האם חירש יכול להצטרף למניין?
האם חירש מצטרף למניין?
תשובה:
מעמדו ההלכתי של החירש:
ההלכה מבחינה בין שני סוגים של חירשים. חירש שאיננו מדבר ואיננו שומע (חרש –אילם) וחירש רגיל, שאינו יכול לשמוע. בדרך כלל, החירש שנזכר במקורות ההלכתיים הוא דוקא החירש מהסוג הראשון.
הכלל הוא שחירש שאינו שומע חייב במצוות, וחירש שאיננו מדבר ואיננו שומע פטור. להלן מעט יותר פרוט:
לגבי חירש שאיננו מדבר ואינו שומע, נחלקו חכמים ורבי יהודה (משנה ותוספתא בתחילת מסכת תרומות). לדעת חכמים חירש אילם פטור מכל המצוות, ולדעת רבי יהודה חייב. ההלכה נקבעה כחכמים (רמב"ם הלכות חגיגה פ"ב ה"ד). איננו יודעים מה המקור שבעקבותיו החליטו חכמים שחרש כזה פטור מכל המצוות, שכן בתורה ובדברי חז"ל לא מצוין מקור פטור זה. ייתכן שפסיקה זו לא התבססה על מקור אלא על מציאות, שבה בימי קדם חירשות-אילמות הייתה עדות לפגיעה נוירולוגית קשה, או לחילופין גרמה לפיגור סביבתי קשה, כי לא הייתה שום דרך לתקשר ולפתח את החרשים-אילמים. אם אכן הפסיקה התבססה על מציאות שבה החרש היה בעצם פגוע מנטלית ונוירולוגית במידה שבה לא היה ניתן לדרוש ממנו אחריות על מעשיו, ייתכן שעם השינוי במציאות יבואו יום אחד הסנהדרין (כאשר ה' ישיב את שופטינו כבראשונה) ויורו לחייב במצוות חירשים-אילמים שהם בעלי הבנה וכשירות משפטית.
למרות שחירשים-אילמים פטורים מן המצוות, התורה חייבה להיזהר מאד בכבודם, וציוותה "לא תקלל חירש". נכון שהחירש איננו שומע, ובימי קדם גם אם היה שומע לא היה מבין, אבל החובה לנהוג בו כבוד מוטלת על האדם כחלק מחובתו המוסרית. אסור לך לבזות אדם אחר, גם אם הוא אינו שומע, אינו יודע ואינו מבין.
חירש אילם אינו מצטרף למניין, שכן הוא פטור מכל המצוות כאמור (שו"ע או"ח נה ח).
חירש רגיל
חירש שאיננו שומע, אך יכול לדבר, דינו ככל אדם אחר והוא חייב בכל המצוות (בגמרא בחגיגה שם, רמב"ם הלכות אישות פ"ב כו). חירש כזה יכול גם להצטרף למניין, ונחלקו אחרונים אם מותר לו להיות חזן לכתחילה. יש הסוברים שכיון שאינו יכול לשמוע את עצמו, מוטב שאחר יהיה חזן(פמ"ג פתיחה לסימן נה), ויש הסוברים שאין בכך בעיה (תשב"ץ ח"ג יג).
יש מספר מצוות שעיקרן תלוי בשמיעה, וחרש פטור מהן: לדוגמא - מצוות תקיעת שופר, מצוות הקהל ועליה לרגל, עדות, ועוד מצוות שעיקרו קשור בחובת שמיעה. בקריאת המגילה בפורים, למרות שחרש חייב לקרוא אותה בעצמו, עדיף שלא הוא יהיה הקורא להוציא אחרים ידי חובה, אם יש מישהו אחר שיכול לקרוא (או"ח סימן תרפ"ט א במשנ"ב).
לפירוט עניינים אלו מומלץ לעיין ב"אנציקלופדיה התלמודית" בערך "חרש", וב"אנציקלופדיה רפואית הלכתית" של הרב פרופ' אברהם שטיינברג בערך זה.
חירש עם שתל קוכליארי
חירש עם שתל שבלול (שתל קוכליארי), שלמד לשמוע בעזרת השתל ויכול לשמוע בלי לראות תנועות שפתיים, אינו נחשב חירש כלל, ויכול לצאת ידי חובת מקרא מגילה וכל המצוות האחרות התלויות בשמיעה. (ראו בעניין זה מאמרו של אמו"ר ד"ר ישראל ברמה, "תחומין" כרך כד )
לסיכום העניין:
חירש אילם פטור מכל
המצוות, ואיננו מצטרף למניין. עם זאת, הואיל ויש הסבורים שמקור זה תלוי במציאות, והמציאות בימינו השתנתה, והיום חירשים אילמים הם בעלי דעת ככל אדם אחר, יש מקום סביר להניח שעם חידוש הסהנדרין יחוייבו חירשים אלו במצוות. על כן ראוי ומומלץ להם, לקיים מצוות בהתנדבות כבר כעת, ולא להסמך על פטור שעשוי יום אחד להיבטל.
חירש רגיל חייב בכל המצוות ומצטרף למניין, ויש פטורים מסוימים במצוות התלויות בשמיעה, אותן אין ביכולתו לקיים.
חירש עם שתל קוכלארי שלמד לשמוע ולדבר, חייב במצוות השמיעה, ויכול גם להוציא אחרים ידי חובה, מלבד אולי בתקיעת שופר, שבה יש דינים מיוחדים (משיב: הרב דרור ברמה)
ביום שני הקרוב ייערך יום התרמה לארגוני החרשים ולניצ"ן ברחבי הארץ. לקראת האירוע, רבני צהר משיבים ב-ynet על שו"תים ייחודיים בנושא.
יש לכם שאלה? רבני צהר עונים לשאלותיכם בפרוייקט החדשו"ת של ynet.
