכונה בשביל שנינו. אני כמובן לא הסכמתי לקבל את זה ולא הסתרתי את התחושות שלי. לא רציתי להקל לך על המצפון. עזבת אותי, וניפצת אותי לרסיסים! לא חשבתי שאי פעם ארגיש ככה או אמצא את עצמי כותב מילים כאלו, אבל נפלתי חזק, אולי כי לא אהבתי ככה כנראה מעולם...
חשבתי שההחלטה שלך אנוכית וזה בסדר שהיא כזאת, אין דרך אחרת לעשות את זה. מעולם לא כעסתי שעשית את הבחירה שהרגשת שהיא הטובה והנכונה ביותר בשבילך. אני חושב שאסור למי שמרגיש כמו שרגשת להישאר במערכת יחסים, מפני שהיא כנראה לא תהיה אף פעם בריאה בשבילו.
כשהייתי שוב לבד כבר לא הכרתי מי אני
עברתי תקופה קשה. אחרי שנפרדנו ונשארתי לבד עם עצמי, גיליתי שאפילו לא ידעתי מה משמח אותי ומה מעציב אותי, מה אני נהנה לעשות ומה פחות. בזמן שהיינו יחד ניסיתי רק להתאים את עצמי אלייך, כי חשבתי שאת הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, וככל שאהיה דומה יותר למה שאת מצפה לקבל מבן הזוג שלך יהיה לזוגיות שלנו סיכוי טוב יותר להצליח. זה מה שהינחה כל דבר שעשיתי או אמרתי, אבל איפשהו בדרך איבדתי את עצמי, וכשהייתי שוב לבד כבר לא הכרתי מי אני. כשהיינו יחד הרגשתי שאני סוחב את שנינו על הכתפיים, אבל פתאום כשהייתי לבד לא הצלחתי להרים אפילו את עצמי.
למדתי כל כך הרבה על זוגיות ומערכות יחסים מהניסוי והטעיה שעשינו יחד, ואני רואה את זה בכל ההחלטות שאני מקבל היום בקשר לזוגיות.
התהליך שעברתי בחצי השנה האחרונה מאז נפרדנו בנה אותי מחדש. אני אדם שונה לגמרי היום, אני נראה אחרת ומרגיש לגמרי אחרת. הביטחון העצמי שלי, שירד עד מתחת לרצפה בתקופה שהיינו יחד, חזר למקומו הטבעי. אני נהנה שוב לחזר ולהיות מחוזר, להיזכר שהיו לי פעם חברים ולמה הם אהבו להיות חברים שלי ואני שלהם. כל כך הרבה עברתי, יותר ממה שאני מסוגל או רוצה להעלות על הכתב.
אנחנו לא מדברים, ואני לא יודע אם אי פעם נדבר
אם היינו מדברים היום, אם היינו חברים טובים כמו שהיינו פעם, כאלו שמספרים זה לזה הכל, בלי להסתיר שום דבר, הייתי מספר לך כל מה שעבר עלי בחצי השנה האחרונה. יש לי כל כך הרבה מה לשתף, וכל כך התרגלתי לשתף אותך.
אבל אני לא יכול, אנחנו לא מדברים, ואני לא יודע אם אי פעם נדבר וגם אם כן זה כנראה כבר לא יהיה אותו הדבר, ואת רוב הסיפורים אעדיף לשמור לעצמי, כי אנחנו כבר לא נהיה החברים שהיינו פעם. ואולי גם כדי לא לפגוע בך, כי בכל זאת אין לי מושג באיזה מקום את נמצאת היום.
אז את הדבר היחיד שאולי אני כן יכול להגיד, למרות שקשה לי, אני רוצה להגיד:
היום אני יודע יותר מתמיד ששוב צדקת. אני מודה, זאת לא הפעם הראשונה שחשבתי שאת טועה, אבל ההיסטוריה חוזרת על עצמה וצדקת, זה קרה שוב.
אני שמח שצדקת ושההחלטה שלך היתה טובה לשנינו. המחשבה על הסבל שהייתי צריך לשאת כל החיים מפחידה אותי. לא ראיתי את זה אז, אבל אני יכול בקלות לראות את זה היום.
את הצלת את החיים שלי ועל כך אני חייב לך. תודה. תודה שעזבת אותי.
לפנייה לכתב/ת 
